בנק ישראל באוטופיה

"במהלך המחצית השנייה של 2007 נמשכה הצמיחה המהירה המאפיינת את המשק מאז 2003" כך כותבים היום בבנק ישראל. "ברבעון השלישי גדל התוצר ב-5.6%, כשהוא מובל על ידי צמיחת התוצר העסקי, שגדל ב-7.3%. השיפור בפעילות הכלכלית בתקופה הנסקרת הושפע בעיקר מגורמים חיצוניים, שנתמכו על ידי המדיניות הכלכלית.

נוסף על אלו ניכרו פירותיה של הצמיחה בגידול עושרו של הציבור, וזה התבטא בהשפעת הכנסה חזקה על החיסכון והצריכה. כל אלה הביאו להתרחבות הביקושים המקומיים, בשיעור גבוה מקצב גידולו של התוצר, ולפיכך - לעלייה חדה ביבוא, לצמצום העודף בחשבון השוטף ולייסוף ריאלי. כנגד זאת פעלה עליית מחירי האנרגיה והסחורות בעולם להרעת תנאי הסחר, והשפעתה השלילית על הצמיחה קיזזה מעט מהשפעתם של יתר גורמי הרקע.

הצמיחה המהירה בתקופה הנסקרת השתקפה גם בשיפור הנמשך בשוק העבודה: על פי נתוני סקר כוח האדם לרבעון השלישי של 2007 שיעור התעסוקה המשיך לעלות והגיע ל-52.5%, תוצאת עלייה קלה של שיעור ההשתתפות, ל-56.7% (המשך לעלייה ניכרת במחצית הראשונה של השנה), וירידה של שיעור האבטלה ל-7.3%. עם זאת, מספר המועסקים גדל ברבעון השלישי בעיקר בשירותים הציבוריים, בעוד שבמגזר העסקי היתה עלייה מתונה בלבד.

עליית הביקושים במשק ובעולם, שהתבטאה בין היתר בעליית מחירי האנרגיה והסחורות, הביאה להתחזקות הלחצים האינפלציוניים ולהאצת קצב עלייתם של המחירים, כך שבמהלך התקופה הנסקרת עלה מדד המחירים לצרכן ב-4.9% בחישוב שנתי, מעבר ליעד יציבות המחירים.

התעצמות משבר הסאבפריים בארה"ב בתחילת התקופה הנסקרת השפיעה על מרבית השווקים הפיננסיים בעולם, ועוררה חששות להאטה משמעותית ולאי-יציבות פיננסית. המשק הישראלי, שחשיפתו להשלכות המשבר היתה מועטה, כמעט לא הושפע ממנו ישירות. עם זאת בתחילת התקופה הנסקרת ולקראת סופה הושפע גם שוק ההון הישראלי, בעקיפין, מהמשבר: התנודתיות גברה, מירווחי הסיכון באיגרות החוב עלו, ומדדי המניות ירדו.

היציבות היחסית של המשק הישראלי התבטאה, בין היתר, בהעלאת דירוג האשראי של ישראל ובהחלטת ארגון OECD על מועמדותה של ישראל לשורותיו. למרות זאת, פרמיית הסיכון, כפי שהיא נמדדת בפער הריביות בין אג"ח ישראליות לאמריקאיות, עלתה במהלך התקופה הנסקרת, בדומה לפרמיית הסיכון על אג"ח ממשלתיות של משקים מתעוררים אחרים".