"nrg נמצאת היום במקום פחות טוב מאשר לפני שנה"

"nrg נמצאת היום במקום פחות טוב מאשר לפני שנה-שנתיים. תחלופת ההנהלות והעובדים בקצב הנוכחי לא תורמים למיצוב ולגאוות היחידה של העובדים, לא למוראל של האנשים ולא למותג, בעיקר בקרב גופי הפרסום והמדיה בישראל", אומר שאולי אלימלך, המנכ"ל הפורש של בי קונטקט בהווה ושל nrgבעבר.



"אני לא מכיר ולא מבין את האסטרטגיה שנוקטים בה היום, אך מקווה שהיא תוביל להצלחות ותוכיח את עצמה", הוא מוסיף. "החוזק והחוסן של nrg הם במיקום ובמיקוד שלו בתוך עולם תוכן ענק, ובכך שהוא אחד משני גופי התקשורת הגדולים במדינה, שמחזיק מגזינים ומקומונים ועיתון יומי. אין שום סיבה נראית לעין ש-nrg לא יוביל את התעשייה".



אלימלך לא נמצא ב-nrg כבר כמעט שנה, אבל מי שהיה מנכ"ל האתר במשך שלוש שנים מיום הקמתו עדיין מאמין בכוחו של המותג, שסובל באחרונה מזעזועים ותחלופת כוח אדם.



כזכור, המנכ"ל אחיעד שריג והעורך הראשי איתי בן-נסים עזבו את תפקידם, ובעקבותיהם החל גל פרישות וחילופי צוותים. את שריג ובן נסים החליפו יוסי גולד ובירנית גורן, והחל גיוס אנשים חדשים, שכולל בין היתר את אבירם פריידנברג, שמונה לסמנכ"ל טכנולוגיות, ואת וחיים אזאצ'י, סמנכ"ל השיווק החדש - שניהם ייבוא מאתר מפה.



"אני מאמין מאוד ב-nrg", אומר אלימלך. "סוד ההצלחה הוא כמובן היישום, וביישום נכון זה יקרה. כרגע, במבט מחוץ לחברה, אני לא מבין את האסטרטגיה, אבל מקווה שהיא נכונה".



כשאתה מסתכל אחורה, אתה חושב אולי שהקונצפט עליו קם nrg, המשלב חדשות ובידור, היה קונצפט לא מוצלח?



"nrg מעריב עלה ב-2004, אמנם קצת באיחור אחרי האתרים וואלה ו-ynet, שעלו עשר ושבע שנים קודם לכן - אך הזווית המעניינת של אינפוטיינמנט (שילוב של אינפורמיישן ואינטרטיינמנט, מ"כ) יצרה גידול בכל פרמטר אפשרי מדי חודש בכמות התעבורה באתר, במחזורי המכירות, ברלוונטיות ובמיצוב שלו בשוק.



"אף אחד לא יכול היה להתעלם מ-nrg. למרות העלייה המאוחרת, nrg רשם תוצאות מדהימות".



הערכות בשוק מדברות על כך ש-nrg מפסיד מאות אלפי שקלים מדי חודש.



"אין לי נתונים לגבי התוצאות העכשוויות, אך אני יכול להגיד לך ש-18 חודשים אחרי השקתו, nrg הפך להיות עסק שמאוזן תפעולית".



לא היה מרחב פעולה



את nrg עזב אלימלך לטובת ניהול החברה הציבורית בי קונטקט, המספקת ללקוחות עסקיים פתרונות CRM סלולריים. בתחום האינטרנט מחזיקה החברה ברשת החברתית "מקושרים" ובפורטל הבילויים "לילה". לחברה פעילות גם בברזיל באמצעות חברה בת שהיא מחזיקה בסאו פאולו. שבעה חודשים כיהן אלימלך בתפקיד המנכ"ל, עד שהודיע כי הוא עוזב על רקע חילוקי דעות עם בעלי המניות. לתפקיד המנכ"ל חזר ערן פפר, ממייסדי החברה, ששימש כמנכ"לה כארבע שנים לפני שנכנס אלימלך לתפקיד.



למה עזבת?



אלימלך: "בחברה יש שלושה בעלי מניות שמכהנים בתור דירקטורים שמחזיקים את השליטה בחברה (ערן פפר, תומר מערבי ויצחק ישראל, מ"כ). היו בינינו חילוקי דעות, שלא פסחו כמעט על אף תחום סביב האסטרטגיה של החברה והכיוונים שבהם צריך להוביל אותה. החברה מפסידה כסף, והיא צריכה לבצע פניית פרסה כדי להפוך לרווחית. אם האסרטגיה שנקטו בה בשבע השנים האחרונות היתה נכונה לחברה, כנראה שהיא היתה מרוויחה. איך שאני ראיתי את הדברים, החברה היתה צריכה לעשות שינוי בתמהיל הלקוחות, בתמהיל המוצרים, בדרך המיצוב בשוק הישראלי וכן באחזקות".



מה למשל?



"היו הרבה מאוד פעולות שצריך היה לבצע, וסביב כל נקודה כזאת היה דיון שתקע את הדרך ואת העשייה. לדוגמה שאלת הלקוחות: האם להחזיק לקוחות קטנים או להתמקד במגזר בעל בסיס לקוחות רחב יותר. עולם הסלולר הוא עסק שמתומחר באגורות, אז במקום להתמקד בהרבה לקוחות קטנים - צריך לדעתי להתעסק בלקוחות גדולים ומשמעותיים, שמייצרים נפח וטרנזאקציות גדולות, שבמכפילים של אגורות הופכים לסכומים משמעותיים. חילוקי הדעות נסובו סביב הכיוונים האלה, ולכן החלטתי לסיים את תפקידי בחברה. לא היה לי מרחב פעולה להביא את הכישורים, ההבנה והידע שלי בתוך העסק".



למה בעצם הלכת לבי קונטקט?



"ראיתי פוטנציאל גדול בחברה, ואני עדיין רואה אותו. חברה שהיא גם ציבורית, גם יש לה פעילויות מחוץ לגבולות המדינה, והיא נוגעת בעולם הדיגיטלי - אינטרנט וסלולר. יש לה פוטנציאל גדול מאוד להצליח ולהיות גוף התוכן הסלולרי הגדול או אחד מהשניים הגדולים בישראל. זה מה שגרם לי לעזוב את nrg, שהיה בית חם ואוהב, ולעבור לבי קונטקט".



ברבעון השלישי של 2007 הסתכמו הפסדי בי קונטקט ב-1.2 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של 2007 ב-1.8 מיליון שקל. "החברה הפסידה גם לפני שהגעתי", אומר אלימלך. "ראיתי חברה שיש לה מבנה ופעילויות, וחשבתי שאוכל לעשות שינוי ולהפוך אותה מחברה שמפסידה למרוויחה. היה לי גם תמריץ בדמות האופציות. בקופת החברה יש כ-4.5 מיליון שקל. חלקם הגדול של ההפסדים ב-2007 נובע מהשקעות בחברות הבנות לילה ומקושרים ובפעילות בברזיל".



יש לנו הרבה פניות



ההחלטה על רכישת "לילה" ו"מקושרים" התקבלה לפני שהגעת. האם סברת שזה היה צעד נכון, או שחשבת שצריך להוציא אותן מהפעילות?



"מבחינה עסקית, האתרים מאוד מעניינים וכל אחד פורץ דרך בתחומו. עם זאת, בי קונטקט צריכה להיות מפוקסת ולהישאר בעולם התוכן שבו היא עוסקת, עולם הסלולר, ולא בעולמות האינטרנט".



זאת אומרת שאתם שוקלים למכור את האחזקות שלכם באתרים האלה?



"בתקופה האחרונה יש הרבה פניות של גופים רלוונטיים מהתחום לרכישת הפעילויות הנ"ל, ואנחנו בוחנים את הכיוון. אתר "לילה" הוא אתר תוכן שמייצר קרוב ל-250 אלף תמונות בחודש, עם כחצי מיליון גולשים ייחודיים בחודש. ל"מקושרים" כ-250 אלף גולשים ייחודים ביום, ומעל 1.5 מיליון גולשים בחודש. השאלה היא מה עתיד הרשתות החברתיות במדינה כל כך קטנה".



ומה התשובה?



"לדעתי, הרשתות החברתיות שישרדו יעברו טרנספורמציה לאתרים ורטיקליים. טווח הגילאים ב"מקושרים", למשל, נע בין 17 ל-35. תזרים לתוכו עולם תוכן, ספורט למשל, ותייצר את הוורטיקל הכי גדול בארץ. אנשים מבקרים פחות ברשת החברתית רק בשביל הרשת החברתית עצמה. בשביל להגדיל את כמות השימוש, צריך תוכן מערכתי מסודר לפי תחומי העניין שאנשים אוהבים לצרוך".



אתה עוזב את בי קונטקט בתחושה של כעס?



"לא. אני עוזב בתחושה של חוסר מיצוי ובתחושת החמצה".



העזיבה שלך את בי קונטקט והתפרקות הנהלת nrg התרחשו די במקביל. עברה לך בראש מחשבה לחזור?



"התקופה ב-nrg היתה מדהימה, עם הרבה עשייה וסיפוק, אבל היא שייכת לעבר".



יעקב פרי, יו"ר בי קונטקט, מסר בתגובה: "שאולי הוא מנהל ראוי. חלק מצוות המנהלים לא ראה עין בעין את אסטרטגיית הניהול, ויחד החלטנו שהוא לא ימשיך להיות מנכ"ל החברה. נפרדנו ברוח טובה מאוד".



העתיד נמצא בסלולר



כמי שהתנסה בשני העולמות, אינטרנט וסלולר, אלימלך רואה בתפר שביניהם תחום בתולי עם פוטנציאל הכנסות גדול. "כל אחד מהגופים האינטרנטיים בישראל יכול לייצר בעולם הסלולר מחזור מקביל למה שהוא מייצר בעולם הפרסום באינטרנט. הוא יכול לייצר עוד שורה בשורת הרווח בתחום הסלולר", הוא משחרר תחזית אופטימית. "להוציא את תפוז, שחלק נכבד מהכנסותיה מגיע מסינרגיה נכונה בין עולם האינטרנט ועולם הסלולר, אף אחד לא עושה את זה בצורה דרמטית. זה תחום ראשוני ולא ממוצה, שאנשים לא רואים בו מנוע צמיחה. אבל מי שמבין את עולם האינטרנט ועולם הסלולר, יכול באמצעות הקשר בין השניים לייצר מחזורים גבוהים ורווחים משמעותיים".



לדברי אלימלך, אין סיבה שכל אתר שפועל היום בישראל לא ייצר זירות ועולמות תוכן סלולריים מעבר לעולמות ה-WAP. "מה היום עושים? כולם עושים ייצוא של האינטרנט לתוך הסלולר, אבל יש עוד טווח היסטרי של דברים שאפשר לעשות".



מה למשל?



"למשל, לשלוח תוכן מתוך האינטרנט לתוך המכשיר הסלולרי. אם קראתי עכשיו כתבה באתר מסוים, הדבר היחיד שאני יכול לעשות הוא לשלוח אותה לחבר. אין סיבה שלא אוכל לשלוח אותה למכשיר הסלולרי של החבר. תשומת הלב של הלקוח היום הרבה יותר גבוהה למכשיר הסלולרי מאשר לתיבת הדואר שלו".



גם הטלוויזיה, לדעתו, מפספסת את הפוטנציאל הסלולרי. "אין סיבה שגופי הטלוויזיה, לצורך העניין, לא יחדירו את הניו מדיה באופן הרבה יותר משמעותי, ולא רק בהצבעות של 'כוכב נולד'. שוק הסלולר הוא לא רק בפורטלים, הוא חזק מאוד גם בעולם הטלוויזיה. אחד המנועים המרכזיים בבידול, ייצור תוכן וקהלים שבועיים לז'אנרים מסוימים הוא עולם הסלולר. אם יודעים שאני אוהב לצפות בריאליטי, הם יכולים להעביר לי תזכורת סלולרית על הפרק הבא, ואפילו פרומו של 60 שניות על הפרק שישודר הערב. אם צפיתי ב'הישרדות' למשל, כנראה שאני חובב את הז'אנר ואפשר לתזכר אותי עם מידע על 'הדוגמניות'".



מגלגלים עיניים



לאן מועדות פניך?



"אני בוחן הצעות בתחומים של טלוויזיה ואינטרנט, וגם בשוק ההון".



מה עם עיתונות מודפסת? שמעתי שהוא פורח עכשיו.



"כולם מנסים לעשות את הצעדים הראשונים בעולם החינמונים. אני מאמין שבפרק זמן של עד שנה יישארו שני חינמונים וכל השאר ייסגרו, כי משרדי הפרסום לא יוכלו לפזר את המודעות בין כל העיתונים. זה לא הגיוני. הם יצטרכו להתמקד בעיתון אחד או שניים שיישארו. אחד מהם יהיה 'ישראל היום'. הם יהיו מסונפים לאחד מגופי התקשורת הגדולים, או לגופים שיש להם יכולת לשרוד".



בתור מנכ"ל לשעבר של פורטל גדול, מה עמדתך בסוגיית עמלות היתר של האינטראקטיב?



"היחסים הם לגיטימיים לחלוטין. משרדי הפרסום צריכים להתפרנס. כל עוד הדיאלוג יוצר מצב שמשלמים עמלה כזו או אחרת, לדעתי זה מקובל. כולם מגלגלים עיניים, אבל מי שבדרך כלל מציב את אחוזי העמלה הן המדיות עצמן, ולא משרדי הפרסום. מי אמר להם לשלם 40% עמלה? אתה יכול להחליט גם שהעמלה שלך היא 10%-20%".



ומדידת הרייטינג באתרים?



"מרוב כל המדידות - אירייט, טים, קומסקור - נוצר בלבול בשוק שהוא ממילא יחסית קטן לגבי שיטת המדידה. הבלבול לא בריא לתעשייה. כמו כל דבר בחיים, אם יש לך שני שעונים, הם אף פעם לא יראו לך את אותה השעה. במצב הזה עדיף פשוט לא למדוד. כשהמפרסם קונה הוא יודע מה הוא קונה. בשביל סקר יומי של מי יותר גדול ממי בעיתונות הכלכלית, לא צריך להשקיע אנרגיות".



אבל הנה, עכשיו כולם אמורים להתיישר לפי גמיוז.



"מתי? בינתיים כל אחד מפרסם את המדד שלו, והענף נפגע. זה פוגע במשרדי האינטראקטיב, באתרים עצמם, במפרסמים. כל אחד מתעסק במשהו אחר. בצומת הזה צריכה להתקבל החלטה, לפיה בוחרים מערכת אחת ואת השאר מנטרלים מיד. אף אחד לא יודע מה לוחות הזמנים של גמיוז, אף אחד לא יודע מתי זה יקרה. נוצר בלגן. כל יומיים יש ידיעה שזה יותר גדול מהאחר, והכל מבולגן בשוק שהוא בלאו הכי מורכב.



"עכשיו, אחרי שבחרו את גמיוז, השלב הבא הוא שישבו עם בעלי האתרים והמשרדים, ויגידו להם מה חלקו של כל אחד, שזו מכשלה לכשעצמה. לפי מה יחלקו את הכסף? לפי היוניקים? לפי הדפים הנצפים? המיצוב בשוק? יש כל כך הרבה פרמטרים שנשארו פתוחים. אני לא אופטימי, לדעתי זה ייקח הרבה זמן. בסך הכל, הנתונים שמשרדי הפרסום צריכים לספק ללקוחות הם נתונים קיימים שנמצאים אצלם שנים רבות. הם לא צריכים מערכת מדידה מיוחדת".



אז איך אתה מסכם את 2007 באינטרנט הישראלי?



"שוק הפורטלים נמצא בסטגנציה. לא רואים חדשנות שמישהו ייצר באתר. התחושה שלי היא ש-2007 היא שנה מאוד מונוטונית בשוק הפורטלים. עם זאת, נראה ששוק הפרסום מתבגר. כמות המפרסמים שנכנסים לאינטרנט והכספים שמוקצים לשם הולכים וגדלים, ואני מאמין שב-2008 נראה גידול של 25% בסך התקציבים שיופנו לאינטרנט מול 2007".



מה עוד אתה צופה ל-2008?



"אני מאמין שבשנה הקרובה נראה אפליקציות סלולריות חדשניות, שיכנסו לתמהיל של משרדי האינטראקטיב דרך החיבור שבין אינטרנט וסלולר. יתקיים דיאלוג בין שני העולמות האלה. עם זאת, לא יקום משרד פרסום סלולרי. זה עדיין יהיה בעולם האינטראקטיב".