לאחר שהמציא את הדיסק-און-קי, מכר את החברה שלו ב-1.6 מיליארד דולר ושילשל עשרות מיליוני דולרים לכיסו, דב מורן היה יכול לפרוש לפנסיה מוקדמת ולהתפנות לתחביביו - כתיבת סיפורים ומשחק ברידג'. ואולם במקום זאת הוא החליט להתחיל מהתחלה.
כמו סטארט-אפיסט צעיר ונלהב הוא אסף סביבו אנשים, שכר משרדים בכפר סבא, גייס משקיעים - והחל לפתח את הרעיון שלו: טלפון סלולרי מודולרי. המכשיר שהגה מורן, מודו (Modu), יוכל לשנות את תכונותיו לפי צורכי המשתמש. בבוקר, למשל, הוא יהיה משרד נייד שיאפשר שליחת מיילים וקריאת מסמכים, ובלילה הוא יהיה טלפון קטנטן ואופנתי.
הוא גם יוכל להתחבר למכשירים אלקטרוניים שונים, כמו מצלמה, GPS ומערכת סטריאו, ולהקנות להם יכולות תקשורת (ראו מסגרת).
"הכוונה היא ליצור עולם של חיבוריות טוטאלית", אומר מורן. "לחבר בין אנשים ובין מוצרים. לחבר מפעילי תקשורת לעולם מוצרי הצריכה האלקטרוניים. העולם מחכה למהפכה הזאת".
למה אתה מתחיל מהתחלה במקום לפרוש ולנוח?
"נפגשתי אמש עם בחור דתי, שהפנה אלי שאלה דומה. אמרתי לו: 'אתה מקיים מצוות, נכון? זה לא עול בשבילך. אתה חי עם זה וטוב לך. אז כל אחד לוקח על עצמו עול מסוים, גם אם הוא חילוני'. אני בשלב בחיים שבו התועלת שאני יכול להביא לעולם, למדינה, לי ולחברים שלי היא לעשות סטארט-אפ חדש. וחוץ מזה אני גם נהנה".
מורן הוא דמות יוצאת דופן בענף ההיי-טק הישראלי. במשך עשר שנים הוא נסע באותה טויוטה צנועה, ורק באחרונה המיר אותה בלקסוס IS250. "כשנהפכתי ליו"ר טאואר אמרו לי שאני חייב להחליף מכונית, שאסור לי לנסוע עד מגדל העמק עם אוטו שאינו בטיחותי", הוא מסביר.
מורן החל את דרכו המקצועית בצה"ל, שם היה קצין בחיל הים ושימש אחראי על מחלקת המעבדים של החיל. ב-89' הקים עם חבר מהצבא, אריה מרגי, את חברת אם סיסטמס. מורן היה איש החזון שעמד מאחורי שני הפיתוחים המרכזיים של החברה: זיכרונות ניידים, המכונים דיסק-און-קי (Disk On Key), ורכיב זיכרון ששולב בטלפונים סלולריים (מובייל דיסק-און-צ'יפ). בנוסף פיתחה החברה כרטיסי SIM לטלפונים סלולריים.
החברה החלה את דרכה ברחוב עתיר ידע בכפר סבא - אותו רחוב שבו שוכנים כיום משרדיה של מודו הצעירה. השנים הראשונות היו קשות: חלק מהאנליסטים לא העריכו נכונה את הפוטנציאל של זיכרונות הפלאש, ורבים אחרים לא האמינו שיהיה למוצר ביקוש. "כשהשקנו את הדיסק-און-קי ב-2000 הפידבק בשוק היה שלילי", נזכר מורן. "אמרו: 'מי צריך את הדבר המטופש הזה?' בשבוע של ההשקה המניה שלנו ירדה ב-10%".
ואולם באם סיסטמס סירבו להתייאש והמשיכו בפיתוח - עד שהדיסק-און-קי נהפך ללהיט. כשההצלחה הגיעה היא היתה מהירה: ב-2001 הסתכמו מכירות החברה ב-45 מיליון דולר, וב-2006 הן כבר זינקו לכמיליארד דולר.
דווקא אז, החליט מורן למכור את החברה. אלי הררי, מנכ"ל יצרנית כרטיסי הזיכרון סאנדיסק, חזר והציע לו במשך השנים להתמזג. מורן שב וסירב, עד שבאוגוסט 2006 השיב בחיוב. אם סיסטמס נמכרה לסאנדיסק בעבור 1.55 מיליארד דולר, ומורן קיבל מניות סאנדיסק שהיו שוות אז כ-80 מיליון דולר.
עם זאת, מאז ירדה מניית סאנדיסק בחדות כך שגם האחזקות של מורן התכווצו.
מעט לפני מכירתה של אם סיסטמס עברה על מורן תקופה קשה. הכל התחיל כאשר ועדת בדיקה פנימית קבעה כי היו בחברה נהלים לא תקינים של הקצאת אופציות. עקב פרסום המסקנות נאלצה החברה למחוק 18.8 מיליון דולר מרווחיה ב-1999-2005. הוועדה ניקתה את מורן מכל אשמה, אך המליצה להפריד את תפקידי היו"ר והמנכ"ל בחברה. עקב כך הוא נאלץ לפנות את תפקיד היו"ר לטובת גוריון (גורי) מלצר. למרות זאת, המשיך מורן להחזיק בתפקידי נשיא ומנכ"ל החברה, עד להשלמת הטמעתה בתוך סאנדיסק.
כיום, במקביל לפעילותו במודו משמש מורן גם יו"ר יצרנית השבבים הישראלית טאואר. בנוסף, השקיע בחברת הביו-טק ביומס, העוסקת בפיתוח תרופות.
בצעירותו היה כתב ב"מעריב לנוער", וכיום הוא נוהג לכתוב סיפורים. רובם נשלחים למגירה, אך פעם בשבוע הוא מקפיד להפיץ סיפור בין עובדיו. לשמחתם של לקוחותיו ושל מנהלי הבנק שלו, מורן מנתב את היצירתיות שלו גם לתחום הטכנולוגיה. הרעיון שמאחורי מודו עלה בדעתו ב-2002, כשעוד עמד בראש אם סיסטמס. "אפילו רשמתי בעניין כמה פטנטים, שלאחר מכן קניתי אותם מסאנדיסק", הוא מספר.
לדבריו, "לאחר שמכרתי את החברה בער לי לפתח את הטלפון הזה. חשבתי שהעולם צריך משהו כזה. כדי להתחיל להזיז את העניין נפגשתי עם כמה חברים: ליאת ארד, ארנון דינור, רונית מאור, ליאור סטורפר, איתי שרמן ורענן לרנר. רצינו לחשוב ללא גבולות. ערכנו ישיבות ליליות, שבהן פיתחנו את הרעיון".
כאדם עשיר, מורן היה יכול לממן בעצמו את פעילותה של מודו, אך הוא בחר להיעזר במשקיעים חיצוניים. הוא השקיע בחברה 5 מיליון דולר, וקיבל כספים גם מסאנדיסק, ג'נסיס פרטנרס וג'מיני. בסך הכל הושקעו עד כה בחברה כ-20 מיליון דולר.
"מאחורי ההקמה של מודו לא עומדת מטרה כספית", מסביר מורן. "אם הייתי רוצה לעשות כסף, הייתי משקיע בתיק מניות או נהיה למשקיע הון סיכון. בחרתי לא לעשות את זה. אני לא מחפש לעשות אופטימיזציה לכסף.
"לאחר שעזבתי את אם סיסטמס וביקשתי לבנות את הסטארט-אפ החדש שלי התייעצתי עם כרמל סופר מג'מיני. בשלב מסוים הוא אמר שישמח לייעץ לי, רק שאתן לו להשקיע בחברה. אז נתתי. יאיר שוהם, שותף בג'נסיס פרטנרס שהיה בעבר עורך דין שנתן שירותים לאם סיסטמס, שאל אותי אחרי זה מדוע אני לוקח כסף מג'מיני ולא מג'נסיס פרטנרס - אז נתתי גם לו להשקיע בחברה".
אתה לא חושש שקרנות ההון סיכון ילחצו עליך לבצע אקזיט מוקדם?
"ממש לא. אני מתכוון לבנות חברה לטווח ארוך. הייתי באם סיסטמס 18 שנה ואני מקווה שאשאר במודו עד שאפרוש לפנסיה. יכולתי לבחור קריירה של איש הון סיכון, אבל בעיני יותר כיף להקים ולבנות דברים מאשר לפגוש יזמים.
"אני מתכנן לעבוד קשה עד שזה יצליח. אבא שלי, שהוא בן 87, עבד באם סיסטמס וממשיך כיום לעבוד בסאנדיסק. הוא מתייצב מדי בוקר לעבודה והוא מאושר. אני לא יודע אם בגיל 87 אמשיך לעבוד, אבל אני רואה את עצמי סוחב את העגלה עם חברים מספיק שנים.
"כשהייתי מהנדס צעיר בן 20 חשבתי שאני רוצה להגיע בחיים ל-2.5 מיליון דולר. אחר כך זה צמח ל-4 מיליון דולר. חשבתי לחיות מהריבית על הסכום הזה ולכתוב ספרים. חשבתי שבגיל 40 אפרוש מעסקים ואתחיל לכתוב, גם אם לא אצליח להתקיים מזה. אז נראה שזה לא יקרה. אני שואל את עצמי איפה אני מביא יותר תועלת, ככותב סיפורים או בזכות מה שאני עושה כיום".
מכוון גבוה
מורן תולה במודו תקוות מאוד גבוהות. הוא מאמין כי המכשיר הסלולרי שלו יוכל להאפיל על ההצלחה של ההמצאה הקודמת שלו, דיסק-און-קי, ולחולל מהפכה בשוק הסלולרי. "אני אחשיב את מודו כהצלחה אם הוא ישנה באופן יסודי את עולם המובייל", הוא אומר. "הצלחה קטנה יותר תהיה לעשות חברה עם מכירות של 10 מיליארד דולר בשנה. בשבילי להקים חברה שתמכור במיליארד דולר בשנה זו לא הצלחה. עשיתי את זה כבר, ולכן זה לא היעד שלי.
"אספר סיפור פיקנטי בעניין: ב-2001 התראיינתי לאחד העיתונים. השוק היה בצמיחה שלילית וכל עולם ההיי-טק היה במהומה. הכתב שראיין אותי היה די פרובוקטיווי וירה לעברי: 'מה אתה מספר סיפורים? המכירות שלך קטנות'. אמרתי לו שאני מאמין בחברה, באנשים, בטכנולוגיה ובשוק - ולהערכתי נוכל ליהפך לחברה של מיליארד דולר מכירות.
"הכותרת בעיתון היתה: 'דב מורן מבטיח מכירות של מיליארד דולר בשנה', ואחר כך התקשורת חגגה על זה. כל פעם ציטטו את המנכ"ל המטורף שמאמין שהחברה שלו תגיע למיליארד דולר מכירות על אף שאם סיסטמס מתרסקת. והנה, תוך חמש שנים החברה כן עשתה מכירות של מיליארד דולר.
"אין ברירה - כדי להצליח בגדול אתה חייב לכוון ליעד גבוה. זה מחייב גם השקעות מדהימות, אבל אני לא מפחד. זה תהליך ארוך. אנחנו מוציאים עכשיו, למשל, כ-60 אלף יורו על שלט ענק שייתלה בתערוכת 3GSM. הדוכן שלנו יהיה ליד הדוכנים של מפעילי התקשורת הגדולים ביותר. הכל כדי ליהנות ממיצוב כמה שיותר גבוה".
מודו נוסדה בתחילת 2007, ובעוד כמה חודשים אתם כבר מתכוונים להשיק את המוצר. זה תהליך פיתוח מאוד מהיר.
"נכון. להערכתי דחסנו לתוך שנה אחת מה שעשינו באם סיסטמס בשבע שנים. וזאת על אף שבאם סיסטמס לא התמודדנו עם מגוון המוצרים והסיבוכים שיש במודו".
מודו מונה כיום כ-100 עובדים, ובכל חודש מצטרפים אליה כ-15 נוספים. חלק מהעובדים בחברה מלווים את מורן עוד מימי אם סיסטמס. אחת הבולטות שבהם היא רונית מאור, שהיתה סמנכ"לית כספים באם סיסטמס וכיום משמשת סגנית נשיא במודו.
לחברה הצטרפו גם בכירים שעבדו במוטורולה, סמסונג, טקסס אינסטרומנטס (איתי שרמן וליאור סטורפר, מהצוות שמכר את ליבית), קוואלקום, אינטל, סימביאן, אורנג' וסאנדיסק. אחד מהם הוא צחי וייספלד, לשעבר מנהל מחלקת ניהול מוצרי בידור במיקרוסופט וכיום סמנכ"ל שיווק במודו. "אחד מסגני הנשיא הבכירים במיקרוסופט אמר לי בצחוק: 'אנחנו בבעיה. היחידים שמתחרים אתנו על כוח אדם הם אתם וגוגל'", הוא מספר.
"אני סוחט את עצמי"
בתקופה האחרונה מורן ישן מעט מאוד. הוא מחלק את יומו בין פעילויותיו במודו, טאואר וביומס - מה שמשאיר לו מעט מאוד זמן שאינו מוקדש לעבודה. "אני עובד מהבוקר עד הלילה", הוא מספר. "אתמול בערב חזרתי מחו"ל, ומשדה התעופה נסעתי ישר לפגישה במשרד התמ"ת בנוגע לטאואר. לאחר מכן הלכתי לפגישה עם משקיע במודו. משם נסעתי למשרד והשתתפתי בפגישות פנימיות עד 21:00. אז נכנסתי לשיחת ועידה עם מנכ"ל טאואר, שנמשכה עד 22:30. אחרי זה נשארתי לדבר עם האנשים במודו עד 23:30. אז הגעתי הביתה ואחרי המקלחת התחלתי לענות לאימיילים.
"זה מטורף, אין לי זמן, אבל אני מחויב למדינה בעניין של טאואר. אם המקום הזה לא יצליח, 1,500 עובדים יילכו הביתה. אני נמצא בטאואר כי אני רוצה לעזור. בדרך כלל התרומה שלי למקום היא פיננסית. אבל זו לא חוכמה גדולה. לכן החלטתי להעניק מהזמן שלי לטאואר. לומר לך שיש לי זמן? אני סוחט את זה מעצמי".
אתה עדיין סבור שקשה לגדל כאן חברה גדולה?
"כשאני רואה יזם ישראלי שנוסע לאמריקה ומקים שם חברה, אני מרחם עליו. אם נסעת ללמוד בחו"ל וחזרת לכאן - זה על הכיפאק, אבל לא אם נסעת כדי להקים שם חברה. יש לי הרבה ביקורת על מה שקורה בישראל - זו מדינה ללא פרגון, ויש כאן המון שמחה לאיד. אבל זאת הארץ שלי: השורשים שלי כאן, המשפחה שלי כאן, הגאווה שלי כאן. שירתתי בצבא, ואיכפת לי מה קורה כאן. אני חלק מהמדינה. לא יעלה על הדעת שאקים חברה במקום אחר.
"תמיד יש בעיות, אבל אפשר להתגבר עליהן. קח את נוקיה למשל. בפינלנד יש פחות תושבים מאשר בישראל וחורף קשה ומושלג, שמטיל מגבלות קשות על נסיעות העובדים. אנחנו מוקפים באויבים והם מוקפים בשלג. התנאים שלהם קשים, אבל בכל זאת הם הקימו אימפריה ואין סיבה שזה לא יקרה בישראל".
בבוקר משרד נייד, בערב מכשיר אופנתי
מודו הוא מכשיר סלולרי קטן ומודולרי, שניתן לשנות אותו בקלות בהתאם לצרכים ולמצב הרוח, ואף לשלב אותו במכשירים אלקטרוניים אחרים.
המכשיר הבסיסי שוקל 40.1 גרם בלבד, ולטענת אנשי החברה הוא הקל בעולם. למרות המשקל הנמוך, הוא כולל תקשורת בלוטות', נגן MP3 וזיכרון של ג'יגה-בייט. ואולם היתרון הגדול של מודו הוא יכולתו לשנות את תכונותיו. הדבר נעשה באמצעות Jackets - אביזרים חיצוניים שמודו נכנס לתוכם, ומעניקים לו יכולות נוספות ומראה אחר.
Music Jacket, למשל, הופך את מודו לנגן מדיה נוח לשימוש. חברות מוסיקה יוכלו לשווק ג'אקטים של אמנים מסוימים. ג'אקט אחר משלב את מודו במצלמת 8.2 מגה-פיקסל איכותית, שיכולה לשלוח את התמונות הישר לאינטרנט. ג'אקטים נוספים הופכים אותו למכשיר GPS, למחשב מחברת, לסלולרי המותאם לספורטאים ונלבש כסרט יד, ואפילו למכשיר שידוכים, המאתר בעלי מודו בעלי תחומי עניין משותפים הנמצאים באותו אזור.
חברות שונות יהיו יכולות למתג את המכשיר. דיסני, למשל, תוכל להציע מכשירים מיוחדים לילדים וחברות אופנה יוכלו לשווק ג'אקטים אופנתיים, המותאמים לבגדים שהן מוכרות.
עד להשקת המכשיר, שתיערך באוקטובר, תציג מודו עשרה ג'אקטים. ב-2009 אמורים לצאת לשוק עשרות נוספים, שחלקם יעוצבו בסטודיו שיוקם בחברה. במודו מבטיחים שהאביזרים יהיו זולים יחסית, ויעלו כ-200 שקל. נראה כי המכשיר יימכר בחבילה, שתכלול כמה אביזרים (באנדלינג).
"אנשים רוצים מכשיר שאפשר לשנות אותו. שבערב יהיה טלפון קטן שנוח לצאת אתו לסרט ובבוקר טלפון גדול שמתאים לעבודה וכולל גם אימייל ויכולת צפייה במסמכים. הטלפונים הסלולריים שנמכרים כיום אינם מציעים את הגמישות הזאת", מסביר סמנכ"ל השיווק של מודו צחי וייספלד.
יכולתו של מודו להשתנות אמורה גם לשחרר את הלקוחות מהתלות בחברות הסלולר. במקום לקנות מכשיר בעסקה עם התחייבות ולהחליף אותו בתום התקופה, יכול הלקוח של מודו לשנות אותו באמצעות אביזרים שונים.
"האבסורד הוא שאנשים מתייחסים לסלולר שלהם כמו לאביזר אופנה, אבל קונים אותו כמו מכונית, עם התחייבות לכמה שנים", אומר וייספלד. "לקוח שרוכש טלפון סלולרי מתלהב ממנו בתחילה, אבל לאחר חודש הוא כבר פחות מתלהב כי חבר שלו רכש מכשיר יותר מתקדם. עם תום החוזה עם חברת הסלולר יש סיכוי שהוא יעזוב אותה. נוצרת כאן מערכת יחסים לא חיובית".
בינתיים חתמה מודו על הסכמים עם שלושה מפעילים סלולריים: טלקום איטליה, וימפלקום הרוסית וסלקום. בסך הכל יש לשלוש החברות כמעט 100 מיליון מנויים. שיווק המכשיר יתחיל באוקטובר.
לצד שיתוף הפעולה עם חברות הסלולר פונים במודו לשוק נוסף - מוצרי אלקטרוניקה. המכשיר יכול להשתלב במוצרים שונים, שמרחיבים את יכולותיו - ומצד שני מקבלים ממנו קובצי מדיה ויכולות תקשורת.
"תוכל, למשל, להכניס את המודו למערכת הסטריאו במכונית ולחייג באמצעות מקשי הרדיו", אומר מורן. "בקרוב נכריז על שיתוף פעולה עם פיליפס. הכוונה היא לפתח שעון מעורר, שתוכל להכניס לתוכו את מודו ואז לנגן באמצעותו את המוסיקה שלך. על המסך של השעון המעורר תקבל הודעות SMS והמכשיר גם יטען את הטלפון".
לדברי וייספלד, ב-2009 תשיק פיליפס כמה מכשירים המותאמים למודו. בנוסף, מודו מנהלת מגעים עם יוניברסל מיוסיק, שמעוניינת לעצב למכשיר אביזרים ברוח האמנים שהיא מייצגת. גם אחד מיצרני מכשירי ה-GPS המובילים מתאים כעת את מוצריו למודו.
דב מורן
גיל: 52
מצב משפחתי: נשוי + 4
מגורים: כפר סבא
תפקידים קודמים: קצין בחיל הים, מנכ"ל ויו"ר אם סיסטמס
עוד משהו: היה כתב ב"מעריב לנוער" ואוהב לכתוב סיפורים, שרובם נשלחים למגירה. עם זאת, פעם בשבוע הוא מפיץ סיפור בין עובדיו
מכירות של מיליארד דולר בשנה לא ייחשבו להצלחה
גיא גרימלנד
8.2.2008 / 8:41