מחיר הנפט הגולמי זינק מעל ל-94 דולר לחבית בעקבות איום ונצואלה להפסיק אספקת הנפט לארה"ב

מחיר הנפט הגולמי מזנק ב-2 דולרים, ועולה זה היום השלישי ברציפות בניו יורק, לאחר שנשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, איים להפסיק את אספקת הנפט מארצו לארה"ב בתגובה לתביעה שהגישה ענקית הנפט האמריקאית אקסון מוביל במסגרת דרישה לעקל נכסים בשווי מיליארדי דולרים שבבעלות ממשלת ונצואלה, מקור הנפט הרביעי בגודלו של ארה"ב.



החוזים על הנפט הגולמי למסירה במארס נסחרים במחיר של 93.75 דולר לחבית, עלייה של 1.98 דולר, בבורסת הסחורות של ניו יורק, לאחר שמוקדם יותר כבר נסק מחירם ל-94.72 דולר לחבית - מרחק של כ-5 דולרים בלבד משיא של 100.09 דולר לחבית שרשמו לפני כחודש.



"המחלוקת בין ממשלת ונצואלה לאקסון היא הסיבה הראשית לעליית מחיר הנפט, והסוחרים חשים בצדק כי כל צעד מוטעה של אחד הצדדים עלול לגרור הסלמה אשר תגביר אף יותר את חוסר היציבות", העריך האנליסט אדוארד מאייר מחברת MF גלובל, באיגרת למשקיעים, דיווח אתר חדשות הפיננסים מרקטווץ'.



נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, איים אמש להפסיק את אספקת הנפט מוונצואלה לארה"ב במסגרת "מלחמה כלכלית" נגד ארה"ב, במידה וענקית הנפט האמריקאית אקסון מוביל תזכה בתביעתה לעקל נכסים בשווי מיליארדי דולרים השייכים כיום לממשלת ונצואלה.



בית משפט בארה"ב, באירופה ובאיים הקריביים הורו בסוף השבוע על הקפאת המכרז למכירת נכסים בשווי 12 מיליארד דולר אשר היו שייכים לאקסון מוביל והולאמו על ידי ממשלת ונצואלה, בעקבות עתירה שהגישה אקסון.



בשנים האחרונות נרשמה הסלמה מילולית ביחסי ונצואלה וארה"ב. מזכירת המדינה האמריקאית, קונדליסה רייס, הגדירה לפני כשנתיים את צ'אווס כ"כוח שלילי" באמריקה הלטינית, בעוד שנשיא ונצואלה האשים את ארה"ב במעורבות בנסיון ההפיכה נגדו לפני ארבע שנים.



בחודש אפריל 2002 התבצע ניסיון הפיכה נגד צ'אווס, אשר עורר אצל רבים באמריקה הלטינית את אימת החונטות הצבאיות הרודפת אותם מאז ההפיכה בצ'ילה בשנת 1973. ראשי האוליגרכיה הוותיקה של ונצואלה השתלטו על המדינה למשך 48 שעות, אשר במהלכן הספיקו לפזר את הפרלמנט, לבטל את בית המשפט העליון ולמנות איש עסקים מקומי לתפקיד הנשיא במקום צ'אווס. ארה"ב מיהרה להכיר בשלטון החדש, שכמה מראשיו נפגשו זמן קצר לפני ההפיכה עם נציגי הממשל האמריקאי, אולם רק קומץ מדינות הלך בעקבות ארה"ב, ונאמניו של צ'אווס הצליחו להשיב את השלטון לידיו, כעבור זמן.



סוגיית הנפט היא מקור החיכוך העיקרי בין ממשלת צ'אווס לבית הלבן. ונצואלה היא בעלת עתודות הנפט המוכחות הגדולות ביותר בעולם מחוץ למזרח התיכון. הכלכלה האמריקאית תאוות הדלק, זקוקה לאספקה קבועה ויציבה של נפט ובמחירים סבירים, אולם לממשלת צ'אווס יש סדר עדיפויות משלה.



צ'אווס רואה בנפט הוונצואליאני נכס לאומי אשר יש לנצלו כדי להיטיב עם דלי העם, בעוד שארה"ב רואה ב"זהב השחור" שמן הכרחי בגלגלי הפרטת הכלכלה הגלובלית. מאז בחירתו לנשיא, הוביל צ'אווס את מה שזכה לכינוי "המהפכה היפיפייה" - ניסיון מוצהר להביא לחלוקה שוויונית יותר של העושר במדינה שמרבית הכנסותיה מקורן בנפט. במסגרת מדיניות זו הוקמו מרפאות קהילתיות לחסרי אמצעים, ותקציב החינוך הוכפל תוך פתיחתם של אלפי בתי ספר חדשים, אשר איפשרו ליותר ממיליון בני אדם ללמוד קרוא וכתוב.



בשנות שלטונו ידע צ'אווס לנצל את נטיית המאזן הגיאופוליטי לטובת מדינות עתירות נפט כמו ארצו, כדי לפעול לגיבוש חזית שמאל מרכז-דרום אמריקאית כמשקל נגד ל"קונצנזוס וושינגטון" - הדוגל בהפרטה, ליברליזציה ודה-רגולציה. מאז תחילת שנת 1995 הודיעה ונצואלה על השקעות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים במדינות באמריקה הלטינית, ולפני שנתיים הצטרפה ונצואלה לגוש הסחר הדרום אמריקאי מרקוסור, הכולל את ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי.