דו"ח המבקר: הקצאות מקרקעין ציבוריים ללא פיקוח, רפורמות שמזדחלות והתבססות על תוכניות מנדטוריות

הקצאות מקרקעין לצורכי ציבור שלא על פי נהלים מסודרים וללא פיקוח



הפרק הנרחב אותו מקדיש המבקר לנושאי הקצאות מקרקעין לגופים ציבוריים נפתח במילים הבאות ולא בכדי: "המקרקעין ניתנו לרשויות המקומיות כנאמן של הציבור, ועליהן להשתמש בהם ולחלק אותם בזהירות ובשוויוניות תוך שמירה על מכלול האינטרסים הציבוריים". מדו"ח המבקר עולה תמונה עגומה של קרקעות שמוקצות לגופים שונים, ללא פיקוח ראוי ושלא על פי נהלים מסודרים.



בעיריית ירושלים נמצא, כי "במאי 2007 פעלו לפחות 80 גופים במבנים שהעירייה הקצתה להם שלא על פי נוהל ההקצאות, ואף בלא שנחתם עמם חוזה על פי נוהל מסודר. בנוסף החליטה ועדת הכספים של עיריית ירושלים ומועצת העירייה להאריך את רשות השימוש במבנים עירוניים לשלוש עמותות (תלמודי תורה)".



בנוסף כותב המבקר, כי נעשו מספר ניסיונות להקצאה של נכסי הציבור שלא על פי עקרונות מינהל תקין כשהוא מציין אף את ראש העירייה, אורי לופוליאנסקי, כמי "שהתערב בהליך פרסום בנוגע להקצאה לעמותות 'וזאת הברכה' ו'זיכרון צבי'. התערבות זו היתה בניגוד לנוהל ההקצאות ובניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לעירייה. כמו כן נעשה בעירייה ניסיון לייעד קרקע לעמותת (תלמוד תורה) 'אחיעזר עושה חיל' לפני שקוים תהליך ההקצאה שנקבע בנוהל".

"בהליך ההקצאה של קרקע לעמותת 'איילת השחר' על ידי עיריית ירושלים, בוצעו פעולות חריגות וחמורות של המינהל לחינוך חרדי בעיריית ירושלים. בניגוד לחוק, לחוות דעת משפטיות ולהלכה הפסוקה", הוסיף.



בסעיף המוקדש למועצה המקומית אלעד, נכתב, כי המועצה "לא יישמה את נוהל ההקצאות בשנים 2001 עד 2006, ולמרות זאת קיבלו עמותות רבות רשות שימוש בנכסים, שלא על פי אמות מידה ברורות".



כך גם ב"עיריות נהרייה ובית שמש הקצו מקלטים לשימושים שונים שלא על פי הנוהל ובלי שקבעו הליך שקוף ושוויוני להקצאתם".



גם בבית שמש ראש העיר התערב על פי המבקר בעניינים שמוטב היה שלא יפעל בהם: "ראש עיריית בית שמש, דניאל וקנין, היה מעורב במידה בלתי ראויה בשלב הבחינה המקצועית בתהליך ההקצאה, הקודם להמלצה למועצת העירייה. מעורבות זו אינה מתיישבת עם מגמת הנוהל, שמטרתו, בין היתר להבטיח כי ועדת ההקצאות, כגורם המקצועי, תטפל בפניות ובבקשות באופן בלעדי, עצמאי ונטול השפעות עד להבאתן לפני הדרג הנבחר".



המבקר אף מלין על נושא הפיקוח והאכיפה של מקרקעין שהוקצו לגופים ציבוריים. נמצא כי המועצה המקומית רכסים מאפשרת שימוש פרטי ומסחרי בנכס שהוקצה למטרה ציבורית. היא אישרה הקצאת קרקע לעמותת 'כולל בית שמאי - רכסים' עבור הקמת בית מדרש ובית כנסת, אך במבנה מתגוררים יו"ר העמותה ובני משפחתו, והוא משמש גם לקיום אירועים ולהלנת אורחים.



במהלך השנים בוצעו במבנה חריגות בנייה, והוא חובר לרשתות החשמל והמים אף שלא ניתנו לו האישורים המתאימים. "המועצה לא עשתה די כדי להחזיר את הנכס לרשותה".



המבקר בדק גם את נושא האכיפה בעיריית ירושלים ומצא, כי "עיריית ירושלים אינה מקיימת מערך פיקוח סדיר ויעיל על מילוי תנאי ההקצאה ועל התקדמות הבנייה - לרוב היא פועלת רק בעקבות תלונות של תושבים או של עמותות אחרות המבקשות לקבל לידיהן את המגרשים".



משרד הפנים מנסה לקדם רפורמה בועדות המחוזיות מזה 9 שנים ללא הצלחה



כחלק מהדו"ח בחן המבקר את פעולתן של ועדות התכנון המחוזיות. נמצא כי מהלך של רפורמה שמנסה לקדם משרד הפנים בפעולתן של אלה נכשל למרות שהוא נערך כבר 9 שנים: "אף שהמהלך שיזם המשרד לארגון ולתפעול של הוועדות המרחביות החל בשנת 1999, הוא טרם הסתיים, ולמעשה נכשלה האחדת נוהלי העבודה של הוועדות המרחביות".



המבקר אף רואה בחומרה את אופן מינויים של יושבי הראש של הוועדות הטובלים לדבריו בליקויים של "העדר שקיפות באיתור המועמדים, מעורבות בעלת גוון פוליטי וליקויים בבדיקת סוגיות של ניגוד עניינים. על המשרד לדאוג שוועדת האיתור תפעל תוך שמירת עקרונות השוויון והשקיפות ולחלופין לבחון חלופות אחרות לאופן מינוי יושבי הראש".



במחוז הצפון, מצא המבקר, 6 ועדות מרחביות שיושבי הראש שלהם מכהנים "שלא על פי הכללים שנקבעו בנוהל המינויים". בדיקת המבקר אף העלתה, כי יו"ר הוועדה המרחבית שפלת הגליל, סמיר והבה, משמש מפברואר 2005 גם יועץ ראש הממשלה לענייני דרוזים וצ'רקסים במשרה מלאה. "והבה מועסק שלא על פי הוראות התקשי"ר, והוא לא הגיש בקשה לעבודה נוספת במשך כל תקופת עבודתו במשרד ראש הממשלה", כותב המבקר שממליץ למשרד הפנים ולמשרד ראש הממשלה לבחון את נושא העסקתו.



בחדרה פועלים על פי תוכנית מתאר מנדטורית משנת 1941



כחלק מהדו"ח בחן המבקר את אופן פעולתה של ועדת התכנון המקומית של עיריית חדרה, והעלה מספר ממצאים מטרידים. ראשית, מציין המבקר כי למרות שהשנה היא 2008, ועדת התכנון המקומית פועלת לפי תוכנית מתאר מנדטורית שאושרה בשנת 1941. "תוכנית המתאר התקפה החלה על מרחב התכנון המקומי חדרה היא תוכנית מנדטורית שאושרה בשנת 1941. על חלקים ממרחב התכנון המקומי חדרה, ובכלל זה במרכז העיר, חלה תוכנית המתאר המנדטורית וכן תוכניות בניין עיר מנדטוריות אחרות שאושרו אף הן לפני קום המדינה", אומר המבקר.



משרד מבקר המדינה העיר לוועדה המקומית, כי מאחר שאין בתוכניות המנדטוריות בסיס חוקי מתאים לפיתוח המקרקעין באופן הדרוש והרצוי בשנות האלפיים - הימנעותה מנקיטת פעולות לעדכון התוכניות המנדטוריות אינה ראויה. הדרך שבה נהגה הוועדה כשבחרה לשנות בכל פעם את התוכניות המנדטוריות בהתאם לצרכים המקומיים מבלי לקדם תוכנית מתאר כוללת של העיר, אינה ראויה, מחטיאה את המטרה של תכנון כולל לעיר ועלולה לעמוד בסתירה לטובת העיר.



לדעת משרד מבקר המדינה, מתן היתר בנייה בהסתמך על תוכנית מנדטורית, אף שאינו בלתי חוקי, אינו סביר ואינו ראוי מבחינה תכנונית, במיוחד כאשר מדובר בבנייה רחבת היקף. התוכניות המנדטוריות, לפי המבקר, "אינן הולמות עוד את המציאות כיום, אינן תואמות בהכרח את מגמות התכנון העתידיות במדינה ואינן עולות בקנה אחד עם צביון העיר ועם אופייה בתקופתנו".



בנוסף מצביע המבקר על ליקויים בעבודת הוועדה באישור המרכז המסחרי שהוקם בצמוד לכביש 4. המבקר מצא, כי כחמש שנים לאחר מתן היתר הבנייה הראשון לחברה הפרטית שבנתה את המרכז, וכשנתיים וחצי לאחר שהסתיים אכלוסו של המבנה, אושרה תוכנית מפורטת שחלה על המגרש ומעגנת את המצב בשטח. "מתן היתרי הבנייה לפני אישורה של התוכנית היה לא סביר ולא ראוי. גם אם היה צורך בהקמת המרכז המסחרי, וגם אם הקמת המרכז המסחרי תואמת במקרה זה את מגמות התכנון העתידיות, ההליך שנקטו הוועדה המקומית והוועדה המחוזית לא היה ההליך התכנוני הראוי" קובע המבקר.



בנוסף קובע המבקר כי הוועדה המקומית התרשלה במילוי חובותיה בפעולות שלא מילאה לנוכח בנייה בלתי חוקית שנעשתה ברחבי השטח המיועד לגן לאומי פארק השרון: "במהלך השנים 1993-2007, הוקמו בשטח המיועד לגן לאומי פארק השרון, חוות סוסים, מבנים למגורים וחדרי אירוח (צימרים), ובסך הכול 40 מבנים בשטח כולל של 3,400 מ"ר, בלא היתר ובניגוד לתוכניות המתאר הארצית והמחוזית. מחדלה של הוועדה המקומית איפשר לבונה להמשיך בבנייה הבלתי חוקית ולקבוע עובדות בשטח ללא הפרעה", טוען המבקר.



המבקר הטוען כי "על הוועדה המקומית לפעול לשיפור מערך הפיקוח על הבנייה ועל איכות הבנייה. במיוחד עליה לתת את הדעת על הצורך בהגברת הפיקוח והאכיפה בשטחים הפתוחים, שהנם בעלי חשיבות לרווחת הציבור והדורות הבאים".



בנוסף מצא המבקר כי הוועדה לא טיפלה כראוי בבנייה בלתי חוקית של שמואל (סמי) לוי המכהן כחבר מועצת העירייה מאז סוף שנת 2003. במהלך השנים 2002-2007 איפשרה הוועדה לעשות שימוש לצורך מגורים בבניין משרדים שהקים מר לוי, בניגוד לתנאי היתר הבנייה.



במגרש אחר, העלימה הוועדה עין מכך שבמשך שנים רבות, החל משנת 1997 ועד למועד סיום הביקורת ביוני 2007, מר לוי ומשתמשים אחרים עשו שימוש בחלק מהמגרש, ללא היתר, כעסק לממכר כלי רכב; הוועדה נתנה למר לוי היתר להקמת מתקן לשטיפת כלי רכב על המגרש בלא שעמדה על כך שיקוימו דרישות איגוד הערים ומחלקת המים והביוב בעירייה, דרישות שהיו תנאי למתן ההיתר; הוועדה
לא פעלה כנגד חריגות הבנייה הרבות שבוצעו במגרש, חלקן לאחר המועד בו החל מר לוי לכהן כחבר מועצה, ולא נקטה צעדי אכיפה כנגד מר לוי והמשתמשים האחרים במגרש במשך כל התקופה האמורה.



התנהלות הוועדה המקומית בעניינו של מר לוי, הן בנושא בניין המשרדים והן בנושאים נוספים מבלי שהוועדה נקטה נגדו צעדי אכיפה לפי החוק, מעלה חשש לכאורה כי הוועדה המקומית בחרה שלא לפעול כנגד הבנייה הבלתי חוקית משיקולים לא ענייניים" קובע המבקר.



בתגובה לטענות המבקר על שימוש בתוכניות מנדטוריות ציינו בעיריית חדרה כי: "אף שהתוכניות המנדטוריות אינן ברמת הפירוט הדומה לרמת הפירוט של התוכניות המאושרות כיום, הרי מבחינה חוקית ניתן לקבל היתר בנייה מכוחן תוך הפעלת שיקול דעת תכנוני סביר". בתגובה לטענות בגין אי אכיפת החוק בשטחים פתוחים ענו בעירייה, כי "ריבויים ופיזורם של השטחים הפתוחים מקשה על איתור בזמן אמת של פעילות בנייה בלתי חוקית במקומות אלה".



עיריית עכו בנתה איצטדיון כדורגל בניגוד להוראות



בפרק המוקדש לעיריית עכו מציין המבקר ליקויים בפעולות שקיימה עיריית עכו להקמת איצטדיון כדורגל עירוני. מבדיקתו עולה, כי ביולי 2006 הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של העירייה היתר לביצוע עבודות עפר ומשטח דשא למגרש הכדורגל, אף על פי שהתב"ע שחלה על השטח עדיין לא הופקדה, ואף לא פורסמה למתן תוקף". לדבריו של המבקר :"הוועדה המקומית פעלה בניגוד להוראות ולתקנות של חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כשנתנה היתר להקמת התשתית למגרש הכדורגל".



בתגובה טוענים בעיריית עכו כי: "פעלנו בהתאם לסעיף 145(ב) לחוק התכנון והבנייה וכי מהות הבקשה "תואמת לדיון ברשות רישוי".



עיריית חיפה לא גובה את מלוא הכסף ממפרסמים



משרד המבקר המדינה בדק בחודשים מארס-יולי 2007 את פעולות עיריית חיפה בנושא פרסום חוצות במתקנים העירוניים. הבדיקה נעשתה במחלקה לשילוט, במינהל התפעול ובאגף לדוברות, הסברה ופרסום. מהביקורת עולה, כי במקרה של חברה שהתקשרה עם העירייה לפרסום על עשרה גשרים ברחבי העיר הפסידה העירייה כמיליון שקל: "שטח שלטי הפרסום המותקנים על הגשרים גדול משטח שלטי הפרסום שבגינו חייבה העירייה באגרות שילוט בשנים 2000-2007. עקב כך נגרמו לעירייה הפסדים המסתכמים ביותר ממיליון שקל", מציין המבקר.



במקרה אחר הפסידה העירייה כ-200 אלף שקל לחברה שבנתה גשר, ושילמה אך ורק על אגרת השילוט ולא על דמי השימוש בגשר כפי שמחייב החוזה. בנוסף קובע המבקר כי: "העירייה אינה מחייבת את המפרסמים על הגשרים בתשלום אגרת שילוט בשיעורים שנקבעו בחוק העזר. כמו כן, היא אינה מחייבת את המפרסמים על הגשרים בשיעורי אגרה זהים".



בנוסף מצא המבקר כי ישנם מקרים בהם החשמל שמשתמשות חלק מהחברות המפרסמות על מתקנים עירוניים אינו נגבה :"בעשרת הגשרים שחברה א' מפרסמת עליהם מותקנות מערכות תאורה להארת שלטי הפרסום. משנת 2001 לא חייבה העירייה את החברה בהוצאות חשמל בגין הארת שלטי הפרסום על הגשרים. בגין השנים 2001-2007 על העירייה לחייב את החברה בסך של כ-450 אלף שקל", כותב המבקר.



המבקר אף מצא ליקויים רבים במערך הטיפול העירוני בפרסום על לוחות המודעות, המופקד בידי ראש ענף פרסום. לדברי המבקר, הליקויים שנמצאו הם: "מתן הנחות ללא סמכות ובניגוד לכללים; קבלת התשלומים מהמפרסמים במישרין, במקום באמצעות קופת העירייה ואי-הפקדתם בקופת העירייה מיד עם קבלתם; אי-רישום תקבולים כחוק ואי-הנפקת קבלות כנגדם. ראש ענף פרסום מאשר לקבלן ההדבקה תשלומים גדולים נוסף על אלה שנקבעו בחוזה עמו בעד פעולות הכלולות בחוזה, שבעבורן לא היתה העירייה אמורה לשלם תשלום נוסף, וכל זאת בחריגה מכללי מינהל תקין".



המבקר מלין על כל אלה, וכותב כי "דרך פעולתו של ראש ענף פרסום מעידה על התנהלות לקויה של העירייה. היא הותירה את מערך הפרסום על לוחות המודעות העירוניים בידי עובד יחיד, החל בטיפול בהזמנות והחיוב הכספי וכלה ביחסי העבודה עם קבלן ההדבקה ואישור חשבונותיו, ללא כל פיקוח וביקורת. מצב זה מנוגד לכללי מינהל תקין, בידוק ובקרה".



עיריית חיפה השיבה למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2007 וציינה, כי "הערות הביקורת וההמלצות מקובלות עלינו, וכי בשנה האחרונה החלה הנהלת העירייה לבצע שורה של פעולות במגמה לשפר ולייעל את תפקוד היחידה לשילוט; מנהלת היחידה לשילוט הונחתה לתקן את כל הליקויים שפורטו לעיל והממצאים הועברו גם לידיעת מבקר העירייה והיועץ המשפטי של העירייה שידאגו לוודא שהליקויים אכן יתוקנו ולבחון את דרכי הפעולה של העירייה נוכח הממצאים".



עוד ציינה העירייה כי רע"ן פרסום הפסיק לעבוד בעירייה ב-1.11.07 ופרש לגמלאות ובמקומו מונתה עובדת חדשה.