ועדת חיות: "נמל אילת הוא צורך לאומי וקיומו גובר על שיקולים כלכליים"

"קיומו של נמל פעיל באילת, למרות האילוצים הגיאוגרפיים, הפוליטיים והתפעוליים בהם הוא פועל הוא בעל חשיבות אסטרטגית, ואין ישראל יכולה לוותר עליו כשער דרומי למדינה" - זוהי מסקנת ועדת חיות, שמונתה לפני כחצי שנה לבחון את עתידו של נמל אילת.



הוועדה, בראשות פרופ' יהודה חיות, ובה חברים מנכ"ל חברת נמלי ישראל, שלמה ברימן ומנהל רשות הספנות והנמלים, אריה רונה, קבעה כי "קיום הנמל, פיתוחו ושדרוג דרכי התחבורה ממנו למרכז המדינה הוא צורך לאומי הגובר על השיקול הכלכלי קצר הטווח והפיתוי לייעד את הקרקע והחוף שתופס הנמל למטרות אחרות". משום כך, ממליצה הוועדה על ביצוע מיידי של התכנון המפורט של הקמת המסילה לאילת - ומעירה כי החישוב הכלכלי של כדאיות הנחת המסילה חייב לשלב גם תרומות חיצוניות לפיתוח הערבה ואזור אילת. מדו"ח הוועדה שהגיע לידי TheMarker עולה כי הוועדה קוראת לזרז את תהליך ההפרטה של הנמל באופן מיידי ולמצותו לא יאוחר מ-2010. זאת, תוך מתן העדפה לכניסת משקיע אסטרטגי (מענף הספנות).



נמל אילת סובל כיום ממגבלות מיקום כנמל קצה המרוחק ממרכזי הביקוש וההיצע בסחר הישראלי, מעלויות ומזמן הובלה עדיפים במעבר דרך תעלת סואץ, ממגבלות פוליטיות המקשות על אוניות קו כתוצאה מהחרם ערבי וכן מתשתית מוגבלת.



עם זאת, בוועדה מציינים כי לנמל נודע ערך אסטרטגי, בייחוד לאור חשיבותו הגדלה והולכת של הקשר עם מזרח אסיה, בשל ההתפתחות הכלכלית המהירה של סין והודו, וכן לנוכח העברת מרכז הכובד של הסחר הימי העולמי מהאוקיאנוס האטלנטי לשקט. עוד מציינים בוועדה כי היות וישראל נעדרת כל קשר עם שוקי העולם דרך שכנותיה, וכי גם בהיבט הביטחוני - האפשרות להפעיל כוחות צבא דרך מפרץ אילת נושאת בכוח הרתעתי (בייחוד בהתחשב שתעלת סואץ עשויה להיות בלתי ניתנת למעבר), הרי ש"ראוי כי המדינה תראה בנמל צורך אסטרטגי, וכי יפותחו האמצעים היבשתיים לקיומו".



מנכ"ל הנמל: "לא נסתפק באמירות כוללניות"



עוד מציינים חברי הוועדה כי בעולם מקובל לראות בנמל מוקד צמיחה כלכלי של המרכז סביבו עם קשת של מעגלי שירותים ועסקים התומכים בו. ולכן, חשיבות הנמל נודעת גם לגיוון ולהעמקת הבסיס הכלכלי של אילת וסביבתה, הנשענת כיום באופן מובהק ומסוכן על מלונאות ושירותי תיירות.



בוועדה מוסיפים כי יש לבחון את עתיד הנמל הצבאי הסמוך (צמצומו או את העתקתו), וכן את צמצום השטח הסמוך שבידי ק.צ.א.א. הוועדה אף ממליצה להמשיך ולבחון ביתר פירוט את חזון העבר להקמת נמל התעלה בשולי החוף הצפוני (לאורך הגבול עם הירדן) כחלופה למקומו הנוכחי, פרויקט המוערך ב-3 מיליארד דולר.



הוועדה מסכמת כי במצב הנוכחי, תקציב נמל אילת אמנם מאוזן ואף רווחי, אך ניצול התשתית הקיימת לשינוע מטענים הוא חלקי בלבד. כדי להרחיב את היקף פעילותו והכנסותיו, מציינת הוועדה, חייב הנמל לפעול בכמה תחומים פוטנציאליים נוספים, כמו הרחבת הפעילות למטענים חדשים, פיתוח פעילויות נוספות בתחום הימי ופעילות מסחרית שאינה קשורה לתחום הימי, כמו פעילויות בידור ותיירות מניבה על בסיס ארעי).



מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן, אמר כי הדו"ח הוגש לשר התחבורה, שאול מופז, שיקיים דיון בהמלצות הוועדה, וזאת מתוך כוונה לשקול להביא את מסקנות הוועדה להחלטת ממשלה. "להערכתי תתמקד ההצעה סביב שלוש נקודות: שימת הדגש על החשיבות האסטרטגית שבקיום נמל, תכנון קו הרכבת לאילת והקמת צוות ממשלתי להסדרת מערכת היחסים שבין הנמל הצבאי ואזרחי", אמר סיטרמן.



מנכ"ל נמל אילת, משה מיץ, אמר: "אנו רואים בברכה את הפוזיטיוויות שבה רואה הוועדה את המשך קיומו של הנמל. עם זאת, הבענו את רצוננו להתייחסות קונקרטית לאופן החייאתו - ולא להסתפקות באמירות כוללניות ותיאורטיות. אם לא תכללנה המלצות פרקטיות דוגמת מתן תמריצים שיעודדו לקוחות לעבוד דרך הנמל או הורדת התמלוגים הנגבים מן ההכנסות בעבור השקעה בתשתיות - הרי שאין חדש תחת השמש".