הכרה בינלאומית בשקל: השקל מצטרף ל-15 המטבעות המובילים

השקל מקבל הכרה בינלאומית: בתוך שלושה חודשים יהיה השקל מטבע בר-המרה בשווקים הפיננסים הבינלאומיים, ויצטרף ל-15 המטבעות המובילים בעולם.



הפיכת השקל למטבע בר-המרה - הנסחר באופן חופשי בשוקי העולם - תאפשר מכירה ורכישה שלו בעולם באופן חופשי בגופים פיננסים מוכרים ותקפיץ את כלכלת ישראל מדרגה נוספת.



מבחינה מעשית, ניתן יהיה למכור שקלים ולקבל בתמורה אחד מ-15 המטבעות ברי-ההמרה האחרים בעולם (ראו טבלה) בשווקים הפיננסים הבינלאומיים בכל המדינות המפותחות. בפועל, ניתן יהיה למצוא שקלים בסניפים מרכזיים של כל הבנקים המסחריים הגדולים בכ-80 המדינות המפותחות בעולם.



הפחתה בסיכון בעסקות בינלאומיות



צעד זה ישפר את מעמדה של ישראל בקרב המשקיעים המוסדיים והפרטיים ובחברות דירוג האשראי הבינלאומיות ויתרום להפחתה משמעותית בסיכוני ההמרה של המערכת הפיננסית בישראל בפעילותה בשווקים הבינלאומיים. כבר כיום רבים בעולם, כולל בקרן המטבע הבינלאומית (IMF), מתייחסים לכלכלת ישראל כאל שוק מפותח, לאחר שנים שבהן ישראל סווגה כשוק מתעורר. גם המטבע המקסיקני, הפזו החדש, אמור להצטרף למערך המטבעות המוכרים בעולם.



את ההחלטה להכיר בשקל כמטבע בר-המרה צריכים לקבל ראשי בנק Continuous Linked Settlement) CLS) העולמי, המשמש מסלקה בינלאומית לעסקות המרה בין מטבעות. CLS מנהל את מערכת סליקת הכספים הבינלאומית הגדולה ביותר באמצעות מערכת CLS לסליקה בו-בזמן. הבנק הוקם בארה"ב, ועליו מפקחות רשויות הפיקוח בארה"ב. הבנק הוקם במטרה להפחית את סיכון הסליקה במט"ח. ברגע שישראל תצורף ל-CLS, יצטרפו אליו הבנקים המסחריים בישראל.



70 הבנקים הגדולים בעולם



תהליך הפיכת השקל למטבע בר-המרה בשוקי העולם קיבל תאוצה עם כניסתו של סטנלי פישר לתפקיד נגיד בנק ישראל ב-1 במאי 2005. בתחילת יוני 2006 הגיעו ראשי CLS לישראל, לפי הזמנת פישר, לביקור שנשמר בסודיות, כדי לבדוק את מצבה הכלכלי-מוניטרי של ישראל, ובעיקר כדי לבדוק את חוסנו של השקל.



בנק CLS, האחראי והמפקח על המסחר ב-15 המטבעות ברי-המרה, הציב בפני ישראל שני תנאים אחרונים לפני ההכרה בשקל כמטבע בר-המרה: הפעלת מערכת הסליקה RTGS ("מערכת זהב") בהצלחה במשך כמה חודשים שכבר החלה לפעול בסוף יולי 2007, וקיומו של חוק תשלומים וסליקה שהתקבל בכנסת בשבוע שעבר.



בשנים 2005-2007 הוביל בנק ישראל עם הבנקים המסחריים, בנק הדואר, מסלקת הבנקים, מרכז הסליקה הבנקאי (מס"ב) ומסלקות הבורסה, את רפורמת Real Time Gross Settlement) RTGS), שעיקרה - הקמת מערכת סליקה מתקדמת המבצעת זיכויים והעברות בזמן אמת. קיומה של מערכת RTGS חיוני שכן CLS מקושר לכל מערכות RTGS בעולם.



בעקבות קבלת חוק תשלומים והסליקה בכנסת בשבוע שעבר, הנגיד אמור להכריז בקרוב על מערכת CLS כעל מערכת מבוקרת מיועדת. משמעות ההכרזה - לבנק ישראל יוקנו סמכויות בקרה כלפי המערכת. המערכת תיהנה ממתן תוקף חוקי לסופיות הוראות התשלום. כמו כן, תוקנה הגנה מסוימת להוראת תשלום במקרה של פירוק אחד המשתתפים בה.



קבוצת CLS הוקמה ב-1997 על ידי הבנקים הגדולים בעולם כדי ליצר את המערכת הכספית הגלובלית הראשונה לפעילות בטוחה, ללא סיכונים בשוק המט"ח הבינלאומי. בתחילת ספטמבר 2002 החל בנק CLS לפעול כמסלקה בינלאומית לעסקות המרה בין מטבעות. בנק ישראל הצטרף ל-CLS ב-2002 במעמד של לקוח צד שלישי.



בנק CLS מחזיק חשבונות בבנקים מרכזיים בעולם. הוא נתמך על ידי 70 מהבנקים והמוסדות הפיננסים הגדולים בעולם ממדינות שהמטבע שלהם נסחר על ידי הבנק. כיום מרבית העסקות הבינלאומיות במט"ח מבוצעות על ידי CLS.