איילת נוף, שחוגגת את יום ההולדת שלה בבר תל אביבי, פוגשת חלק מהאורחים במסיבה בפעם הראשונה פנים מול פנים. אלו הם חברים שלה מפייסבוק, קוראים של הבלוג שהיא כותבת ושאר מכרים וירטואליים, קומץ מבין המאות שצברה נוף, שבאו להכיר מקרוב.
הקהל במסיבה מגוון: בלוגרים, סטארט-אפיסטים בתחילת דרכם, כאלו שהאקזיט כבר מאחוריהם, מעט עיתונאי טכנולוגיה והרבה חברים. בתוכנית האמנותית של הערב מככבים סרטונים מ-YouTube, כולם סובבים סביב עולם הווב 2.0. גולת הכותרת היא סרטון שהכינה נוף, שבו מככבת בלונדינית 2.0 - הניק (כינוי) שהמציאה בבלוג הפופולרי שלה בנושאי אינטרנט וטכנולוגיה.
אם להיות פשטניים, אפשר לומר שנוף עובדת בפייסבוק - ולא במכונת הכספים המשומנת של פיתוח אפליקציות. היא מייעצת לחברות סטארט-אפ בתחום האינטרנט כיצד לחשוף ולקדם את המותג שלהן בכלי מדיה חברתית: רשתות חברתיות ובראשן פייסבוק, בלוגים, פודקאסטים (בלוגים קוליים), וולוגים (וידאו-בלוגים) ופורומים.
היא עוזרת לחברות להחליט לאילו בלוגים טכנולוגיים נחשבים כדאי לפנות, ועוזרת להגיע אליהם. היא מייעצת כיצד ליצור תוכן רלוונטי באתר, אילו פיצ'רים כדאי להוסיף, איך לשפר את ממשק המשתמש, ליצור קהילה ולשמר את הקהילה הקיימת.
"פייסבוק הוא האתר שאני הכי אוהבת", מתוודה נוף. "בשבילי הוא נהפך להיות פלטפורמת המייל העיקרית, ואני משתמשת בו כדי לדעת מה קורה עם חברים ולעדכן אחרים. כל רגש שאני רוצה להביע - אם זה לשלוח כרטיס ברכה או לומר תודה - אני יכולה לעשות זאת שם. זה נהפך לפלטפורמת-על, ויש שם את כל מה שאני צריכה. יש לי את כל הבלוגים שאני קוראת ואת כל האפליקציות שמאפשרות לי לעשות את הדברים שאני צריכה לעשות ביום-יום. ייקח הרבה מאוד זמן עד שמישהו יעלה על כיוון יותר מתוחכם".
לא מעט אנשים סבורים שרשתות חברתיות הן טרנד שעשוי להתפוגג בסופו של דבר.
"אני לחלוטין לא מסכימה עם זה. אני חושבת שרשתות חברתיות, ובעצם כל הווב 2.0, זה פשוט הארכה דיגיטלית של הצרכים האנושיים שתמיד היו לנו. כחברה, הרשתות החברתיות הן השבטים החדשים שלנו. לכל אחד יש את השבט שלו, שאותו הוא משתף בכל מה שקורה ביום-יום. זה משהו שתמיד היה אתנו. פעם זה היה אופליין, ועכשיו זה אונליין, ולכן זה לא ייעלם.
"כל הנושא של למה אנשים כותבים בטוויטר (פלטפורמת מיקרו-בלוגינג לעדכונים בני שורה או שתיים - מ"כ) מה הם אכלו לצהריים - כל עדכון כזה עונה על צורך נרקיסיסטי שטבוע בכולנו, וזה לא ייעלם. זה גם מגיע מכל תוכניות הריאליטי למיניהן. ההורים של היום נותנים לילדים שלהם להרגיש שהם יכולים להיות מה שירצו, ומשם מגיעה הנרקיסיסטיות שלנו. אמא שלך, למשל, נתנה לך להרגיש שאת הכי הכי"?
שלי? לאו דווקא.
"רוב ההורים נותנים לילדים הרגשה שהם יכולים להצליח, ואנחנו חיים בתוכנית ריאליטי, שבה אתה יכול להיות המנצח ב"הישרדות" או הכוכב הנולד. הצורך שלנו לעדכן אנשים מלמד על זה שלמישהו איכפת. אני שמחה לראות עדכונים על חברים שלי ועל מה שהם עושים. זה צורך אנושי שלא הולך לשום מקום. אנשים מחפשים פידבק מהחברה כל הזמן".
על אי בודד בלי אינטרנט
נוף חיה את הרשת בצורה אינטנסיווית. "לפני חודש נסעתי לאילת לסוף שבוע, ולא היה במלון wi-fi (אינטרנט אלחוטי)", היא מספרת. "ביליתי את כל סוף השבוע בארומה, כי היה שם אינטרנט. לא מזמן נסעתי לחופשה בתאילנד. בימים האחרונים לא היה wi-fi, וזה הטריף אותי. בשביל להיות בסקטור הזה, צריך להיות פריק של אינטרנט, אחרת זה יתיש אותך".
נוף, בתו של חבר הכנסת לשעבר והפזמונאי עקיבא נוף, נולדה וגדלה בישראל עד גיל תשע, אז עברה לארה"ב עם אמה. היא חיה שנתיים בשיקאגו ועברה לניו יורק, שם למדה שלוש שנים בבית הספר היהודי רמז, ואחריו בבית הספר היוקרתי דלתון, שרוב תלמידיו הם יהודים ("למדו אתי הבן של ג'ון לנון, אחד מילדיו המאומצים של וודי אלן והבת של ראלף לורן"). בגיל 18 עברה לבוסטון, שם למדה מדעי המדינה.
נוף מעידה על עצמה כי על אף שעזבה את ישראל בגיל צעיר, תמיד קיננו בה הגעגועים והרצון לחזור. בגיל 24 מימשה את הרצון, ושבה לישראל בתור "קטין חוזר". שבועיים אחר כך כבר החלה לעבוד בסטארט-אפ (פרטנרס 500), שם היתה אחראית על התוכן.
לדבריה, תמיד נמשכה להיי-טק ולטכנולוגיה: "הייתי אחת המשתמשות הראשונות של ICQ והיה לי את אחד המקבוקים (מחשב נייד של מקינטוש) הראשונים. תמיד היה לי נורא חשוב להיות מתקדמת מבחינה טכנולוגית". אחרי שעבדה בכמה חברות סטארט-אפ, נחתה נוף ב-ICQ, שם היתה מנהלת השיווק. את הייעוץ החלה לפני שנה וחצי. היא מחזיקה באזרחות אמריקאית, ואת הבלוג שלה היא כותבת באנגלית.
לא בא לך לפעמים להתנתק קצת?
"להפך, כשאני בלי זה, אני קצת לא יודעת מה לעשות עם עצמי. לאדם רגיל בדרך כלל יש פגישות עם לקוחות, וזהו. לי יש פגישות עם לקוחות, ורק בערב אני מתחילה את העבודה של לעבור על מיילים, פייסבוק, לקרוא בלוגים ולכתוב בבלוג".
החברה הראשונה שאתה עבדה נוף היתה ידע, שנמכרה בנובמבר ל-AOL. "קידמתי אותם בכל הרשתות החברתיות", היא מספרת, "הגדלנו את הטראפיק באלפי כניסות ליום, בתקופה של חודשיים-שלושה". כיום היא עובדת עם חמישה לקוחות, שעליהם היא מעדיפה לא לדבר, ומספרת שהיא מגייסת עתה שני אנשים, ומתכוונת להתרחב.
קשה שלא להשוות בין נוף לאורלי יקואל, אושיית רשת מקומית בפני עצמה. שתיהן בלוגריות פופולריות, ושתיהן עוסקות בסטארט-אפים בתחום הווב 2.0 . "אנחנו חברות טובות", אומרת נוף. "הרבה פעמים מתבלבלים בינינו. לפעמים זה מעצבן אותי, כי זה קורה מכיוון ששתינו נשים בלוגריות ובלונדיניות. אם אלו היו גברים, זה היה אחרת".
בכל זאת, אין הרבה נשים בתעשייה הזאת.
"אני חושבת שזה קשור לכך שלרוב נשים פחות מתעניינות בתחומי טכנולוגיה ותוכנה. אולי הן קצת נרתעות מזה. לעומת זאת, בחברות כמו ICQ כן היו נשים. גברים תמיד נמשכו יותר לסקטורים טכנולוגיים, אבל בישראל זה בולט יותר. בעולם יש נשים שעוסקות בתחום ודומיננטיות בו. אני גם עובדת כל הזמן, מחוברת למייל, לפייסבוק ולטוויטר.
"זו לא עבודה שבה ב-18:00 את שמה את הדברים בתיק והולכת. זה כל הזמן דינמי, את כל הזמן צריכה לתקשר עם אנשים. בשביל לשרוד בתחום הזה צריך לעבוד קשה, ואם היו לי ילדים, זה היה מקשה עליי".
מה הדבר הראשון שאת מייעצת לחברה?
"הדבר המהותי ביותר שאנשים צריכים להבין הוא, שהבסיס של שיווק חברתי הוא בשיווק קונוונציונלי. אתה לא יכול להיכנס לרשת חברתית ולהתחיל לשלוח ספאם. כל רשת וכל פלטפורמה היא בעצם קהילה של אנשים שרוצים שאתה תהיה אקטיווי בקהילה, ולא יוזר שרק מנסה לבוא ולמכור. אם זה פייסבוק - צריך להוסיף חברים, להיות אמיתי, לדאוג שהפרופיל שלך מעודכן ולהוסיף לו תמונות וגם וידאו. שיווק מסורתי הוא כבר לא הדרך.
"הרבה חברות עושות את הטעות של לשלוח הודעה לאלפי משתמשים, ואז הן ממודרות מהרשת והן לא מבינות למה. הן צריכות לזכור שמשווקים לא מתקבלים בברכה".
מה לא תקדמי?
"לא אקדם מוצרים שאני ספציפית לא אשתמש בהם, או חברות שמנסות למצוא קיצורי דרך, שמשלמות לאנשים לעשות מניפולציה או לשלוח הודעות אוטומטיות לאנשים".
את חושבת שאנחנו בבועת אינטרנט חדשה?
"כרגע המצב הכלכלי בישראל טוב מאוד, ולכן לכל אדם שני יש סטארט-אפ. מצד שני, צריך להבדיל בין מה שאנחנו קוראים לו בועה, בגלל המצב הכלכלי הטוב, לבין הגדרת ווב 2.0 כבועה שעומדת לחלוף. מבחינה כלכלית אנחנו נמצאים קצת בבועה, במקום של יותר מדי מהכל: יותר מדי רשתות חברתיות דומות, יותר מדי שירותים. באיזשהו שלב יתרחש תהליך שבו הטובים ביותר ישרדו. זו בועה מסוימת, ובארה"ב מתחילים לדבר על מיתון, וגם זה ישפיע על האינטרנט".
ומה דעתך על התעשייה בישראל?
"אני חושבת שזה זמן מאוד מרגש להיות כאן. יש שני מקומות להיות בהם מבחינת היי-טק - פה או בעמק הסיליקון. יש כל כך הרבה סטארט-אפים ישראליים שמצליחים עכשיו".
מה מאפיין את הסטארט-אפים הישראליים?
"מה שמעניין מייסדי חברות ישראלים פעמים רבות זה לעשות אקזיט. בארה"ב זה לא ככה. לצוקרברג (מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק - מ"כ) הציעו המון כסף והוא לא רצה למכור. הישראלים צריכים לחשוב לטווח הארוך - לא להיכנס, לעשות אקזיט ולצאת".
לא חשבת להקים סטארט-אפ משלך?
"עלו בדעתי רעיונות, אבל אני שומרת את זה לשלב מאוחר יותר בחיים".
איילת נוף
גיל: 32
מצב משפחתי: במערכת יחסים
מגורים: רמת אביב
השכלה: תואר ראשון במדעי המדינה מבוסטון ו-MBA במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב
בלוג: http://www.blonde2dot0.com/blog
עוד משהו: גדלה בארה"ב
טיפים של איילת נוף לכתיבת בלוג מצליח
* כתבו על דברים שמעניינים אותכם ושאתם מבינים בהם. אם אתם לא מבינים במשהו - יראו את זה.
* אם אתם כותבים על מוצר מסוים, אל תסתפקו בסקירה שלו, אלא חוו את דעתכם עליו ופרטו מה הייתם משפרים ומתקנים.
* אם אתם יכולים, כתבו באנגלית. אם האנגלית שלכם לא טובה - אז לא.
* השקיעו בפוסט, עברו על הטקסט לפני שאתם מפרסמים אותו.
* ענו תמיד לתגובות של קוראים. מישהו הקדיש זמן כדי להגיב, הקדישו זמן כדי להגיב לו בחזרה. אם מישהו לא מסכים אתכם, אל תתעצבנו עליו.
* אם אתם פעילים בהרבה אתרי ווב 2.0, כדאי להכניס ווידג'טים, להראות שאתם דינמים, מעודכנים ופעילים.
* את הפוסט יש לכתוב בצורת שיחה, לפתוח דיאלוג עם הקוראים. לא לסגור פינות, אלא לתת להם להמשיך את המחשבה.
* אם זה פוסט שאתם ממש גאים בו, קדמו אותו בטוויטר, דיג או פייסבוק. תמיד שימו RSS פיד שלכם למעלה, שהקוראים יידעו מיד איך לחזור ולא יצטרכו לחפש.
איילת נוף: כשאני בלי אינטרנט, אני קצת לא יודעת מה לעשות עם עצמי
מעיין כהן
15.2.2008 / 9:28