בארי טאף, מנהל מחלקת המט"ח בבנק ישראל: "בנק ישראל יתערב בשוק המט"ח רק כשיהיה כשל שוק חמור"

"המדיניות שלנו מאוד שמרנית. אנחנו לא חשופים למשבר הסאבפריים בארה"ב באופן ישיר, אבל אנחנו כן חשופים למשבר באופן עקיף, כי הוא השפיע על כל השווקים, גם אם אין להם סאבפריים. מאחר שאנחנו משקיע מאוד שמרני, ומאחר שתיק ההשקעות שלנו סולידי, משבר הסאבפריים דווקא תרם לנו ב-2007 לתשואה יותר גבוהה מאשר בשנים האחרונות. זאת מכיוון שהנכסים שבהם בנק ישראל השקיע בשנה שעברה זכו לתשואה יותר גבוהה מאשר ב-2006" - כך אומר ל-TheMarker ראש מחלקת מט"ח בבנק ישראל, בארי טאף.



בנק ישראל נחשב למשקיע מכובד מאוד בשווקים הבינלאומיים. הסיבה ברורה, הוא משקיע את יתרות המט"ח של המדינה בשווקים בינלאומיים. מאחר שיתרות המט"ח של ישראל נעות באזור ה-29 מיליארד דולר, ברור כי כשמדובר בעלייה של כמה אחוזים ברווחי הבנק ב-2007, זה כסף גדול. לדברי טאף, "בביזנס שלנו עוד אחוזים לרווח זה מאוד משמעותי. אנחנו מודדים את הרווחים בנקודות בסיס, באלפיות ומאיות אחוז, וכאן מדובר באחוזים שלמים.



"בהשקעות מסוימות, שכן הושפעו מהסאב-פריים, הביצועים שלנו היו פחות טובים. מדובר בהשקעות באג"ח של מדינות (לא ארה"ב), ביורו-בונדס, והשקעות מסוימות מגובות משכנתא. הן נדבקו מהסאבפריים".



יש בכירים במשק הסבורים כי גובה היתרות של המדינה, המוחזקות ומנוהלות בעבורה על ידי בנק ישראל, גבוהות מדי. טאף מתנגד. לדבריו, גובה היתרות בהחלט נכון. "אנחנו משקיעים מאמץ גדול כדי לחשב כמה יתרות המדינה צריכה, וכמה יתרות נדרשות למשק. פעם היה מקובל לחשב את גובה היתרות לפי חודשי יבוא למשק. ההערכה היתה כי גובה היתרות צריך להיות שישה חודשי יבוא. גובה היתרות כיום מכסה רק ארבעה חודשי יבוא. אנחנו מחזיקים בפחות ממה שמקובל במערכת הבינלאומית במדינות מקבילות לנו, כ-70% מהגובה הרצוי".



מדיניות ההשקעה של היתרות בבנקים ובמכשירים פיננסים בחו"ל תלויה בצרכים של המדינה ובשיקולי סיכון ותשואה, ולא בתנאי שוק משתנים, שהם קשים לחיזוי ויכולים להביא לתוצאות, כפי שטאף אומר, "משונות". מדובר בשיקולים רגישים שנשמרים קרוב מאוד לחזה של קובעי המדיניות בבנק ישראל. בנק ממלכתי לא לוקח פוזיציות מסוכנות.



האנשים החזקים בבנק



בנק ישראל יעבור בחודשים הקרובים, לאחר שחוק בנק ישראל החדש יאושר בממשלה ובכנסת, שינוי מבני עמוק, שיחזק מאוד את מעמדו של טאף בצמרת הבנק. כיום פועלות בבנק ארבע מחלקות לבה כלכליות - מחקר, מוניטרית, מט"ח ולפעילות המשק במט"ח.



לאחר השינוי יפעלו בבנק שלוש חטיבות ליבה כלכליות - פעילות בשווקים, מחקר ומידע וסטטיסטיקה. טאף יעמוד בראש החטיבה לפעילות בשווקים, שתחזיק בכמעט כל הנושאים שמטופלים כיום על ידי מחלקת המט"ח. בנוסף, היא תקבל לטיפולה חלק ניכר מהפונקציות של המחלקה המוניטרית והמחלקה לפעילות המשק במט"ח. לאחר השינוי המבני, יהפכו טאף, קרנית פלוג (ראש מחלקת מחקר) ורוני חזקיהו (העומד בראש הפיקוח על הבנקים) לאנשים החזקים בבנק לצד הנגיד והמשנה לנגיד.



לדעת טאף, המהפך המבני מתבקש לנוכח השינויים שחלו בכלכלת ישראל בשנים האחרונות, ובעיקר שילובה של ישראל בגלובליזציה העולמית. בעבר, כשהמשק לא היתה פתוח, המחלקה המוניטרית טיפלה בענייניו מבית ומחלקת המט"ח טיפלה באינטרסים המוניטריים של ישראל בעולם. כיום המשק פתוח, ישראל היא חלק מהעולם הגלובלי, אין הפרדה בין שווקים מקומיים ושוקי חוץ והחטיבה לפעילות בשווקים תהיה האחראית בבנק ישראל על כל פעולות המטבע של ישראל, כאן ובעולם.



"אנחנו חייבים להיות בתיק מפוזר"



"העולם השתנה, זרים פעילים מאוד בשוקי ההון במדינה וישראלים פעילים מאוד בחו"ל. מה שקורה בחו"ל משפיע על מה שקורה כאן", אומר טאף. "השינוי המבני יחייב אותנו לקבל כלכלנים ואנליסטים שרואים את כל התמונה, שמבינים מצוין את שוק ההון בישראל ומבינים לא פחות טוב את השווקים בחו"ל. כל הפעילות של בנק ישראל בשווקים תרוכז בחטיבה אחת, החטיבה לפעילות בשווקים. החטיבה תהיה אחראית לכל הפעילות בשווקים והדיווח השוטף עליה למקבלי ההחלטות. נמשיך בניהול היתרות, במעקב אחרי כל השווקים. בישראל נפקח ונדווח גם על שוק האג"ח, הכסף והמניות. כך תהיה לנגיד ולמקבלי ההחלטות תמונה טובה יותר".



הדולר צונח וצונח בשוקי ההון בעולם. טאף מתעדכן באופן קבוע ברמתו החדשה ומדגיש: "לא שינינו את הרכב תיק המט"ח של ישראל בעקבות הירידות במטבע האמריקאי. המדיניות שלנו ממשיכה להתבסס על אותה מדיניות השקעות ארוכת טווח.



"בעבר תיק המט"ח של ישראל היה מבוסס על הרכב הסחר הבינלאומי של ישראל. כיום התיק מבוסס על כמה גורמים שכוללים את הרכב החוב הבינלאומי של ישראל, הרכב המסחר במט"ח וגם את הרכב היבוא. אנחנו חייבים להיות בתיק מפוזר. סל המטבעות שלנו משוכלל ואנחנו בוחנים את עצמנו כל הזמן. סביר להניח שבתיק יהיו תמיד דולר, יורו, ליש"ט, ין יפאני ועוד כמה מטבעות. זה בסיס התיק. בנוסף, אנחנו יכולים לקחת פוזיציות במטבעות אחרים".



על השאלה מתי נראה יואן סיני או רופיה הודית בתיק הישראלי, בעקבות התרחבות הסחר עם שתי המדינות וההתחזקות במעמדן הבינלאומי, משיב טאף: "לא נראה לי כי בעתיד הנראה לעין המטבע הסיני או ההודי יהיו מטבעות רזרווה בישראל, כי יש פיקוח על מט"ח בסין ובהודו ואי אפשר להשקיע ביואן וברופיה באופן חופשי".



האם הנפילות בבורסות בישראל ובעולם השפיעו על בנק ישראל?



"יש כיום השפעות גומלין בין כל השווקים. מה שקורה בבורסה לא משפיע עלינו באופן ישיר. הוא כן משפיע עלינו באופן עקיף, כשהוא משפיע על שווקים אחרים, למשל על שוק האג"ח. אנחנו לא מושפעים ממה שקורה בבורסות באופן ישיר בגלל חוק בנק ישראל הישן. החוק הקיים כיום אוסר עלינו להשקיע במניות. בחוק החדש יהיה ניסוח מאוד מודרני שיאפשר לנו לנהל את התיק בצורה יותר טובה".



בשבועות האחרונים, לנוכח צלילת הדולר, שוב נשמעו בישראל דרישות להתערבות בנק ישראל בשוקי המט"ח. אחד הדורשים הוא שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.



בנק ישראל יתערב בשוק המט"ח אם הדולר ימשיך לצלול?



"אף פעם בנק מרכזי לא אמר ולא אומר אף פעם. העובדה היא כי מ-97' בנק ישראל לא התערב אף פעם בשוק המט"ח. התערבות בשוק המט"ח היא כלי אפשרי למצבים מסוימים, למשל כשל שוק חמור בשוק המט"ח. כעת השוק מתפקד היטב ולא נראה כי יש צורך בהתערבות".