כמה שווים היהלומים של לבייב?

היהלומן הפרטי הגדול בעולם, לב לבייב, חשף היום לראשונה את שווי עסקי היהלומים שלו, המתקרב למחזור של 3 מיליארד דולר בשנה. לבייב גם חשף את נוסחת ההצלחה שלו: הוא משתף פעולה עם מלטשי יהלומים שמתמחים בסוגים שונים של יהלומי גלם, בכך הוא ממקסם את הרווח - ומוכר בחנויות שבבעלותו.

לבייב התייחס גם למצבה של חברת אפריקה ישראל שבבעלותו. על הירידות במניה, אמר כי אנשים שמוכרים את המניה הם בעלי עצבים חלשים, שלא היו צריכים להיכנס לשוק ממילא.

על היהלומים אמר, "כשאנחנו לוקחים לדוגמה את מה שיישמנו אצלנו, בלי להיות קשור לספק קבוע ובלי להיות חבר במועדון אקסלוסיווי, הצלחנו לשרוד ולהוביל במשך שנים עם מחזורים של כמעט 3 מיליארד דולר"; הדברים נאמרו בכנס יהלומי הגלם הבינלאומי, שנערך בתל אביב. "גידלנו שכבה שנייה ושלישית של שותפים, יצרנים קטנים ובינוניים מתחת לחברה האם, שמייצרים - ואנחנו מוכרים את המלוטש", הוסיף.

לבייב מתח ביקורת על החברות האחרות המפיקות את חומר הגלם. הוא לא נקב בשמות, אולם דה בירס היא אחת מהן, ומחזיקה 40% מהשוק. לבייב ציין, כי מפיקות הגלם פועלות בכל דרך אפשרית כדי להגדיל את רווחיותן, גם כשזה על חשבון גופים אחרים בענף היהלומים העולמי.

לדבריו, כפועל יוצא, מלטשי היהלומים נושאים על גבם את עיקר ההוצאות בענף, כיוון שהם קונים גלם במחירים גבוהים ומוכרים לרשתות - שמשלמות רק לאחר מכירת התכשיט ולעתים אפילו מחזירות אותו ליצרן.

ביקורת מיוחדת הוקדשה למפיקות גלם שהחלו למכור יהלומים במכרזים, לכל המרבה במחיר. לדבריו, הן יודעות שמי שמשלם מחיר הגבוה מהמחיר הריאלי של השוק הם "פראיירים שמתחלפים", שבדרך כלל מפסידים כסף. זאת, כי הרכישה מתבצעת במזומן, ואחר כך הם נתקעים עם הסחורה.

לבייב מציין כי גם חלק מהדילרים (המתווכים במכירת יהלומים בין חברות הכרייה לבין יהלומנים מלטשים) פועלים בשיטת המכרזים. "הם אולי מרוויחים 5% בטווח הקצר, אבל יורים לעצמם ברגל בטווח הארוך - כי הם יחלישו את כל הענף", הדגיש לבייב.

"היום ישנם מקרים בהם מחיר הגלם יותר גבוה ממחיר היהלום המלוטש - במיוחד אם הגלם נרכש במכרזים. אנחנו כבר עדים לכך שעשרות חברות טעו ופשטו רגל כתוצאה מהמכרזים", הסביר לבייב.

לבייב קרא לניהול הענף בצורה מרוכזת, לטובת כל הפעילים בו. אז, לדבריו, יעלה מחיר היהלומים במאות אחוזים, כפי שעולים מחירי הנפט, הגז והזהב. "צריך לשבת יחד ולחלק את היצור", אמר.

בתשובה לשאלה, אם הוא מציע יצירת קרטל עולמי, השיב בשלילה. "קרטל זה כשכולם מוכרים בצינור אחד. אבל כשהמדיניות היא שכולם ירוויחו, זה לא קרטל. מפיקים צריכים לכוון ליצרנים לפי יכולתם", ציין לבייב.

לדבריו, הכוונה היא שבמקום לפזר את אותה הסחורה בין אלף יצרנים, ימיינו מפיקות הגלם את היהלומים וימכרו אותם לפי ההתמחות של כל מלטש, מבחינת גודל היהלום והצבע שלו. "כך תהיה התחרות בין מאה יצרנים ולא בין אלף", אמר.

עוד קרא לבייב למפיקות הגלם לקחת חלק במימון הפרסום בענף היהלומים, ולא להשאיר אותו למלטשים בלבד. כיום, מבין מפיקות הגלם, מוציאה דה בירס כ-200 מיליון דולר בשנה על פרסום - אולם מפיקות אחרות אינן משתתפות בפרסום.

לגבי רשתות השיווק בהן נמכרים התכשיטים משובצי היהלומים, אמר לבייב: "צריך לעזור ליצרנים לא ליפול בידי אותן רשתות - שמחכות לשחוט אותם כשהם מגיעים אליהן בזחילה. הן קונות ב'ממו' (העברת תשלום בגין מכירה בפועל), ובסוף גם מחזירות את הסחורה".