בשם האב: ג'יימס הופה הבן - נשיא איגוד נהגי המשאיות בארה"ב - מגיע לישראל לגייס כספים למרכז רבין

ג'יימס פיליפ הופה



גיל: 67



מצב משפחתי: נשוי + 2



מקום מגורים: דטרויט



תפקידים קודמים: פורק ומעמיס סחורות, נהג משאית, עורך הדין של הטימסטרס



עוד משהו: מעריץ של הנשיא ה-26 של ארה"ב, תאודור רוזוולט, ואוסף מזכרות שלו



ניו יורק. ג'יימס פ. הופה יכול לראות ממשרדו בוואשינגטון את גבעת הקפיטול. הוא מודע לסמליות שטמונה בכך: הופה, בנו של מנהיג העובדים המפורסם בתולדות ארה"ב, "משגיח" על חברי הקונגרס.



לא כדאי להסתבך עם הופה, נשיא הטימסטרס (איגוד נהגי המשאיות), אחד משני האיגודים המקצועיים החזקים בארה"ב - עם 1.4 מיליון חברים. לאנשים שלו - ולו עצמו - יצא שם של ברנשים קשוחים מאוד.



עם זאת, לא מדובר בארגון של בריונים. הטימסטרס הוא בראש ובראשונה איגוד מתוחכם ביותר, שתקציבו השנתי מסתכם ב-160 מיליון דולר והוא שולט בכ-100 מיליארד דולר המושקעים בקרנות פנסיה. במקום להפעיל אגרופים, הארגון מנצל את הכוח הפיננסי שלו כדי להשפיע על פוליטיקאים ועל תאגידים.



כיום, למשל, הופה פועל להגדיל את מספר חברי הקונגרס הדמוקרטים, בניסיון לשנות את חוקי העבודה לטובת העובדים. הוא אף עומד מאחורי מסע ציבורי הקורא לפיטוריה של שרת התחבורה מרי פיטרס, בגלל החלטותיה בנוגע להסכם נפט"א, שפוגע בנהגי המשאיות האמריקאים.



כולם יודעים שעם הופה לא מתחכמים. נסו, למשל, לשלוח אליו חבילה באמצעות חברת המשלוחים פדרל אקספרס - והוא יחזיר אותה מבלי לפתוח. הסיבה: העובדים בפדרל אקספרס אינם מאוגדים. לעומת זאת, הוא יפתח בשמחה כל חבילה שנשלחה באמצעות יו.פי.אס, מפני ש-250 אלף עובדי החברה מאוגדים בארגון שלו.



הנמצאים בקשרי עבודה עמו מספרים, כי לפני כל פגישה הם בודקים היטב שאינם אוחזים בתיק או בחפץ כלשהו שנקנה מגוף שהעובדים בו אינם מאוגדים. הופה לא עושה חשבון לאף-אחד - ויסרב לדבר עם אדם מסוים עד ש"הרעה החולה" שבה הוא אוחז תסולק מהשטח.



מוניטין מבית



הופה, איש מוצק, נמרץ, חברותי וחייכן מגיע עם מוניטין מהבית. אביו, ג'יימס הופה האב, הוא אחד הסמלים הבולטים של האיגודים המקצועיים בארה"ב. האב היה שנוא הממשל, ריצה תקופות מאסר וניהל מאבקים מול המאפיה, אך גם שיתף עמה פעולה. ככל הנראה הוא נרצח ב-1975, כשיצא למפגש עם אנשי מאפיה. גופתו מעולם לא נמצאה ורוצחיו לא התגלו. דמותו נהפכה לאייקון אמריקאי ובין השאר היא הונצחה בסרט מפורסם בכיכובו של ג'ק ניקולסון.



כיום יושב הופה הבן באותו חדר שבו ישב אביו ומנהל את האיגוד המקצועי שאביו העלה לגדולה. מספרים, אומר הופה הבן, שרוברט קנדי נהג להשקיף על משרד האיגודים מלשכתו שבמשרד המשפטים. השמועה היתה שקנדי הורה לאנשיו שאף-אחד מהם לא יילך הביתה עד שהחשמל במשרדו של הופה ייכבה. כששמע על כך הופה האב, הוא החליט להשאיר את החשמל דולק בחדרו כל הלילה.



הופה הבן מנסה לתקן את הרושם שהארגון שבראשו הוא עומד שייך רק לנהגי משאיות. "נכון שהקבוצה הגדולה ביותר בארגון היא נהגי יו.פי.אס", הוא מסביר, "אבל בארגון שלנו יש טייסים, שומרים בגני חיות, עורכי דין ועוד רבים אחרים. כרגע אנחנו מארגנים את המכונאים בחברת התעופה יונייטד איירליינס. אנשים יודעים שהארגון שלנו חזק. הם מכירים את השם הופה ואת הכוח שלו, ורוצים להיות חלק מזה".



עוצמתו של ארגון נהגי המשאיות מרשימה במיוחד לאור העובדה שהאיגודים המקצועיים בארה"ב נחלשו במשך השנים. תור הזהב של האיגודים היה, על-פי הופה הבן, בשנות ה-50, כש-30% מהעובדים היו חברים באיגוד. כיום רק כ-15 מיליון עובדים, 12.1% מכוח העבודה, מאוגדים. היחלשות האיגודים, מסביר הופה, נובעת ממעבר העובדים מיצור לשירותים, וכן מהתגברות ההגירה לתוך ארה"ב.



השינויים במגמות העבודה הביאו לכך שיצרניות גדולות בתחומים כמו רכב, אלומיניום, גומי ואחרים נעלמו או הצטמצמו באופן משמעותי. "אנחנו יוצאי דופן", מסביר הופה. "גם כשעוברים לשירותים יש צורך בהובלת סחורות, כך שלנו תהיה עבודה עוד שנים רבות".



בימים אלה, כשהפריימריס בארה"ב בעיצומם, המועמדים מחזרים אחריו במרץ. הם יודעים שחברי הארגון יצביעו ושהם מצביעים כאיש אחד. כשהמאבק בין הילארי קלינטון לברק אובמה צמוד, הערך של הופה וחבריו עולה.







הופה, כפוליטיקאי משופשף, לא ממהר להחליט במי יתמוך. הדבר היחידי שבטוח הוא שהופה לא יתמוך ברפובליקנים. הוא מדבר על הנשיא ג'ורג' בוש כעל אויב אמיתי. "שמונה השנים תחת הנהגתו של בוש היו קשות לעובדים וקשות לאיגודים המקצועיים", הוא מכריז. "הסכמי הסחר של ארה"ב פגעו בנו באופן קשה מאוד. בוש מינה שופטים שהיו אנטי-איגודים. הסכם נפט"א, למשל, מעניק לנהגים ממקסיקו עדיפות עלינו. בניגוד לנהגים הקנדים, שעומדים בסטנדרטים גבוהים מאוד, הנהגים המקסיקאים מסוכנים בדרכים. אבל שרדנו גם את זה".



הבעיה היא רק בוש או גם המפלגה הרפובליקנית?



"אין לי בעיה עם המפלגה הרפובליקנית כמפלגה. אם היה להם מועמד שתומך באינטרסים שלנו, אנחנו היינו תומכים בו. אף מועמד במפלגה הרפובליקנית לא יתמוך במאבקם של העובדים בארה"ב. גם לא ג'ון מקיין".



המועמדים הדמוקרטים יודעים את זה. "אני מקבל טלפונים מהילארי ומאובמה", חושף הופה. "והם מבקשים את תמיכתנו. הם מבטיחים שיפעלו למען האיש הפשוט, למען העובדים והאיגודים המקצועיים. האמת היא שיש להם רקורד מאוד טוב. אנחנו שוקלים את צעדינו היטב ונקבל החלטה במועד הנכון".



מורשת רבין



הופה הבן, מתברר, נדבק בחיידק הישראלי. הוא היה אורח הכבוד באירוע ההתרמה למען מרכז רבין, שהתקיים השבוע בוואשינגטון, וגויסו בו 2.2 מיליון דולר המיועדים להשלמת העבודות להקמת המרכז (ראו מסגרת). בנובמבר הוא יגיע לביקור ראשון בישראל - לאירוע הפתיחה של המרכז, במלאת 13 שנה לרצח יצחק רבין.



"בעניין הזה אני ממשיך בדרכו של אבי", טוען הופה. "הוא קיבל השראה מכמה פעילים יהודים בולטים באיגודים, כמו אייזיק ליטבק. הוא התרשם מאוד מהנחישות ומהדבקות שלהם במטרה. הם תמכו מאוד בהקמת ישראל ובמלחמתה לעצמאות. אלה היו הימים שבהם התהוותה התנועה לזכויות האדם, והאיגודים נאבקו לשרוד בסביבה קפיטליסטית עוינת. התמיכה בעצמאות ישראל התאימה מאוד לאווירת הימים ההם, ואבי נדבק בזה".



הטימסטרס תמכו בהקמתה של מדינת ישראל, ויש אף כאלה שגורסים כי אנשי איגוד - יהודים וגם לא יהודים - השתתפו בפעילות חשאית למען המדינה. במרכז רבין מתכננים להקים אתר שינציח את הופה האב ואת פעילות הטימסטרס בימים ההם.



ואכן, ב-1955 התקיים בדטרויט אירוע התרמה למען ישראל, שבו השתתף גם אבא אבן. בסך הכל גויסו באותו ערב כ-300 אלף דולר. "במושגים של היום מדובר ב-2.5 מיליון דולר בערך, שנתרמו להקמת בית יתומים של משען בירושלים", אומר הופה. "שנה מאוחר יותר נסע אבי לישראל יחד עם אחותי ברברה, והם השתתפו בטקס הנחת אבן הפינה. הם גם נפגשו עם דוד בן-גוריון ועם גולדה מאיר".



מנהיג קשוח



כיום מחלק הופה את זמנו בין דטרויט, שבה הוא מתגורר, לבין וואשינגטון. "גם אבא לא היה הרבה בבית", הוא נזכר. "הוא נסע בלי סוף בכל רחבי ארה"ב כדי לטפל בבעיות של נהגי המשאיות. אבל על אף שלא ראינו אותו הרבה, כשהוא היה בבית - היה כיף. הוא היה אבא מסור מאוד. אני זוכר את השעות שבילינו יחד בדיג ובציד".



ג'יימס הופה האב, שנולד בעיירה ברזיל שבאינדיאנה, עזב את בית הספר בכיתה ט', על רקע תקופת השפל, והחל לעבוד כסבל. בגיל 20 כבר היה פעיל באיגוד, והתפרסם כשאירגן שביתה נגד מעסיקיו, הבעלים של חברה סיטונאית לשיווק מוצרי מזון, שהעסיקו את העובדים שעות ארוכות תמורת סנטים בודדים.



ב-1952 נהפך הופה האב לנשיא הטימסטרס, ובמשך כהונתו הגיע מספר חברי הארגון לשני מיליון. הופה היה מנהיג איגודים קשוח, שלא היסס לארגן שביתות ולהשתמש בכוח הזרוע כדי להשיג העלאת שכר ותנאי עבודה מסודרים לעובדים. לא מעט אנשי מאפיה תפסו עמדות בכירות בארגון, והופה ידע להשתמש בהם לצרכיו. ככל הנראה, גם הם השתמשו בו.



הנשיא ג'ון קנדי, ולאחריו לינדון ג'ונסון, שמו את הופה על הכוונת. האויב הגדול שלו היה שר המשפטים, רוברט קנדי. הרשויות, שממילא לא התלהבו במיוחד מהאיגודים המקצועיים, ראו בטימסטרס "סדין אדום" וטענו שהופה האב מושחת. "בנקודת זמן מסוימת אבי עמד מול 28 הליכים שיפוטיים", מודה הופה.







ב-1962 הועמד הופה האב לדין בחשד שקיבל שוחד של מיליון דולר תמורת פשרה עם מעסיקים. המשפט נפסל לאחר שהמושבעים התקשו לקבל החלטה. במשפט אחר, כמה שנים מאוחר יותר, הוא הואשם בכך ששיחד מושבעים מהמשפט הקודם ושמעל בכספי האיגוד. הוא הורשע ונשלח ל-13 שנות מאסר, אך לא ריצה את העונש במלואו. כעבור חמש שנים חנן אותו הנשיא ריצ'רד ניקסון, אך כחלק מהסדר החנינה נאסר עליו לחזור להיות פעיל באיגוד.



רבים טענו שהופה האב הוא שהכניס את המאפיה לדרגים הגבוהים ביותר של איגוד נהגי המשאיות, ושהפך את קרנות הפנסיה של העובדים לבנק של המאפיה. הופה הבן דוחה את הטענות בתוקף. "כשאבי נכנס לאיגוד, למאפיה כבר היתה השפעה במקומות מסוימים. הוא היה צריך לחיות אתה", הוא מכריז.



לאחר שהופה שוחרר מהכלא הוא נאבק כדי לחזור לראשות הטימסטרס ואף הודיע שבכוונתו לסלק את המאפיה מהארגון. ב-1975 יצא לפגוש כמה מאנשי המאפיה בפרבר של דטרויט - ומאז נעלם.



חקירה עצמאית



הופה הבן, שנולד ב-1941, זוכר את עצמו כילד בהפגנות נהגי המשאיות. בגיל 18 הוא נהפך לחבר האיגוד. אביו השביעו כחבר. בתחילת שנות ה-60 עסק בהעמסת ובפריקת סחורות מספינות ומשאיות, והפעיל ציוד כבד. הוא החל ללמוד משפטים, נהפך למומחה בתחום דיני העבודה וייצג בין השאר איגודים מקצועיים.



פניו של הופה מתכרכמים כשהוא מדבר על היעלמות אביו. הוא זוכר את הזעזוע שפקד אותו כששמע על כך. הוא שהה באתר נופש בצפון דטרויט ומיהר לחזור הביתה. "היתה לי תקווה, שככל שהשנים יחלפו פרטים חדשים יצוצו", הוא מודה. "קיוויתי שמישהו שהיה לו מידע על אבי יגיד את הדברים על ערש דווי. אבל זה לא קרה. ניסיתי לחקור ולמצוא חומר באופן עצמאי, אך ללא הצלחה. אנשים באו אלינו עם סיפורים, והעברנו אותם ל-FBI, אך ללא תוצאות.



"בשלב מסוים החלטנו לקבל את כל החומר שהצטבר ב-FBI בנושא היעלמות אבי. נלחמנו בעניין הזה כמו מטורפים. הגענו לערכאות משפטיות, ולבסוף הצלחנו לקבל חלק מהחומר. הבעיה היא שהרבה פרטים חשובים נמחקו בדיו שחורה ולא יכולנו לקרוא אותם. הרשויות טוענות שהחקירה עדיין נמשכת, והם לא רוצים לתת כיווני חקירה לעבריינים. כל העניין נראה לי חשוד מאוד".



במה אתה חושד?



"אולי לרשויות היה מידע שמישהו רוצה לרצוח את אבי והן לא עשו מספיק כדי למנוע את הרצח או לפחות להזהיר אותו. צריך לזכור שאחרי שאבי ישב בכלא, הוא רצה לחזור לנשיאות הטימסטרס. הוא רצה לסלק את אנשי המאפיה. הממשל פחד מהפעילות המיליטנטית של אבי. ממשל ניקסון אהד את ראש האיגודים באותה תקופה, והדבר האחרון שהם רצו היה לראות את אבי חוזר לפעילות".



הגיע לצמרת



השנים לאחר היעלמותו של הופה האב היו רעות מאוד לארגון הטימסטרס. השחיתות והקשרים עם המאפיה נמשכו, ומעמדו של הארגון החל להיחלש. אט-אט החליט הופה הבן שהוא רוצה להיכנס לפעילות בעקבות אביו. "ב-1995 התקיים בכנסייה בדטרויט טקס לזיכרו של אבי, במלאת 20 שנה להיעלמותו", הוא נזכר. "ראינו שלמרות השנים שחלפו, זכרו עדיין אתנו. באותו מעמד החלטתי לרוץ לנשיאות הטימסטרס, כדי לגמור את העבודה שהוא התחיל.



"בראש הארגון עמדה הנהגה רעה, והארגון לא צמח. המסקנה שלי היתה שאם אני רוצה להחזיר את האיגוד לדרך הישר, אני חייב להתמודד בבחירות. ב-1996 התמודדתי והפסדתי בכמה אלפי קולות. התברר שיריבי קנו את הבחירות בכסף. בבחירות החוזרות ב-1998 ניצחתי".



מאז יושב הופה הבן בצמרת הטימסטרס. כיום כבר לא מאשימים את מנהיגי הארגון בשחיתות. הופה מנהל את הארגון כפוליטיקאי משופשף לכל דבר, השולט בעוצמה פוליטית ופיננסית ממדרגה ראשונה. באופן סמלי, גם היחסים עם משפחת קנדי השתפרו. "כיום טדי קנדי ואני ביחסים טובים. הוא מבין שאנחנו צריכים לעבוד ביחד. מאוד אירוני שיישרנו קו".



ג'יימס רידל הופה



נולד: 1913



נעלם: 1975



נשיא ארגון הטימסטרס: 1957-1971



עוד משהו: סיפור חייו תועד בסרט "הופה" בכיכובם של ג'ק ניקולסון ודני דה-ויטו



בשם האב



ארגון הטימסטרס הפעיל את קשריו כדי לגייס כספים לאירוע ההתרמה למען השלמת בנייתו של מרכז רבין. הסכומים הגדולים הגיעו מארגונים מקומיים של נהגי משאיות, וחברות שלהן איגודים מקצועיים חזקים כמו חברת המשלוחים יו.פי.אס. ללא הכסף שהופה הבן מגייס, יהיה קשה מאוד לסיים את הקמת המרכז.



במשך השנים ניסו ארגונים יהודיים וישראליים, שהבינו את כוחו של איגוד נהגי המשאיות, להתחבר להופה הבן - אך הוא סירב. החיבור נולד דווקא כשפגש את דליה רבין. היו להם כמה דברים משותפים: שניהם עורכי דין המתמחים בתחומי עבודה, והאב של שניהם נרצח בעקבות פעילותו הציבורית.



"יש מקבילות בין ההיעלמות של אבי לבין רצח יצחק רבין", מכריז הופה. "אנחנו, כילדיהם של שני אישים שנרצחו, חיים עם התוצאות יום-יום. את רבין וגם את אבי רצחו משום שהם נלחמו על עקרונותיהם: רבין ניסה להביא שלום, אבי ניסה לסלק את המאפיה מהאיגוד המקצועי". אגב, בנו של הופה, דיוויד, נשוי ליהודיה ג'ניפר גולד.



דליה רבין, שהגיעה לניו יורק כדי לקחת חלק באירוע ההתרמה, מספרת כי האולם במרכז רבין שיעסוק בהקמת המדינה ייקרא על שם ג'יימס הופה האב. כאשר שואלים את רבין אם היא מודעת להאשמות שהועלו כלפי הופה בנוגע לקשריו עם המאפיה היא משיבה: "אני לא יודעת מה הסיפור כאן, ואני לא בטוחה שמישהו יודע בדיוק מה הסיפור.



"ג'יימס הופה האב צריך לקבל את הזכויות שלו ממדינת ישראל. מדובר באדם שנרתם לסייע לישראל בתקופת הקמתה, כאשר היינו במצוקה, והוא עשה זאת תוך שהוא מסכן את עצמו. אני חושבת שצריך לתת לו את הכבוד המגיע לו ולהנציח אותו במרכז".