עורכי הדין שסייעו לעדים הבכירים שהופיעו בפני ועדת וינוגרד נמנים עם האליטה המשפטית בישראל. עורכי הדין אלי זוהר ואיתן לירז הצהירו בהזדמנויות שונות כי הם גובים כ-400 דולר ויותר לשעת עבודה שלהם.
שכר טרחת כל אחד מעורכי הדין שסייעו לעורך הדין המוביל בהכנת התיק נאמד ב-200-300 דולר לשעת עבודה. אם יגישו עורכי הדין את חשבון שכר טרחתם כמכפלה של שעות העבודה שלהם בתעריף שהם גובים מלקוחותיהם בדרך כלל, עלול החשבון להגיע למאות אלפי שקלים. ואולם עו"ד אלי זוהר ובועז בן צור הצהירו כי הם לא יגבו את שכר הטרחה הנהוג במשרדם, אלא יבקשו סכום סמלי, הנמוך משמעותית מערך עבודתם הריאלי. זהר לא נקב בסכום מוערך, ואילו בן צור העביר לוועדה דו"ח שעות בלבד.
חשבון שכר הטרחה מוגש לוועדה מיוחדת במשרד המשפטים, ורק לאחר אישורו הכסף מועבר עורכי הדין מתקציב המשרד הממשלתי שבו הועסק העד. לדוגמה, חשבון שכר טרחתו של זהר, שייצג את אהוד אולמרט, ישולם מתקציב משרד ראש הממשלה. עורכי הדין שייצגו קציני צה"ל, יזכו בהכרה בעבודתם המשפטית כימי מילואים בסנגוריה הצבאית הראשית. גם כאן, שכר הטרחה רחוק מלשקף את השווי הריאלי על העבודה, במיוחד כאשר מרבית עורכי הדין עברו את גיל המילואים, ועושים עבודתם בסנגוריה בהתנדבות.
בעבר הסתכמו חשבונות שכר הטרחה שהגישו עורכי דין על הופעותיהם בפני ועדות חקירה במאות אלפי שקלים. פעמים רבות, הלקוח משלם לעורכי הדין סכומים נוספים בגובה עשרות אלפי דולרים מכיסו הפרטי.
עד כה הגיש ראש הממשלה בקשה עקרונית לאישור שכר טרחתו העתידי של זהר על חשבון המדינה. הבקשה אושרה על ידי היועמ"ש לממשלה מני מזוז, וכעת צפוי זהר להגיש את החשבון הסופי.
עו"ד איתן לירז, שייצג את עמיר פרץ, שלח למדינה חשבון שכר טרחה של כ-532 אלף שקל. על פי החשבון, חייב לירז את המדינה לפי תעריף של 400 דולר לשעת עבודה. בעבור עבודת עורך דין שכיר במשרדו חייב לירז לפי 150 דולר לשעה, ושעת עבודת מתמחה חייב לפי תעריף של 70 דולר בשעה. על התיק עבדו שתי מתמחות, שני עורכי דין שכירים ולירז עצמו. ממשרד המשפטים נמסר כי החשבון שהציג לירז בשם פרץ ייבדק על ידי הוועדה, וההחלטה אם לאשרו, ובאיזה שיעור, תתקבל על פי הנהלים.
ייצוג משפטי בפני ועדות חקירה בדרך כלל אינו כלכלי למשרד עורכי דין, והוא נעשה בעיקר מתוך עניין אישי של עורך הדין המוביל ושאיפה ליהנות מהסיקור תקשורתי הנלווה.
אחת התעלומות הגדולות שעדיין לא פוענחה נוגעת לייצוגו של דן חלוץ בפני הוועדה. שמו של עו"ד פיני רובין הועלה בכמה הזדמנויות, ואולם השניים הכחישו כי רובין סייע לחלוץ. דובר שרת החוץ, ציפי לבני, מסרי כי לבני, שהיא עורכת דין בהשכלתה, לא התייעצה עם עורכי דין לפני הופעתה בוועדה.
הסנגוריה הצבאית, שאליה פנינו בבקשה לקבל את רשימת עורכי הדין שייצגו את קציני צה"ל, מסרה בתגובה כי "אין בכוונתנו להתייחס לשאלת ייצוגם של חיילים וקצינים פרטניים על ידי הסנגוריה הצבאית"
הפרקליטים של אולמרט / "אתה מוצא עצמך נלחם בשיטת תפוס כפי יכולתך"
פרקליט ראש הממשלה מרוצה מהיעדר מסקנות אישיות, אך מבקר את תפקוד ועדות החקירה. "אנשים שנוקו בוועדות חקירה, בסופו של דבר הקריירה שלהם נגדעה. יש בעבודת הוועדות פגיעה בכבוד האדם באמצעות כלים לא נאותים".
עו"ד אלי זהר, אל"מ במילואים, המשרת עדיין בהתנדבות בסניגוריה הצבאית, היה מעורב ברובן המכריע של ועדות החקירה שהוקמו ב-20 השנים האחרונות בישראל. היה זה אך טבעי שראש הממשלה אהוד אולמרט יפנה לידידו הטוב משכבר הימים גם הפעם. זהר, אולי המוערך, המנוסה והפעיל ביותר בתחום כיום, ליווה את אולמרט עוד מתקופתו כראש עיריית ירושלים, ייצג את העירייה בפני בתי משפט בהזדמנויות שונות, ואת אולמרט בבג"ץ שהוגש נגדו כראש העיר. "גם בחקירות אחרות המשכנו לעבוד יחדיו", מספר זהר.
איך מתכוננים לוועדה כזו?
"במשרד הוקדש זמן עבודה רב לוועדת החקירה. שני עורכי דין במשרד - רועי בלכר והדס רבינוביץ' - הצטרפו אלי להכנת החומר ויחד קראנו את כל החומרים הנוגעים להחלטה לצאת למלחמה, לניהול המלחמה ולסיומה. מדובר באלפי עמודים של פרוטוקולים, תכתובות ומידע. אולמרט עצמו היה צריך להתמודד עם חומרים שהוא כבר מכיר.
"אני לא יכול להתייחס לכמות זמן ספציפית שהקדיש ראש הממשלה לפגישות עמנו, אך היה לנו חשוב להעמיד בפניו אבני דרך, כדי שלא להביא בפני הוועדה את כל החומר, אלא רק את הדברים הרלוונטיים".
מה הקושי הגדול ביותר בוועדות חקירה?
"הקושי בוועדות חקירה לרוב הוא שלב האזהרות. הוועדה מגבשת את כל החומר שאספה קודם לכן ומגישה מעין אזהרה, הכוללת את הדעה שגיבשה לעצמה. לאחר מכן נותנת הוועדה למוזהר הזדמנות להפריך את הדעה. אתה מוצא את עצמך מופיע מול התובע שלך, שיש לו דעה מגובשת לכאורה. הדבר מעמיד אותנו בעמדת נחיתות לעומת משפט שבו אדם מופיע בפני שופט אובייקטיווי, בלתי תלוי, שצריך לשפוט על פי עובדות, שמתבררות לו מחדש. הסיכוי שאסיט ועדה מדעתה המגובשת אינו גדול. אם לא די בכך, הוועדה אינה משוחררת מלחצי התקשורת ומלחצים חיצוניים שונים, ששופט אינו אמור להיות נתון להם".
זהר מדגיש כי ועדת חקירה אינה כפופה לדיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט: "הוועדה קובעת לעצמה כללי משחק - בייחוד בוועדה שיש בה לא משפטנים - ואתה מוצא עצמך נלחם בשיטת ה'תפוס ככל יכולתך'. אין לך כללי משחק, אין דיני ראיות, הוועדה מקבלת כל מה שהיא רוצה, והיא יכולה לכלול בעבודתה דברים שבית משפט לא היה מסתמך עליהם, כולל עדויות לא קבילות, דוגמת עדויות שמיעה (עדויות שהן פרי דברים שאדם שמע מאחר, ה.ר)".
זהר מצדיק את החלטת הוועדה שלא להוציא מכתבי אזהרה בוועדה: "הם עשו דבר נכון, בכך שהם הגישו את דו"ח הביניים מבלי להזהיר אף אחד. הם אמרו דברים חריפים, בלי לשלוח אזהרות, ובדו"ח הסופי הודיעו מראש שלא ייתנו המלצות ומסקנות אישיות, אלא יתייחסו למערכות. ייתכן שהם לא ענו על רצון הציבור לראות גיליוטינות, אך הם עשו את הדבר הנכון לצורך תיקון עבודת הצבא ומערכות השלטון".
האם ועדת חקירה צריכה להגיע למסקנות אישיות?
"הקמת ועדת חקירה לבדיקת אירועים לכשעצמה היא חובה. ואולם אין להסמיך את ועדת החקירה להגיע למסקנות אישיות. הוועדה לא צריכה לעסוק בשפיטה אישית, בסיפוק ציפיותיה של החברה ושל התקשורת לעריפת ראשים. בזה צריכים לעסוק בתי משפט. אם חס וחלילה עולה, תוך כדי עבודת הוועדה, חשד לעבירות פליליות - יש להעביר זאת ליועץ המשפטי לממשלה. לוועדת חקירה אין כלים להתמודד עם שאלות הקשורות בפגיעה אישית באנשים, לעסוק בשפיטה ולתת המלצות בדבר המשך תפקודם של נושאי משרה".
"גם אנשים שנוקו בוועדות חקירה, בסופו של דבר הקריירה שלהם נגדעה והם נפגעו באופן אישי. בעידן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו יש בעבודת ועדת חקירה יסודות שפוגעים בכבוד האדם באמצעות כלים לא נאותים".
נאמן לידידו וללקוחו הוותיק, מתבטא זהר בזהירות לאורך כל השיחה. לקראת סיום, כשהוא נשאל לגבי מסקנות הוועדה, מתלבט זהר קלות ומשיב: "מסקנות הוועדה הנוגעות לשורת עניינים ארוכה הן קשות ובעלות משמעות רבה לחברה הישראלית, לצה"ל ולממשלה. אני מאוד מרוצה מהעובדה שהוועדה אומרת לכולנו, ?חברים, בואו נקום ונתקן, נעשה מעשה, ולא נצא אחרי ראש של אף אחד'. כולם צריכים להתחיל לעבוד ולתקן את כל הקלקולים שגילינו".
ומה לגבי אולמרט?
"הוא, יותר מכל אדם אחר, יכול להכיר הן בשגיאות שנעשו והן בדרכי התיקון שלהן".
הפרקליטים של ידלין / "לכל אחד אינטרס לגלגל את האחריות לפתחו של האחר"
עו"ד גלעד שר, אל"מ במילואים, סגן מפקד אוגדה ומנהל לשכתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, מצא את עצמו בדילמה לא פשוטה עם פרסום דו"ח ועדת וינוגרד. לצד הסיפוק המקצועי שחש מול הקביעות החיוביות לגבי לקוחו, ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, הוא הרגיש מועקה לנוכח השבר העמוק שהסתמן ברמה הלאומית.
שר ועו"ד אופיר טל, שייצגו יחד את ידלין, מציינים בגאווה כי זו הפעם הראשונה שוועדת חקירה בודקת את התנהלות הצבא וראש אמ"ן אינו מודח בעקבות ממצאיה.
שר וטל קיבלו אישור לקרוא רק את החומר הרלוונטי לעניינם, ועבדו כמה שבועות בהכנת התיק והכנת עדותו של ידלין. הם החלו את עבודתם בהנחה שהוועדה תוציא מכתבי אזהרה ותטיל אחריות אישית, גם אם הדברים לא ייכתבו במפורש בדו"ח. הם חשבו מלכתחילה שהפן המודיעיני לא היה הבעיה של ישראל במלחמה הזו.
מה ההבדל בין ייצוג הלקוח בפני בית המשפט לייצוגו בפני ועדת חקירה?
טל: "ההתמודדות בבית המשפט היא בדרך כלל בין שני צדדים בלבד. בוועדת חקירה יש שורה של מוזהרים פוטנציאלים, ולכל אחד מהם יש אינטרס לגלגל את האחריות לפתחו של האחר, לכן היכולת לשחק בכמות המידע שמגיעה לוועדה או להסתיר ממנה דברים שואפת לאפס. כעורכי דין עלינו לסייע ללקוח להדגיש את הדברים החשובים שעשה או שלא עשה, ואת הדברים שאמר בפורומים שונים".
מה התפקיד המרכזי של עורך הדין?
טל: "הטרמינולוגיה של משפטנים ואקדמאים אינה זהה לזו של אנשי צבא. למונח ?החלטה סבירה' יש משמעות שונה במישור המשפטי, הפוליטי והצבאי. יש צורך באדם שיודע לדבר בשפתם של חברי הוועדה. מאחר שוועדת וינוגרד לא שלחה מכתבי אזהרה, עורכי הדין לא יכולים היו להשתמש בכלי של חקירה נגדית, לכן העבודה מוקדה בהכנה לקראת העדות".
איך הכנתם את ידלין?
טל: "קיימנו אתו פגישות מעטות בשל רצונו להקדיש את מירב זמנו לעבודתו בצה"ל". שר מוסיף כי ידלין לא המתין לפרסום דו"ח וינוגרד כדי להוביל תהליכים ארגוניים ומבצעיים באמ"ן. "הוא לומד כעת את הדו"ח לעומקו, ורואה בו תשתית להפקת לקחים נוספים והזדמנות לשיפור נוסף", הוא מעיד.
הפרקליטים של פרץ / "לוועדה קשה להגיע למסקנות חדות"
עמיר פרץ הכיר את עו"ד בעז בן צור בזמן כהונתו כיו"ר ההסתדרות החדשה, כשבן צור ייצג את ההסתדרות בכמה הליכים משפטיים. בין השניים לא היה קשר מקצועי נוסף, עד שהוחלט על הקמת ועדת וינוגרד.
איך נוצר הקשר?
"פרץ פנה אלי בבקשה שאצטרף לצוות. במקרה שלנו הדברים התגלגלו כך שהייצוג נחלק בין שלושה משרדי עורכי דין. לא היתה חלוקה של הנושאים בין המשרדים, אלא עבודה משותפת".
מה איפיין את הטיפול בתיק?
"הטיפול שלנו כעורכי דין לא היה טיפול סטנדרטי, משום שמדובר בשר ביטחון, שמסתייע בצוות ביטחוני מקצועי שבקיא בעובדות באופן בלתי אמצעי. הטיפול הוא במעטפת - בעיקר במיון המידע העצום ומתן דגשים".
בן צור, כמו עורכי הדין האחרים עמם שוחחנו, מציין כי החלטת ועדת וינוגרד שלא לשלוח מכתבי אזהרה לעדים הובילה לכך שהייעוץ המשפטי שנתן לפרץ היה מצומצם. "במקרה של וינוגרד, החליטה הוועדה שלא לאפשר זימון עדים מטעם הנוגעים בדבר, או חקירה של עדים על ידי פרקליטים, ולכן הטיפול המשפטי היה ?מקדמי' בלבד, ועסק בעיקר בריכוז חומר לצורך מתן עדות של הנוגעים בדבר. לא מדובר בטיפול משפטי קלאסי".
כיצד פרץ תיפקד?
"שר הביטחון הכיר את הפרטים ושלט בהם. לא היה צריך להכין אותו לעדות".
מה ההבדל בין ייצוג בוועדה לייצוג בבית המשפט?
"לעתים המציאות מורכבת, ולכן קשה להגיע לקביעות חדות. זה גם אחד ההבדלים בין ועדות חקירה לבין בתי משפט, שמצווים להגיע בסופו של דבר לקביעת ממצאים ומסקנות סופיים ומוחלטים, ככל שאפשרי הדבר".
בנוגע לשכר הטרחה, בן צור סבור כי "זה אחד המקרים שלא ראוי לקבל בהם שכר טרחה" וכי בעניינים ציבוריים כבדי משקל כאלה לא ראוי כי עורך הדין ישתכר על חשבון הציבור. ככל הנראה, יבקשו בן צור ובובליל עשרות אלפי דולרים בלבד. השניים העבירו לוועדה סיכום שעות ללא תמחור ספציפי.
הפרקליטים של אדם /"שעת עבודה שלי במשרד שווה יותר מיום מילואים"
>> עו"ד יוסי בנקל נמנה עם הצוות הבכיר של הסניגוריה הצבאית הראשית ומגיש לה סיוע משפטי כבר שנים רבות. כחלק מהיערכות הסניגוריה הצבאית לחקירת מלחמת לבנון השנייה, הציעה הסניגוריה לקציני צה"ל להתייעץ עם עורכי דין מתוך רשימת עורכי הדין שערכה עבורם.
עורכי הדין שבהם בחרו הקצינים גויסו לשירות מילואים בצה"ל, ושכר טרחתם הוא כשווי יום מילואים. בנקל, שסיים את חובות המילואים שלו, משרת בסניגוריה הצבאית בהתנדבות.
"התשלום שאני מקבל עבור יום מילואים שלם הוא פחות משעת עבודה שלי במשרד. אני רואה את תפקידי כשליחות, ועושה זאת ברצון. עריכת דין היא השירות הטוב ביותר שאני יכול להציע לצה"ל", מציין בנקל בגאווה פטריוטית.
בנקל, שלא רגיל לשמוע "לא" מלקוח פוטנציאלי, מתאר את ההיסטוריה של היכרותו המקצועית עם לקוחו, אלוף פיקוד הצפון לשעבר, אודי אדם: "ביקשו לצוות אותי אליו מיד בתום המלחמה, אך אדם סירב לקבל ייעוץ משפטי עד שפרש מתפקידו, שבועיים לאחר מכן".
איך התכוננת לדיוני הוועדה?
"עבודת ההכנה התמקדה בעיקר בליווי, ייעוץ, הכנת עמדה והכנת העד, אך לא היתה הופעה אקטיווית שלי כעורך דין בפני הוועדה".
פרט לבנקל, עבדו על התיק עוד שני עורכי דין ממשרדו ומתמחה אחד במשך ארבעה חודשים. "התפישה היתה שאנחנו מייצגים את פיקוד הצפון כולו - את העוזרים לאלוף הפיקוד ובעלי תפקידים שונים בפיקוד. כדי לקבל את המידע המהימן ביותר מגוף ראשון ריאיינו עשרות אנשים, עברנו על אלפי עמודים של פרוטוקולים, מסמכים צבאיים ופקודות צבאיות".
בנקל נשמע כיום רגוע ומפויס, אך התמונה שניסה להציג לחברי הוועדה באמצעות עדותו של אדם דרשה עבודת הכנה יסודית וסיזיפית.
"היתה הרבה עבודה מכיוון שאדם נשא בתפקיד מכריע במלחמה. בניגוד לעדים אחרים בוועדה, היתה לו תמונה צבאית מקיפה. ההכנה התייחסה להיבטים שהחלו מכניסתו לתפקיד, כשנה קודם, ובכל תקופת המלחמה. אדם, בדומה לרמטכ"ל, היה צריך להתייחס לאירועים אינטנסיוויים".
מה היתה האסטרטגיה?
"ראינו את תפקידנו לא כייצוג של אדם אישית, אלא את עמדת הפיקוד בכללותו. באמצעות העדות של אדם ניסינו להסביר לחברי הוועדה איך ראה הפיקוד את המלחמה. אדם עמד בראש הפיקוד, ובא כאחראי עליון וכנציג הפיקוד. הוא הסביר לוועדה במה, לדעתו, טעה במה צדק, מה עשה וממה נמנע, תוך הצבעה על הישגים ועל כישלונות". בנקל מוסיף כי הנחה את אדם להביא את הסיפור מנקודת המבט שלו. כמובן, "תוך הסתמכות על מקסימום חומר כתוב ופרוטוקולים רלוונטיים".
כעורך דין ותיק, המופיע תדיר בבתי משפט, רגיל בנקל לבנות את טיעוניו לאור טיעוני הצד שמולו. במהלך עבודת ההכנה לוועדה, ניצב בנקל בפני בעיה לא פשוטה של חוסר ודאות. "מכיוון שלא היו מכתבי אזהרה, לא התאפשר לנו לראות עדויות של אחרים. זה מאוד הקשה. גיששנו באפלה. בניגוד למשפט פלילי רגיל, אין תשתית של כתב אישום וגילוי חומר ראיות. כאן לא ידענו מה נמצא בפני הוועדה, היינו צריכים לקבוע מהו החומר הרלוונטי לדעתנו ולעזור לאדם לגבש את הנקודות הקריטיות. לכן היה צורך בעבודת מיון עצומה ובחירת הדגש".
מדוע בעצם קצין כמו אודי אדם זקוק לעורך דין?
"אדם לא יודע להציג עמדה בפני גופים כאלה, אלא לפקד. בניגוד לאחרים, אדם הוא הראשון שלקח אחריות. לטוב ולרע הוא סיים את תפקידו ופרש מצה"ל".
פוליטיקאים משלמים פחות: פרקליטי העדים בוינוגרד לא באו בשביל הכסף
הילה רז
10.2.2008 / 9:27