15 עובדי חברת כוח אדם ברשות העתיקות התלוננו על תנאי העסקתם - ופוטרו

כ-15 פועלים שהועסקו בחפירות של רשות העתיקות פוטרו מעבודתם בשבוע שעבר לאחר שהתלוננו על תנאי העסקתם. הפועלים, כולם ממזרח ירושלים, הועסקו במשך שנה עד חמש שנים העובדים לארגון "קו לעובד" וסיפרו כי אינם מקבלים אף הטבה סוציאלית - לא דמי מחלה והבראה, לא ימי חג וחופשה שנתית.



העובדים סיפרו גם כן שהמעסיק מנכה משכרם 25 שקל בחודש כעמלה על העברת שכרם לחשבונות הבנק שלהם, דמי חבר של 15 עד 25 שקל ו-10 שקלים דמי ועד. זאת, למרות שאינם חברים בארגון עובדים ואין להם ועד ולמרות שהניכויים מורידים את שכרם אל מתחת לקו המינימום.



בדיקה שערך עורך הדין חאלד דוחי מ"קו לעובד" בתלושי השכר שלהם, אימתה את כל טענות העובדים. דוחי גם מצא שבכל התלושים כתוב שהתחילו לעבוד ב-1 בינואר 2006, למרות שחלקם עובדים מ-2003. זאת משום שהחברה שינתה את שמה ב-2006 וכל הוותק שצברו הפועלים נמחק.



דוחי פנה ל"בריק" ולהנהלת רשות העתיקות. סמנכ"ל הכספים של הרשות, בני הרפז, ענה ש"בריק" זכתה במכרז והתחייבה לפעול לפי דיני העבודה ולכן יש לפנות ישירות אליהם. הנהלת "בריק" לא השיבה למכתבו של דוחי.



"התקשרתי להרפז ואמרתי שאני יודע שאני יכול לפנות לבריק, אבל בתור מי שמשתמש בשירותי העובדים הוא צריך לפקח על הקבלן ולוודא שהם מקבלים את המגיע להם", מספר דוחי. בתגובה ביקש הרפז ממנכ"ל "בריק" אלי חן שיבדוק את התלונה. כעבור חודש שלח דוחי תזכורת להרפז. "אתם חושבים שהדרך הפשוטה להתמודד עם הבעיה היא לגלגל את הכדור אלינו במקום להתמודד עם חברת בריק, כולל לתבוע אותם", ענה הרפז והוסיף ש"עשינו את אשר ביכולתנו בנושא".



באמצע ינואר העביר דוחי את המידע בפרשה ליחידת רישוי חברות כוח אדם במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. כעבור 20 יום, קיבלו 15 העובדים שיחה מהממונה עליהם שהודיע שאין עוד עבודה בעבורם. כל אחד מחברי הקבוצה הועסק באתר שונה וככל הידוע הם היחידים מקרב עשרות עובדי החפירות שפוטרו באותו יום.



"לא יכולה להיות סיבה לפיטורי כל המבקשים באותו יום ובאותה שעה זולת ניסיונם לעמוד על זכויותיהם", כתב דוחי בבקשה לבית הדין לעבודה בירושלים למנוע את הפיטורים. דוחי הוסיף שיש לראות ברשות העתיקות "מעביד במשותף" של הפועלים והפנה לפסיקות שקבעו במקרים דומים, שעל המשתמש בפועל בשירותי העובד מוטלת אחריות להבטחת זכויותיו.



מחברת "בריק" נמסר באמצעות עורך הדין ערן לאופמן, כי אין מדובר בפיטורים "אלא בעבודה על בסיס יומי מזדמן ועובדים שסיימו עבודת חפירה". לאופמן מסר עוד כי רשות העתיקות היא שקובעת את מועדי תחילת החפירות וסיומן ואת מספר העובדים הנדרשים. בתקופות שבין חפירה לחפירה יכולים הפועלים להתייצב בלשכת העבודה ולהמתין עד זימונם לחפירה חדשה, וכך עושים רבים מהם במשך שנים.



עו"ד דוחי אמר בתגובה שהפועלים עבדו כל חודש לפחות 14 יום ולעתים אף 22 יום, ולא מדי פעם, כטענת "בריק". הוא גם תוהה מדוע דווקא 15 המתלוננים פוטרו, מה גם שהועסקו באתרים שונים. "מה, החפירות הסתיימו או צומצמו בכל האתרים באותו יום?" הוא שואל. רשות החפירות לא ענתה על השאלות שהופנו אליה.