מייסד גז מרכז: "יונה ובן-גור מנסים לברוח בלי להחזיר החובות"

קריסה של חברת גז מציתה את שוק הגז הביתי בישראל. חברת גז מרכז נקלעה לקשיים כספיים ולמאבקי שליטה המסכנים את המשך קיומה - כך נודע ל-TheMarker. החברה מספקת גז לכ-5,000 לקוחות פרטיים ועסקיים באזור המרכז.



מאבק הבעלים מתנהל בין מייסדי גז מרכז, משה ודב גוטמן, לבין קבוצת משקיעים עמה נמנו אנשי העסקים אייל יונה, קובי בן-גור ומייקל לובל; השלושה רכשו 75% ממניות החברה ב-2006 תמורת התחייבות לכיסוי חובותיה והפסידו כ-6.5 מיליון שקל בשנה האחרונה בלבד.



לטענת משה גוטמן, מנסים יונה, בן-גור ולובל להימלט מ"הספינה הבוערת", אף שעדיין לא השלימו את התחייבויותיהם הכספיות לכיסוי חובות החברה. בשיחה עם TheMarker הודה יונה בהשקעה הכושלת, אך מכחיש אי-כיסוי חובות. כמו כן, איש מבין השותפים אינו לוקח אחריות על מצבה של החברה כיום.



חברת גז מרכז נוסדה ב-92' על ידי משה גוטמן ועסקה בשיווק גז בישול (גפ"מ) ללקוחות ביתיים ועסקיים. בתחילת דרכה שיווקה החברה יותר מ-6,000 טונה גפ"מ בשנה לכ-25 אלף לקוחות, מרביתם באזור המרכז. עם לקוחותיה הגדולים של גז מרכז נמנו עד לאחרונה המסעדות בראסרי וקופי בר (בתל אביב) ופרנצ'סקה ונאפיס (בראשון לציון).



בשנים האחרונות נקלעה החברה לקשיים כספיים וצברה חובות של מיליוני שקלים. בעלי החברה חיפשו אחר משקיעים לעסק. בקיץ 2006 התייצבו במשרדי החברה איש העסקים אייל יונה, אחיו של בועז יונה, מנכ"ל חפציבה שקרסה, ושותף נוסף, תושב הרצליה בשם מיכאל (מייקל) לובל. השניים, באמצעות חברת קינגסלי, סיכמו עם משה גוטמן על רכישת 75% ממניות גז מרכז תמורת כיסוי מרבית חובות החברה לאותה עת, שנאמדו בכ-7 מיליון שקל.



לאחר כמה חודשים צירפו אליהם יונה ולובל חברה נוספת, שמאחוריה עומד איש העסקים קובי בן-גור, מהמעורבים הבולטים בפרשת החשד לשחיתות ברשות המסים. לשם הפיקוח על פעילותה השוטפת של החברה, מינו השלושה מנהל מטעמם: מנכ"ל רשות הדואר לשעבר, יוסי שלי, שהתפטר לפני כשלוש שנים על רקע חשדות לאי סדרים ברשות הדואר; יחדיו הזרימו שלושת המשקיעים כ-6.5 מיליון שקל לחברה. ואולם בחלוף שנה בלבד גילו השלושה כי ייתכן שנקלעו להרפתקה נועזת מדי ולא יוכלו עוד להשיב את כספם.



בשלב זה החליטה קבוצת המשקיעים לצאת מהחברה ויהי מה. ואולם עד למועד זה עדיין לא מילאה, לכאורה, אחר התחייבויותיה הכספיות בחוזה, מכיוון שאף שהשקיעה 6.5 מיליון שקל, הוזרמו רק 1.3 מיליון שקל מתוכם לכיסוי החובות. יונה, בן-גור ולובל ניסו לאתר רוכשים פוטנציאלים לחלקם בחברה לפי שווי של 4-5 מיליון שקל, אך בחברות הגדולות סירבו להיכנס לקלחת.



מי שהסכימה לרכוש את החברה היתה גז יגל, חברת הגז החמישית בגודלה בישראל - הפועלת כיום בבאר שבע, באשקלון, בירושלים, בבת ים ולאחרונה גם בנהריה - שחיפשה דריסת רגל באזור תל אביב. בעלי גז יגל, שלמה אביטן, הודיע כי יהיה מוכן לשלם עבור החברה 2.6 מיליון שקל - אך רק תמורת מלוא הבעלות בחברה. ואולם העסקה נקלעה למבוי סתום סביב השאלה למי יועבר הכסף.



בעוד משה גוטמן דורש את העברת התשלום לכיסוי חובותיה של החברה, סירבה לכך קבוצת המשקיעים ודרשה את העברת הכספים לידיהם. "הם פשוט מנסים למכור את החברה לצד ג' ולברוח מהחובות", אמר אחד המקורבים לחברה.



בימים האחרונים הגיעה המחלוקת בין הצדדים לפתחו של בית המשפט המחוזי בפתח תקוה, מלווה בעתירות לצווי מניעה נגד מהלכי כל אחד מהצדדים. בינתיים הפסיקה החברה את פעילותה, משרדיה נסגרו וכמה מעובדיה פוטרו, על אף ששירותי החוץ המספקים מענה אנושי לציבור הלקוחות נמשכים כסדרם, בלי ליידע את המתעניינים בנעשה מאחורי הקלעים. "החברה בקריסה בכל יום שעובר", מודה מקורב למהלכים, "בכל יום אנו מאבדים עוד ועוד לקוחות".



"אם, חס וחלילה, יקרה אסון - לא יהיה מי שיטפל", אמר אתמול הטכנאי הראשי של החברה, פרץ יעיש. "קובי בן-גור פיטר בחודש שעבר ארבעה עובדים. אתמול נותקו הטלפונים של החברה, אין עם מי לדבר, אין לי גז ואין לקוחות. משכורות ינואר לא חולקו, שלא לדבר על פיצויים למפוטרים. התעלמות מוחלטת מהעובדים, אבל גם לקוחות מתקשרים אלי בוכים, ואני מבין אותם. אין להם גז, והם נאלצים ללכת לחאפערים. יש מוקד חיצוני שמקבל עבורנו הודעות, אבל ממילא אין מי שיטפל בהן".