הידיעה שפורסמה לפני כחודש בהבלטה צנועה בלבד זיעזעה את הממונים על אכיפת החוק בישראל עד עמקי נשמתם: "חוקרי המס אינם חוקרים את משפחות הפשע", בישרה הכותרת, "הם דורשים אבטחה ופיצוי על הסיכון". הידיעה פירטה כי השעיית חקירות המס של ארגוני הפשע נמשכת כבר יותר מחודש, וכי ועד העובדים במס הכנסה מלין ש"אין אוזן קשבת באוצר לדרישותינו".
מי שעוסקים במלחמה בארגוני הפשע בישראל הזדעזעו עמוקות. "מה זה הקטע הזה, שאם יש סיכון בעבודה אז אתה לא מוכן לעבוד?" הם שאלו. "אם קציני הקבע היו חושבים כמו העובדים במס הכנסה - אז כבר לא היה מי שיגן על המדינה שלנו. זאת פשוט שערורייה ועדות למשבר המנהיגות שעובר עלינו".
עם זאת, לצד הכעס על ההתנהגות של עובדי מס הכנסה היתה בדבריהם של מי שעוסקים במלחמה בארגוני הפשע גם דאגה גדולה. "התנהגות כזו של עובדי מס הכנסה", הם ציינו בדאגה, "היא פרס לעבריינים ותעודד אותם להמשיך ולאיים על פקידי מדינה. מפה ועד איטליה, המרחק הוא קצר".
אלא שאיטליה כבר כאן. בהלתם של עובדי מס הכנסה אינה בודדה במערכה. לפני כמה חודשים נחשפה פרשה שבה לקחו שוטרים בנהריה את החוק לידיים, ופעלו נגד עבריין שאיים על חייהם - לאחר שחשו כי המשטרה אינה עושה די לספק הגנה למשפחותיהם כנגד האיומים. העבריין המדובר, יש לציין, נחשב לעבריין זוטר בלבד, בהחלט לא אחד מראשי ארגוני הפשע הגדולים בישראל - אבל די היה בו כדי להפיל את חתיתו על עיר שלמה.
גם השופטים חשים מאוימים. לפני חצי שנה פורסם כי אבטחה הוצמדה לשופטת חנה בן עמי, שעל פי החשד היתה חשופה לאיומים מצד ארגון הפשע של אסי אבוטבול - שאת משפטו, בנוגע לסחר בנשק, היא ניהלה. אבוטבול, יש לציין, הורשע בסופו של דבר בסיוע לרכישת נשק ונשלח ל-18 חודשי מאסר. במקביל, הוגש נגדו כתב האישום המקיף ביותר עד כה על ניהול אחד מארגוני הפשע הגדולים בישראל.
התכנית לא עזרה
למי שלא הבין: ישראל נמצאת בדרכה (אם עדיין לא הגיעה לשם) להיהפך למדינת מאפיה. הפשע המאורגן ללא ספק הרים ראש בישראל, וכיום הוא מרשה לעצמו - ממש כמו ארגון הפשע המצליח ביותר בעולם, המאפיה האיטלקית - גם לאיים על מוסדות השלטון. "אנחנו לא חסינים", אומרים מי שמעורבים בעניין. "אנחנו לוקחים כמובן מאליו את השקט היחסי וההגינות שקיימים כאן עדיין בתחום המלחמה בפשיעה ובתחום המשפט. אבל בקצב שבו אנחנו מידרדרים, בקרוב מאוד אנחנו עלולים להיהפך למדינה שבה מממנים שופטים מכספי פשיעה".
בניגוד אולי למקובל במקומותינו, ההידרדרות בתחום הפשיעה לא עברה בלי שיבחינו בה. בתחילת 2006 קיבלה הממשלה - ההחלטה האחרונה שקיבל אריאל שרון כראש הממשלה - החלטה על עליית מדרגה במלחמה בפשע המאורגן בישראל. הוחלט על הקמת כוחות משימה משולבים, משותפים למשטרה, מס הכנסה, רשות לאיסור הלבנות הון, רשות ניירות ערך ולפרקליטות, שכל ייעודם יהיה הניסיון לפצח את ארגוני הפשע - ברמה הפלילית והכלכלית גם יחד.
בניגוד אולי למקובל במקומותינו, ההחלטה גם לא נתקלה במגבלת תקצוב. משרד האוצר, בהמשך לתפישה כי יש לקדם בסדר העדיפיות הלאומי את המלחמה בפשיעה בישראל, תיקצב 50 מיליון שקל בתקציב 2007, ועוד 132 מיליון ב-2008-2010, למשטרה, רשות המסים, הפרקליטות והרשות לאיסור הלבנות הון לשם הקמת מערך הכוחות המשולבים. התקציב נועד לאפשר לארבעת הגופים לגייס 108 עובדים ולהצטייד בטכנולוגיות הדרושות, לשם הגברת המלחמה בארגוני הפשע.
עוד בניגוד למקובל במקומותינו, תקצוב תוכנית המלחמה בפשיעה המאורגנת ניתן תוך לוחות זמנים מדוקדקים להשלמת כל שלב בתוכנית, וחשוב עוד יותר - תוך קביעת יעדים ברורים ומפורטים למלחמה בפשע המאורגן. היעדים הם גם בתחום של הצלחות בהרשעות פליליות וגם בתחום של פגיעה בארגוני הפשע באמצעות תפיסת רכושם, והם מפורטים בדקדקנות מקסימלית. כך, כל הרשעה שתושג תקבל ציון בהתאם לחשיבותו של המורשע בארגון, מספר שנות הכליאה שהוא ספג והנזק שההרשעה שלו גרמה לניהול הארגון. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה יוצאת לדרך תוכנית תקציבית ממשלתית המותנית בעמידה ביעדי ביצוע מפורטים.
רק שכל זה לא עזר, ושנתיים לאחר קבלת ההחלטה אין עדיין עליית מדרגה במלחמה בארגוני הפשע.