השופט עודד מאור מבית משפט השלום בתל אביב קבע אתמול כי הסכם מכירת זכויות ביחידת נופש יבוטל וכי החברה תשיב לנפגע 36 אלף שקל עבור ביטול ההסכם. בנוסף תשלם החברה 6,500 שקל בגין עוגמת נפש והוצאות משפט.
ב-2005 נחתם הסכם בין דוד נכטיגל, בעל יחידת נופש בשווייץ, לבין שחף לבן תיירות, חברה מורשית מטעם חברת אנוקסן, המנהלת מועדון נופש בספרד.
במהלך המפגש בישראל חתמו הצדדים על הסכם לפיו מתחייבת אנוקסן להעביר את יחידת הנופש בשווייץ לאדם אחר, ונכטיגל יהיה פטור מהזכויות והחובות בקשר ליחידת נופש זו. בתמורה להעברת זכות הנופש ולהנפקת ערכת גולד כארד שילם נכטיגל לחברה כ-36 אלף שקל. לפי ההסכם, ערכת הגולד כארד מקנה הנחה של 50 אחוז בבתי מלון בעולם והטבות בהזמנת שירותי נופש.
נכטיגל טען כי תמורה זו היא מאחז עיניים שנועד לבלבל לקוחות כמותו, שכושרם לקבל החלטות ולהבין את משמעות העסקה בעייתי, בשל גילו ובשל התנאים בהם בוצעה העסקה. נכטיגל טוען כי המפגש ארך חמש שעות, השתתפו בו נוכחים רבים, ברקע נשמעה מוסיקה וכשביקש לעזוב הועבר לחדר סמוך בו שהה לבדו עם עוד שלושה נציגי מכירות שהפעילו עליו לחץ לחתום על ההסכם.
נציגי שחף לבן תיירות טענו כי במהלך הפגישה שמע נכטיגל הרצאות, קיבל חומר הסברה ומידע, ובחר להמשיך בהליכי הצטרפות ולכן הופנה אל מנהל ההסכמים לשלב החתימה על הסכם ההתקשרות.
השופט מאור העדיף את גרסת נכטיגל לגבי המפגש משום שהיא לא נסתרה על ידי שחף לבן תיירות, ולא היה בה כדי לסתור את האווירה ותחושותיו של נכטיגל.
עוד פסק השופט מאור: "התרשמתי שהלחץ שהופעל על התובע במפגש, לא היה בו כדי לאפשר לתובע להבין ולהגיע לגמירות הדעת הנחוצה לכריתת ההסכם". השופט מאור הוסיף כי "תכלית ההסכם הוא מכירת ערכת הגולד כארד והחברות במועדון בספרד. התרשמתי שהנתבעת לא מסרה לתובע את האמת מאחורי ההסכם, כי המדובר למעשה בעסקה לרכישת הערכה. הרי לא יעלה על הדעת שהתובע מוכר את יחידת הנופש שלו בשוויץ וגם משלם עבור זאת".
(א 16923/07)
בית המשפט: "לא יעלה על הדעת שהתובע מוכר את יחידת הנופש שלו בשווייץ וגם משלם עבור זאת"
הילה רז
6.2.2008 / 17:16