שוחד לא מוכר: שוחד ששולם לפקידי ממשל באפריקה לא יוכר לצרכי מס

השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע באחרונה כי שוחד ששילמה חברה ישראלית בחו"ל לא יוכר כהוצאה מוכרת במס הכנסה.



מפסק הדין עולה כי ב-1995 חתמה החברה הסכם עם מועצת הענף החקלאי הרלוונטי, במסגרתו התחייבה לספק טכנולוגיה, ידע, ציוד ושירותים להקמת מיזם בתמורה לשמונה מיליון דולר. הבנק הממלכתי במדינה שבה התבצע המיזם היה אמור לממן את התשלום עבור הפרויקט, ובמקביל חתם בנק ישראלי על הסכם הלוואה בסך 6.8 מיליון דולר עם הבנק הממלכתי.



החברה טענה כי כדי להגיע להסכם עם הגורמים המתאימים במדינת המיזם, ולאור היקפו הגדול של הפרויקט, נאלצה החברה לשלם, כמקובל באותה מדינה, עמלות תיווך - שהיו למעשה שוחד לאישים שונים, בכל הדרגים והגופים המעורבים בעסקה. לטענת החברה, בלי תשלומים אלה העסקה לא היתה יוצאת לפועל.



ב-1999 דרשה החברה להכיר לצרכי מס הכנסה בהוצאותיה "עמלות לאחרים והוצאות נוספות"' בסך כ-2.7 מיליון שקל. החברה הסבירה לפקיד השומה כי סכומים אלה הם סכומי שוחד ששולמו במדינת המיזם, בקשר עם הפרויקט. עיקר הסכומים נמשכו במזומן על ידי בעל השליטה בחברה, ומקצתם הועברו בהעברות בנקאיות לבנקים בשווייץ ובגרמניה.



החברה ובעל השליטה לא הציגו במהלך הליכי השומה כל תיעוד, ראיה חיצונית או אישור המעידים על טיב התשלומים, כיצד שולמו, למי שולמו ובשל מה.



פקיד השומה לא הכיר בסכומי השוחד כהוצאה משום שבמהלך הליכי השומה לא מסר בעל השליטה בחברה עובדות להוכחות טענתו כי העביר את הכספים שמשך לאחרים, ולכן קבע פקיד השומה כי הכספים מהווים הכנסה של בעל השליטה בחברה.



בפנייה לבית המשפט המחוזי, טענה החברה כי אין לבחון את תשלום השוחד על פי אמות המידה בישראל, אלא על פי המקובל במדינה שבה התקיים המיזם, שבה שוחד מהווה חלק נכבד מהכלכלה. אי הכרה בהוצאות אלו, טענו בחברה, מהווה תשלום מס בכפל.



בתשובתו, טען מס הכנסה כי החברה לא הוכיחה כי ההוצאות מוכרות בניכוי ולא תיעדה כנדרש את הסכומים שהוצאו. לדברי מס הכנסה, העדר התיעוד מאפשר לבעלי המניות בחברה למשוך רווחים במסווה של שוחד, במזומן וללא כל תשלום מס. בנוסף, טענו במס הכנסה שאין להתיר בניכוי הוצאות בלתי חוקיות, ואין לאפשר תמיכה בעקיפין במנגנונים מושחתים.



השופט אלטוביה קיבל את טענות מס הכנסה וקבע בפסק דינו כי "אי התרת ההוצאה נועד, בין השאר, לשמש תמריץ שלילי שלא להיכנס לפעילות שכרוך בה צורך בביצוע תשלומי שלמונים ושוחד". עוד מציין השופט כי מס הכנסה התיר לחברה לנכות הוצאות בסך העולה על 900 אלף שקל, ובכך הקל עמה. החברה חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 75 אלף שקל.



על פרטי המעורבים ועל המדינה שבה מתקיים המיזם הוטל איסור פרסום וההליכים בתיק התנהלו בדלתיים סגורות. זאת בשל חשש החברה כי חשיפת המידע תעמיד בסכנה את עובדיה שהיו מעורבים בפרשה.



(עמה 1015/03)