העליון: החלטה מקדמית של מס הכנסה היא חוזה מחייב

בית המשפט העליון קבע בשבוע שעבר כי נישום לא יוכל לחזור מהחלטה מקדמית (פרה רולינג) שהתגבשה לידי הסכם מחייב בינו לבין מס הכנסה. השופטים סלים ג'ובראן, אשר גרוניס ואסתר חיות קבעו פה אחד כי החלטת מיסוי מקדמית בהסכם שומה בין נישום לבין פקיד שומה היא חוזה. כאשר אדם מבצע את התנאים שהוצעו לו בהסדר המס - החוזה למעשה מתקיים באופן מלא והנישום אינו יכול לסגת מן ההסדר.



אהוד אלוני כיהן כמנכ"ל חברת טלגייט שנמכרה ל בעסקת החלפת מניות בסוף 99'. שווי החברה במועד העסקה הוערך בכ-100 מיליון דולר אך הרווח של בעלי המניות שיקף שווי גדול יותר עקב עלייה במחיר מניית טריון במהלך מספר חודשים שלאחר העסקה.



לאחר משא ומתן בין רואי החשבון שייצגו את אלוני לבין נציבות מס הכנסה העביר סגן נציב מס הכנסה, רו"ח גרי אגרון, החלטה מקדמית במסגרתה סירב לדחות את אירוע המס בגין העברת המניות.



לאור ההחלטה ולאחר משא ומתן הגיש אלוני במהלך 2000 את דו"ח המס לשנת 99' שלא כלל דיווח על ההכנסה שצמחה באותה שנה בשל עסקת החלפת המניות ולא מקדמה על רווח ההון. זאת בהתאם לתנאים שנקבעו במכתבו של אגרון. חמישה חודשים לאחר מכן הגיש אלוני דו"ח מתוקן לשנת 99'. בדו"ח זה נסוג אלוני מהסדר המס וביקש לשנותו.



אלוני טען כי הוא זכאי לחזור בו מן ההסדר ואין בכך כל פגם. זאת מכיוון שאין בחזרה מהפסיקה הפרת הסכם כאשר זכותו של נישום לדחות רולינג שקיבל בהתאם לצרכיו ולאינטרסים שבמסגרתם הוא פועל.



השופט ג'ובראן שכתב את פסק הדין העיקרי קבע כי בין אלוני לבין מס הכנסה נכרת חוזה שנכנס לתוקף בפעולתו של אלוני בהתאם לתנאים שהוצעו לו בהסדר המס. "במקרה שלפנינו המערער בחר לפעול על פי חוות הדעת וליישמה לפרטיה ולאחר יישומה מבקש לחזור בו. איני סבור כי לנישום זכות לסגת מהסדר המס באופן אוטומטי לאחר שבחר ליישם אותו בפועל.



"בין הצדדים התנהל משא ומתן שהתגבש לכדי הסכם מחייב ממנו לא יכול אלוני לסגת. משא ומתן שבו הסדר המס הוא ההצעה שהוצעה לאלוני, קבלתה התבטאה בפעולתו בהתאם לתנאים שנקבעו בהסדר המס".



השופט ג'ובראן קובע כי "ניסיונו של אלוני להתנער מפעולותיהם של מייצגיו לעניין ההסדר ולהציג עצמו כאילו לא היה מעורב כלל בכל היבטי המיסוי וכי לא היה לו חלק בדבר וזאת למרות היותו מנכ"ל החברה היא טענה תמוהה".



הרכב השופטים קבע כי בין אלוני לבין מס הכנסה נחתם הסכם ממנו לא יכול היה אלוני לסגת, וכי על אלוני לשאת בהוצאות שכר טרחה של רשויות המס בסך 75 אלף שקל.



ע"א 1804/05