מאת נעם כהן, ניו יורק טיימס
אומרים שבאיגרוף, לעיתים מכריע סגנון הקרב את תוצאתו. במקרה של המועמדים הדמוקרטים לנשיאות - הילרי קלינטון וברק אובמה - זה נראה נכון במיוחד. כתבים המסקרים את המועמדים מדווחים על סגנון הלבוש, סגנון הדיבור, ואפילו סגנון הצחוק. אולם לפי מומחים לעיצוב, טביעת החותם המובהקת ביותר שלהם ניכרת באתרי האינטרנט הרשמיים, שבהם הם מגייסים כסף ומתנדבים ומציגים את עצמם לגולשים.
hillaryclinton.comכל המומחים מסכימים על דבר אחד. ההבדלים בין hillaryclinton.com ו-barackobama.com יכולים להסתכם באופן הבא: אובמה הוא מקינטוש, קלינטון היא PC.
הכוונה היא שהאתר של אובמה הרמוני יותר, עם הרבה רקע לבן וקשת גוונים כחולים רכים. תפריט המשימות מזכיר מעט את זה שבאתר iTunes של . הוא משדר עיצוב המיועד לקהל צעיר וחובב טכנולוגיה, ומשתמש בטכניקות מיתוג הדומות לאלו שהפכו את ה-iPod לפופולרי כל כך.
"באתר של אובמה הכל משתלב יפה ללא תפרים, כמו חוויית שימוש במקינטוש", אמרה אליס טוומלו, יו"ר תוכנית לימודי תואר שני בביקורת העיצוב בבי"ס לאמנויות חזותיות. היא עצמה משתמשת במחשב מקינטוש.
האתר מעוצב, לדבריה, עד אחרון הלוגואים המשעשעים. היא משווה את תשומת הלב לפרטים לזו שנותנת אפל בעיצוב האריזות של מוצריה. היא איננה היחידה שמשווה בין קלינטון ואובמה לבין המחשבים.
בניגוד חד לאתר של אובמה, האתר של קלינטון משתמש בצבעים מסורתיים יותר, כחול כהה, עם קווים חדים המפרידים בין תכנים, ומשתמש בצלמיות סטנדרטיות. "האתר של הילרי יותר עמוס, ומלא במה שנראה כמו פארודיה על פרסומות", אמרה טוומלו, אשר איננה אזרחית ארה"ב ולא תצביע בבחירות.
ג'ייסון סנטה מריה, קריאיטיב דירקטור בהאפי קוג סטודיוס, המעצב אתרים, מבחין במשהו שאינו הולם את נימוסי הרשת המקובלים. "הטקסט של הילארי כולו באותיות גדולות, זה כמו לצעוק", הוא אמר. "יש המון מסרים המתחרים על תשומת לב. מועמדים שבונים מותג צריכים להיות עקביים".
אולם אמילי צ'אנג, מייסדת שותפה של Ideacodes, חברת ייעוץ ועיצוב אתרים, טוענת שהאתרים כן עקביים: "של אובמה צעיר יותר, ושלה מלכותי יותר".
האתר של אובמה זכה לשבחים רבים. אפילו מרטין אווילה, המנהל הראשי של החברה שמעצבת את אתר הרפובליקאי רון פול, אמר "האתר של ברק מדהים".
היא צועקת, ושומעים אותה
אמנם המחמאות הללו הן חרב פיפיות. אמנם אפל משווה את ה-PC בפרסומותיה לטיפוס משעמם ומרגיז, אולם האסתטיקה הטרנדית של המק איננה בהכרח טובה לפוליטיקה. ה-iPod הוא כיום נגן המוזיקה הדומיננטי, אמנם, אולם המקינטוש הוא מחשב נישה. PC הוא המועמד המנצח בבחירות הארציות (והמקינטוש הוא אולי המנצח בוורמונט).
סנטה מריה שיבח את האיכות המזמינה של האתר של אובמה, אך הוסיף כי הוא "אוורירי, מעורפל, אפילו מרחף". לדבריו יש בו אפקט של "וזלין על המצלמה" שמרכך את המראה שלו. האתר העמוס של קלינטון מתאים אסטרטגית למיתוג שלה, שכן היא מדגישה שוב ושוב שהיא עובדת עבור האמריקאי הממוצע "מהיום הראשון". יכול להיות שהיא בכוונה מציגה תדמית אנרגטית באינטרנט. אם היא צועקת קצת יותר, טיפוגרפית, יהיה קל יותר לשמוע אותה.
בניגוד לרפובליקאים, המתמודדים הדמוקרטים שילבו כלים של רשת חברתית באתרים שלהם. כך הם מאפשרים לתומכיהם להקים קבוצות משלהם, אם כי אובמה מוביל בתחום זה.
"הקמפיין של אובמה קיבל תשומת לב בעמק הסיליקון, כשהוא העלה את הפורטל שלו שאיפשר לכתוב בלוגים אישיים, לשלוח מסרים לתומכים אחרים שלו, וכלים רבים אחרים", כתבה צ'אנג.
באשר לעמדותיהם בנושאי אינטרנט חשובים כמו זכויות יוצרים, אמר לורנס לסיג, פרופסור למשפטים התומך באובמה, כי "אין הרבה הבדל בין שני המועמדים". שניהם מעדיפים את טובת הגולשים על פני טובת החברות שמספקות את תשתית התקשורת. לסיג התרשם מהצעתו של אובמה "להגיש לציבור את כל המידע הממשלתי במלואו".
בטווח הארוך, עם זאת, לסיג מאמין כי היכולת להניע את ציבור הבוחרים היא הדבר החשוב ולא הסגנון. לסיג משתמש במקינטוש.
הבחירות בארה"ב מתרחשות באינטרנט: קלינטון היא PC - אובמה הוא מקינטוש
ניו יורק טיימס
5.2.2008 / 17:23