אברמי צור ממרקורי: ""הייתי רפתן עד גיל 25"

אברמי צור, 46, סגן נשיא בתחום ארכיטקטורה מונחית שירותים (SOA - Service Oriented Architecture) בחברת HP העולמית, ביקר בשבוע שעבר בישראל. הביקור נערך לרגל השקת פתרונות תוכנה בתחום ה-SOA שמטרתם לסייע לארגונים להאיץ תהליכי IT, תוך הפקת הערך העסקי הרב ביותר. צור הגיע לישראל כדי להיפגש עם מהנדסי החברה העובדים כאן, ולהציג את המוצרים והשירותים החדשים שהחברה השיקה. סיפור חייו רצוף התפתחויות מקצועיות שהפכו אותו מיזם סטארט-אפ לסגן נשיא בחברה רב לאומית.



צור גדל במושב באר טוביה, בחלקו הדרומי של מישור החוף. "הייתי רפתן עד גיל 25", הוא אומר. בצבא שירת בסיירת מטכ"ל, ופנה ללימודי הנדסת מחשבים בטכניון. לאחר שסיים את לימודיו עזב צור לארה"ב, ועשה תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד. הוא הקים את חברת Carnelian ב-94' כחלק מחברת המחקר Interval בניהול פול אלן (שותפו של ביל גייטס בייסוד מיקרוסופט). Carnelian נסגרה ב-98'.



צור חזר לישראל ב-97'-99' ואז שב לארה"ב, בה הוא מתגורר עד היום. ב-97', כשחזר לישראל, הקים עם אמיר עופר את הסטארט-אפ פרוסייט (Prosight) שעסק בניהול השקעות טכנולוגיות של ארגונים. הוא עזב את החברה ב-99'. החברה עברה משברים רבים, וב-2006 נמכרה לחברת פרימוורה האמריקאית תמורת 43 מיליון דולר - אקזיט כושל מאחר שקרנות הון סיכון השקיעו בה 49 מיליון דולר.



כשחזר צור לארה"ב היה שותף בקרן הון סיכון האמריקאית Wingspring, ב-1999-2001. לאחר מכן עבד בחברת Orsus Solutions. ב-2004 הצטרף לחברת מרקורי כסגן נשיא לתחום SOA. כשמרקורי נמכרה ל-HP בסוף 2005 תמורת 4.5 מיליארד דולר, צור המשיך את תפקידו בחברת האם החדשה.



לדברי צור קיים הבדל מהותי בין סטארט-אפ לחברות בינוניות וגדולות, הן ביכולת ליזום והן בגב הפיננסי מאחורי היזמים. "SOA זה לא תחום של סטארט-אפים אלא של חברות גדולות. להקים מיזם בחברה גדולה זה כמו להקים סטארט-אפ עם גב פיננסי רציני מאוד. המעבר מעבודה בסטארט-אפ, המעסיק עובדים בודדים, לחברת מרקורי, שהעסיקה 3,000 עובדים, גדול. המעבר ממרקורי ל-HP, המעסיקה 150 אלף עובדים, גדול מאוד. מי שהצליח להבין שיש צורך בטרנספורמציה, יכול לעבור מארגון לארגון", מסביר צור.



כשנשאל מהו הדבר שאליו הוא הכי מתגעגע בישראל, ענה צור כי התרבות העסקית כאן שונה מהתרבות בחו"ל: "אני הכי מתגעגע לפאלפל (אמר בצחוק). אחד הדברים שקל לעשות בישראל הוא דיאלוג, אפשר להתקדם מהר, זה מאוד ישיר, התקשורת מהירה והדיון ממוקד".



לבוגר BA טרי בתחום הטכנולוגיה שרוצה בבוא היום לעמוד בראש ארגון גדול, צור היה מייעץ: "הדרך הטובה לחזק את הבסיס היא להצטרף לחברה שמאפשרת להתפתח ולהתקדם בחברה. הדרך הכי טובה היא ללמוד עם הטובים ביותר. יש המון גלים והזדמנויות בשוק ההיי-טק". צור מפרגן ליזמים הישראלים ואומר כי "ישראלים מתעלמים מקשיים ומתמקדים בהזדמנות העסקית".



לדעתו של צור, ההיי-טק הישראלי ישרוד את משבר האשראי בארה"ב: "כל פעם שיש האטה כלכלית, לקוחות עושים קונסולידציה למספר מצומצם של ספקים, גם בתחום התוכנה, כך שתהיה לכך השפעה על חברות סטארט-אפ. ואולם אם התוכנית העסקית של החברה בנויה נכון, החברה צריכה להיות מסוגלת להתמודד עם המשבר. תעשיית ההיי-טק בישראל מדהימה, העתיד טוב מאוד".



צור לא צופה האטה ב-SOA: "הטכנולוגיה לא מוציאה ארגונים ממשבר כלכלי, אבל היא נותנת להם דחיפה לצאת משם". לדברי צור, המחסום העיקרי של ארגונים בפני שימוש בטכנולוגיות SOA הוא בגישה שלהם למידע. ארגונים, בדומה לאנשים פרטיים, נזהרים מחשיפה ושיתוף מידע, לעתים יותר מידי. מערכות מבוססות SOA מבוססות על שיתוף שירותים ושיתוף מידע בין המחלקות השונות בארגון. לכן, בכדי לקדם את התפיסה החדשה בתחום ה-IT, יש לקדם תפיסה ארגונית המעודדת פתיחות.



למה ארגון צריך SOA?



>> SOA הוא תחום חדשני בטכנולוגיות מידע (IT), המאפשר זרימת מידע בין שלל אפליקציות שהארגון מפעיל, תוך שימוש בתת תוכניות (שירותים) כאבני בניין. לדוגמה, בנק הרוצה לבנות מערכת היודעת לבצע העברות בנקאיות. הבנק יכול לבנות את המערכת כמקשה אחת, אבל אם הבנק ישנה את צרכיו, או גורם אחר במערך המחשוב ישתנה, המערכת לא תתפקד כראוי. טכנולוגיית SOA מאפשרת לשנות את הצורה שבה המרכיבים היסודיים עובדים. אם הבנק יחליט לפתוח סניף חדש, לשפר את השירות ללקוח או להשיק שירות חדש, ניתן יהיה לבצע שינויים בדרך שבה אבני הבניין (השירותים) מתפקדים ומתקשרים אחד עם השני, ללא צורך בפיתוח תוכנית חדשה לביצוע הפעולות.



לטכנולוגיות SOA יש כמה יתרונות על שימוש בתוכניות היודעות לבצע פעולות באופן פרטני. היתרון העיקרי הוא שניתן לעצב את המערכת לפי דרישות הארגון ולשנותה במידת הצורך. יתרון נוסף הוא יכולת לשתף משאבי IT בין יחידות שונות.