מקומות העבודה המפנקים ביותר במגזר הציבורי: קופות החולים ובנק ישראל

אנשי מערכת הבריאות מככבים בצמרת דו"ח הממונה על השכר באוצר ל-2006, כמו בדו"חות השכר ל-2003-2005. שיאן השכר ב-2006 היה מנכ"ל קופת חולים מאוחדת לשעבר, עוזי סלנט. שכרו החודשי ברוטו היה 84,998 שקל בממוצע, ועלות שכרו 112,614 שקל.



מדו"ח הממונה על השכר והסכמי העבודה באוצר, אלי כהן, ל-2006, שפורסם אתמול, עולה כי ששת מקבלי השכר הגבוה במגזר הציבורי ב-2006 היו עובדי קופות החולים מאוחדת (ארבעה עובדים) ומכבי (שניים). סגן שיאן השכר היה בכיר במכבי שירותי בריאות, ששכרו החודשי הממוצע היה 82,800 שקל.



במקום השלישי ברשימת אלופי השכר היה שמואל מועלם, המשנה למנכ"ל קופת חולים מאוחדת ומנהל אגף כוח האדם בקופה, ששכרו החודשי היה 79,694 שקל. מועלם הקדים את שוקי שמר, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, שהסתפק בשכר ממוצע של 76,918 שקל. סלנט, מועלם ושמר מככבים בכל דו"חות השכר של הממונה על השכר בשנים האחרונות.



השכר הגבוה ביותר - בחברות הממשלתיות



הדו"ח שפורסם אתמול כולל את מקבלי השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים על ידי הממשלה (להוציא משרדי הממשלה). בדו"ח ל-2006, כמו בדו"ח ל-2005, מככבים מנהלי בנק ישראל ועובדיו. יש לציין כי טבלת צמרת מקבלי השכר אינה מחושבת על פי תשלומים חד-פעמיים, המהווים בפועל מדי שנה חלק משמעותי משכרם של עובדי הבנק המרכזי. אילו היו נכללים תשלומים אלה, עשרה מעובדי בנק ישראל היו בין 25 מקבלי השכר הגבוה ביותר.







מדו"ח השכר עולה כי ההיקף הכולל של עלויות השכר בקרב הגופים הציבוריים המדווחים (לא כולל משרדי הממשלה) הסתכם ב-2006 ב-43.4 מיליארד שקל (32.4 מיליארד ללא עלויות מעביד, תשלומים רטרואקטיוויים ותשלומי פרישה). עלויות השכר בחברות הממשלתיות הגיעו ל-14 מיליארד שקל, בגופים הנתמכים ל-13.5 מיליארד, וברשויות המקומיות ל-11.8 מיליארד שקל. בשאר הגופים - תאגידים שהוקמו על פי חוק, איגודי ערים, חברות עירוניות ומועצות דתיות - ההוצאות היו קטנות בהרבה.



בכלל המגזר הציבורי השכר הממוצע הגבוה ביותר היה בחברות הממשלתיות - 17,477 שקל. בין בעלי התפקידים (המנהלים), השכר הגבוה ביותר היה בגופים הנתמכים - 30,374 שקל. בקרב העובדים הדירוגיים (שאר העובדים), השכר הגבוה ביותר היה בחברות הממשלתיות - 16,642 שקל. השכר החודשי הממוצע ברוטו של העובדים במגזר הציבורי היה 11,733 שקל בממוצע. שכרם הממוצע של בעלי התפקידים היה 23,249 שקל, יותר מפי שניים משכרם של העובדים הדירוגיים - 11,064 שקל.



מידע חיוני על חריגות שכר



מבין 706 הגופים החייבים בדיווח לממונה על השר, 696 גופים הגישו נתונים. ב-2006 נוספו לגופים החייבים בדיווח שמונה מכללות אקדמיות (שעליכן הכריז שר האוצר ב-2006 כעל גופים נתמכים) ושמונה תאגידי ביוב (שהופרדו מהרשויות המקומיות שלהם).



דו"ח השכר מכיל נתונים על 274,892 עובדים בשירות הציבורי שהועסקו ב-226,181 משרות. מאגר המידע שממנו נבנה הדו"ח נהפך למקור מידע חיוני לבדיקת שכר וחריגות שכר, והנתונים בו הם מכשיר חשוב להתוויית מדיניות. ב-2006 נמצאו חריגות שכר לכאורה ב-135 גופים (20% מהגופים הנתמכים והמתוקצבים). ב-75% מהגופים החורגים נמצאו עד שתי חריגות. רוב החריגות נמצאו בגופים הנתמכים.



חריגה לכאורה מוגדרת כמצב שבו שכרו של עובד בכיר או עובד בדירוג מקצועי עלה בין 2005 ל-2006 בשיעור של 5% או יותר מעבר לשכר מקביל של עובדים בשירות המדינה. ב-2008 יפעיל הממונה על השכר חוקרים לאיתור גורמים שפעלו בניגוד לחוק יסודות התקציב ואישרו תוספות שכר חריגות. החוקרים יפעלו להעמדתם לדין של גורמים אלה בפני בתי דין למשמעת.