שרגא ברוש ועופר עיני מציגים: חוק חדש לבנק ישראל שיאלץ את פישר להוריד ריבית

נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ויו"ר ההסתדרות עופר עיני החליטו לאלץ את נגיד בנק ישראל סטנלי פישר להוריד ריבית - למרות התנגדותו.



השניים מתכננים לעשות זאת בעזרת החתמת עשרות חברי כנסת על הצעת חוק חדשה שהכינו: "חוק בנק ישראל החדש". ההצעה אמורה לשנות את תפקידיו ההיסטוריים של הבנק, כך שהנגיד ייאלץ להוריד מיד את הריבית, מה שיגרום, לדעתם, לפיחות השקל ולהצלת היצוא, התעסוקה והצמיחה.



תהליך ההחתמה מתחיל היום, כשברוש ועיני יחלקו ביניהם את העבודה בכנסת. ברוש ישכנע חברי כנסת מהליכוד, ש"ס וקדימה בעוד שעיני יתרכז בחברי כנסת מהעבודה ומרצ. בין חברי הכנסת שיחתמו על הצעת החוק: אבישי ברוורמן ושלי יחימוביץ' (העבודה), אמנון כהן (ש"ס) וחיים כץ (ליכוד). באופן יוצא דופן יחתום על הצעת החוק גם שר התעשייה אלי ישי - וזאת בניגוד לעמדתם של ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר האוצר רוני בר-און.



בתגובה ל-TheMarker אומר שרגא ברוש: "אני לא חושב שפישר יתפטר עקב הצעת החוק. מדובר באיש רציני שיודע שהוא חי במדינה דמוקרטית. אני מאוד מעריך אותו, אך רוצה שהוא יראה את שלושת היעדים באופן שווה: אינפלציה, תעסוקה וצמיחה, והמשמעות היא שהוא צריך להוריד את הריבית ב-0.5%".



לפי חוק בנק ישראל הנוכחי, שנחקק ב-54', לבנק יש שני תפקידים: הראשון הוא "ייצוב ערך המטבע", שפירושו שמירה על יציבות מחירים, והשני הוא שמירה על "רמה גבוהה של ייצור, תעסוקה, הכנסה לאומית והשקעות הון בישראל". נגידי בנק ישראל לדורותיהם ראו במטרה הראשונה את תפקידם המרכזי, כשהמטרה השנייה נחשבה למשנית.



לפי הצעת החוק שהכינו ברוש ועיני, לבנק ישראל יהיו שלושה יעדים שווים: "שמירה על יציבות המחירים, עידוד התעסוקה ומיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק, והכל בהתאם למדיניותה הכלכלית של הממשלה". משמעות הדבר היא שלא יהיה עוד יתרון ליעד יציבות המחירים.



ראוי להזכיר כי בימים אלה מגבש גם פישר - בשיתוף משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים - חוק חדש לבנק ישראל. החוק, שאמור להיות מובא לכנסת בקרוב, קובע כי היעד המרכזי של בנק ישראל הוא "יציבות מחירים", ורק "בכפוף לכך, יתמוך הבנק במטרות כלכליות אחרות של הממשלה, בעיקר צמיחה ותעסוקה". קל לראות כי שתי ההצעות אינן עולות בקנה אחד.



מדינה דמוקרטית



לדברי פישר, תפקיד המדיניות המוניטרית היא שמירה על יציבות מחירים בריבית הנמוכה ביותר האפשרית. כלומר, פישר יהיה מוכן להוריד את הריבית כדי לעודד את הצמיחה והתעסוקה - רק בתנאי שההורדה לא תגרום לעלייה באינפלציה, שתפגע בסיכומו של תהליך בצמיחה ובתעסוקה.



לעומתו טוען ברוש כי לא יקרה אסון אם האינפלציה תגדל ב-1% בשנה, אם מצד אחר התעסוקה והצמיחה ישתפרו. לדבריו, אם שער הדולר ימשיך לנוע סביב רמה של 3.6 שקל, יישחק היצוא ב-2008 ב-10% והמכירות לשוק המקומי יישחקו ב-1%. ברוש אומר כי התעשיינים יפסידו עסקות בהיקף של 4.4 מיליארד דולר, והמשק צפוי לאבד 17,400 מקומות עבודה בתעשייה.



ברוש אמר ל-TheMarker כי "הנגיד טועה בכך שהוא מתייחס רק לאינפלציה. אסור לשמור על אינפלציה של 2% בלי להתייחס לצמיחה ולתעסוקה". ברוש הוסיף כי אינו סבור שפישר יתפטר עקב הצעת החוק. "מדובר באיש רציני שיודע שהוא חי במדינה דמוקרטית שבה אפשר להתווכח", אמר. "אני מאוד מעריך אותו, אך רוצה שהוא יראה את שלושת היעדים באופן שווה: אינפלציה תעסוקה וצמיחה. המשמעות היא שהוא צריך להוריד את הריבית ב-0.5% כדי שיווצר פיחות".



הנגיד פישר מסר בתגובה: "איני רוצה להגיב על משהו שעוד לא ראיתי, אך את דעתי על המדיניות המוניטרית אתה יכול לקרוא בהצעה שלנו לחוק בנק ישראל החדש".



ספקולציה או לא



המאבק בין פישר לברוש ועיני תפס באחרונה תאוצה, עקב הייסוף הגדול של השקל מתחילת השנה ועד היום - 6.1% מול הדולר ו-7.6% מול היורו. ראש הממשלה אף קיים ביום רביעי שעבר דיון בעניין בהשתתפות פישר, בר-און וישי. פישר אמר בדיון שהייסוף נובע מהשקעות זרות שממשיכות להגיע לישראל, כמו גם מהקטנת החשיפה של הישראלים לשוקי חו"ל עקב האי יציבות השוררת שם. פישר הוסיף ואמר שכלי הריבית מיועד לטיפול באינפלציה והריבית תרד אך ורק כאשר הלחצים האינפלציוניים יתפוגגו, דבר שכעת אינו קורה. דבריו זכו לגיבוי מלא של שר האוצר וראש הממשלה, אך אלי ישי התנגד ותבע ממנו הורדת ריבית.



לעומת פישר, מאמין ברוש שהסיבה לצניחת הדולר והיורו בחצי השנה האחרונה היא תנועות הון ספקולטיוויות, שנובעות מהפרשי הריבית (הריבית בארה"ב היא 3%, ואילו הריבית בישראל היא 4.25%). לדברי ברוש, ספקולנטים "מוכרים דולרים ורוכשים שקל, אך אם הם יחששו שהנגיד יוריד את הריבית, מכיוון שיהיה עליו להתחשב גם בצמיחה ובתעסוקה לפי החוק החדש שאנו מציעים, הם יפסיקו לבצע עלינו ספקולציה ושער החליפין יעלה".



כדי לנטרל את כוחו של הנגיד בקביעת הריבית, מציעים ברוש ועיני עוד שינוי משמעותי בחוק בנק ישראל. לפי הצעת פישר, הוועדה המוניטרית שתחליט על גובה הריבית תמנה שישה חברים - שלושה מבנק ישראל ושלושה חיצוניים. לנגיד יהיה קול כפול במקרה של תיקו. כלומר, בוועדה תהיה שליטה מלאה של הנגיד ואנשיו.



לעומת זאת, לפי הצעת החוק של ברוש ועיני יהיו בוועדה שבעה חברים - שלושה מבנק ישראל וארבעה חברים חיצוניים (אנשי משק ואקדמיה) - כך שלנגיד לא יהיה רוב אוטומטי אם יתפתחו חילוקי דעות על גובה הריבית. הצעה זו פוגעת בעצמאות בנק ישראל ובכוחו של הנגיד.



לתעשיינים נותרו שבועיים ויום עד להחלטת הריבית הבאה. אלה יהיו שבועיים של לחצים כבדים. ביום רביעי הקרוב תתכנס ועדת הכספים של הכנסת לישיבה מיוחדת בה ידונו במצב היצוא, הריבית במשק והיחלשות הדולר.