פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הירוקים נתקעו באיילון

      הקואליציה תומכת, ונראה שהכנסת תאשר בקרוב את הצעת החוק להשבת שלטי החוצות באיילון. ההישג הירוק לא האריך ימים

      חברות המדיה והשילוט מעולם לא האמינו באמת שהשילוט מאיילון יוסר לצמיתות. אמנם לפני כחודש וחצי נכנסה לתוקפה החלטת בית המשפט שקבעה כי השילוט באיילון נוגד את החוק ויש להסירו, אבל חברות המדיה הסתפקו לרוב בכיסוי השלטים ביריעות בד, או בהסרת השלטים והותרת הפיגומים על כנם.

      אחד ההישגים הגדולים של הארגונים הירוקים בשנים האחרונות - שהעתירה שהגישו לבית המשפט היא זו שהביאה להסרת השילוט - לא יצליח, ככל הנראה, להחזיק מעמד זמן רב. במערכת הבחירות הקרובה יוכלו אהוד אולמרט, אהוד ברק והרב עובדיה יוסף - שמפלגותיהם תומכות בהצעת החוק להחזרת שלטי החוצות באיילון - לחייך אל הבוחר בדרכים. הליכוד אמנם התנגד לחוק, בשל תמיכתו באג'נדה הירוקה, אבל גם לבנימין נתניהו תהיה האפשרות להצטרף לחבורה הזאת.

      הסיבה: מליאת הכנסת תאשר בקרוב בקריאה הראשונה את הצעת החוק שהגיש ח"כ יורם מרציאנו (עבודה) להשבת שלטי החוצות באיילון והסדרתם. במקביל הגיש יואל חסון (קדימה) הצעת חוק נוספת בעניין. כבר לאחר האישור בקריאה הראשונה, יבקשו חברות שילוט החוצות מבית המשפט לאפשר להן להחזיר את מודעות הענק לאיילון.

      הלובינג השתלם

      מרגע שהוסר השילוט באיילון היה ברור שהעניין לא נחתם. ברקע עמדו כל הזמן הצעות החוק של חסון ומרציאנו שמבקשות להתיר את הפרסום בכביש. במקביל, חברות שילוט החוצות שכרו את שירותיהם של לוביסטים: עליזה גורן ותומר עמיר נשכרו על ידי חברת ברעם, ויועץ התקשורת נפתלי בן סימון נשכר על ידי חברת נור.

      אחד הטיעונים המרכזיים של נציגי חברות השילוט היה שאם הצעת החוק לא תתקבל, יביא הדבר לפיטוריהם של 5,000 עובדים בתעשיית שלטי החוצות. ואולם שלטי החוצות באיילון כבר הוסרו, ועדיין לא דווח על פיטורים המוניים.

      עם או בלי קשר לעבודת הלובינג, חברות המדיה יכולות לחכך את ידיהן בהנאה: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לפני כשלושה שבועות להעלות את הצעת החוק לקריאה ראשונה בכנסת. גם בהצבעה חוזרת, שהתקיימה לבקשתו של ח"כ דב חנין (חד"ש), הוועדה אישררה את החלטתה.

      מרציאנו כמובן מברך: "רוב החוקים במדינה נובעים משיקולים כלכליים. העובדים של חברות שלטי החוצות נור, אדרי וברעם לא זקוקים להגנה כמו חברות אחרות?"

      בניגוד לעמדת המשטרה

      החלטת ועדת הכלכלה התקבלה בניגוד לעמדת המשטרה, שחוששת כי השילוט מסיט את תשומת לבו של הנהג. "כשאנחנו לא מסתכלים על הדרך יש סכנה", הסביר בוועדת הכלכלה רפ"ק ערן סדר, מהנדס תנועה ארצי במשטרה. "השלטים לוכדים את העין ומחשבתנו מועתקת מהכביש לשלט. בשתי שניות של חוסר תשומת לב יכול נהג לעבור דרך של 50 מטר".

      אגב, שר התחבורה, שאול מופז, שאמור היה להציג את עמדת משרדו, לא נכח בהצבעה, אף שנכח במליאה זמן קצר קודם לכן. לאחר אישור הצעת החוק בקריאה טרומית, ביקש משרד התחבורה ארכה של שנה כדי לבצע מחקרים ולגבש את עמדתו הסופית בעניין.

      הנהלת הקואליציה, שבדרך כלל מגייסת ח"כים מוועדה לוועדה כדי שיתמכו בעמדות הממשלה, נהגה במקרה זה בדיוק להפך. בשתי ההצבעות, נציגי קדימה בהנהלת הקואליציה הביאו לאולם הישיבות של ועדת הכלכלה ח"כים שתמכו בהצעת החוק - בניגוד לעמדת הממשלה. כל חבר כנסת הנוכח בישיבת ועדה יכול להשתתף בהצבעה, אם יש מקום פנוי בוועדה מטעם סיעתו, אף אם לא נוכח קודם לכן בדיוניה. כך גויסו לוועדה ח"כים שאינם חברים בה, כדי שיתמכו בהצעה. בין היתר מדובר במקורבו של מרציאנו עמיר פרץ (עבודה), סטס מיסז'ניקוב וסופה לנדבר (ישראל ביתנו), מנחם בן ששון ומיכאל נודלמן (קדימה), יעקב מרגי (ש"ס) ואלחנן גלזר (גימלאים), שהצביעו בעד העלאת הצעת החוק לאישור בקריאה הראשונה, יחד עם ארבעה אחרים החברים בוועדה: יואל חסון (קדימה), אמנון כהן (ש"ס), יורם מרציאנו (עבודה) וחנא סוויד (חד"ש).

      נגד ההחלטה הצביעו רק שלושה ח"כים: גלעד ארדן וראובן ריבלין (ליכוד) ויעקב כהן (יהדות התורה). יו"ר השדולה הירוקה בכנסת, דב חנין, היה מתוסכל. "הצעת החוק אינה נכונה, אינה מתאימה ואינה ראויה", אמר. ואולם הח"כים לא ממש הקשיבו לו. חנין מתקשה להסביר את התמיכה הגורפת של הקואליציה בהצעת החוק, למרות התנגדות הממשלה. "אני לא יודע להסביר את התמיכה. לחברי הכנסת שתומכים והשתתפו בכל הדיונים יש עמדה לגופו של עניין. מה שיותר קשה להסביר הוא את התנהגותם של ח"כים שלא השתתפו בדיונים, אלא רק באו להצביע".

      "נמשיך להלחם"

      הצעת החוק מעוררת התנגדות עזה בקרב הארגונים הירוקים שהובילו את מהלך הסרת השילוט: "הסרת השלטים היא חלק משמירת הנוף", אומר עו"ד אלי בן-ארי, מעמותת אדם, טבע ודין. "אנחנו רוצים שלאדם תהיה מנוחה, והוא יוכל ליהנות מהנוף ללא מסרים שמכוונים אליו. בדרך בינעירונית אתה שבוי ומשועבד".

      התסריטאית והמוסיקאית שרון קנטור היא אחת המתנגדות הבולטות להצבת השלטים. לטענתה, "בכיכר פיקדילי בלונדון, או בטיימס סקוור בניו יורק, נהפכו הפרסומות לחלק מהנוף האורבני. נראה לי לגיטימי להציב שלטי פרסומת באזור מסחרי, כמו ליד מחלף ההלכה, אבל השטחים הפתוחים לא צריכים קישוטים כאלה. לצערי, באופן שבו עובדת הכנסת, אין לנו השפעה שווה לזו של אילי ההון ובעלי האינטרס".

      בינתיים, הארגונים הירוקים מתרעמים על כך שהשלטים לא הוסרו לחלוטין. באחרונה הוגשה נגד חברות הפרסום תביעה של ביזיון בית המשפט, מכיוון שהשלטים לא הורדו, כלשון ההוראה, אלא כוסו בלבד. "השלטים כוסו, ולא הוסרו, כסוג של הפגנת כוח", אומרת קנטור. "זה אומר שהדבר הזה זמני. כשהשלטים נשארים, מעמדם מתחזק. האקט של הכיסוי הופך את הסביבה למכוערת, והשלטים נחשבים פתאום לפתרון האסתטי".

      ומה הלאה? לאחר שתאושר הצעת החוק בקריאה הראשונה, היא תוחזר לוועדת הכלכלה להכנתה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. הצעת החוק קובעת כי ועדת הכלכלה תאשר בתקנות את הסדרי השילוט באיילון לאחר חקיקת החוק. וכך, המאבק על השילוט ילווה את ח"כי הוועדה בתקופה הקרובה, והעיקר - שהחוק יעבור לפני הבחירות.