מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי

מדד המחירים לצרכן נותר בינואר ללא שינוי. בנטרול מחירי הדיור עלה מדד המחירים לצרכן בינואר ב-0.3%.

לעלייה במדד אחראיות עלייה בסעיפי הפירות הירקות (7.2%); עלייה במחירי המזון (1.2%); עלייה של 0.7% בסעיף שונות ועלייה של 0.6% בסעיף תקשורת. מנגד, מיתנו את העליות האלו, ירידה של 5.9% במחירי ההלבשה וההנעלה; ירידה של 1.1% במחירי הדיור וירידה של 0.5% במחירי התחבורה.

ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.5% וקצב הגידול השנתי של המדד בחודשים אוקטובר עד ינואר עומד כעת על 4.5.

את מרבית הכלכלנים בשוק - המדד לא הצליח להפתיע היום שכן הקונצנזוס צפה כי המדד יוותר בינואר על כנו. אספנו תגובות ממספר כלכלנים בשוק:

רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה והשקעות ב"בנק מזרחי טפחות" אומר היום: "מדד המחירים לצרכן לא הפתיע הפעם כלפי מעלה, אך יחד עם זאת, לא ניתן לשחרר אנחת רווחה. המדד לסוגיו - הכללי, המדד ללא דיור והמדד ללא דיור וללא ירקות ופירות עלו בשיעורים חדים של 4.5% עד 6.6%, בשיעור שנתי, בחודשים אוקטובר-ינואר ובנוסף מדד הליבה עלה ב 3.8% ב-12 החודשים האחרונים וחרג בכך בשיעור ניכר מהרף הגבוה של תחום יציבות המחירים".

לדבריו של מנחם, גם בחודש ינואר, כקודמיו, עלה מדד הליבה בשיעור גבוה יותר מאשר המדד הכללי, דבר המלמד על ליבת מחירים גבוהה יותר מזו הנגלית לעין. כמו כן, לולא השפעת הייסוף בערך השקל-דולר בגין תקופת המדידה, היינו עדים כבר כעת לעליות גבוהות אף יותר במדד. לדעתו, בראייה קדימה, התמונה נראית בעייתית אף יותר, שכן מדד המחירים ליצרן, המשמש אינדיקטור לעליות המחירים בקנה, עלה ב-0.6% מראשית השנה (ללא דלקים). כלומר, לחצי המחירים מגיעים ממגוון סחורות רחב.

במבט קדימה סבור מנחם כי הדברים אינם פשוטים: "אמנם, שער החליפין שינה כיוון והשקל התחזק משמעותית מול הדולר בהשוואה בין שתי תקופות המדידה, התפתחות התומכת בעלייה נמוכה יותר במדד המחירים לצרכן, אך ראוי לזכור כי הזיקה בין שער החליפין למדד המחירים לצרכן נחלשה מאוד לאחרונה ולכן לא ברור עד כמה ניתן 'לסמוך' על ערוץ זה. יתרה מכך, זה זמן שמדד המחירים לצרכן מגלם כוחות נוספים לבד משער החליפין - כרסום בפער התוצר, מחסור בשוק הדיור ועליות של ממש במחירי התשומות".

גורמים אלו ימשיכו, לדעת מנחם, להשפיע כלפי מעלה על מדד המחירים לצרכן ולקזז חלק גדול מהשלכות הייסוף בשער השקל, שכאמור נחלשו משמעותית.

אבל למרות השהדברים אינם פשוטים כל כך בעיני מנחם, הוא סבור כי החלטת בנק ישראל הפעם דווקא ברורה יותר מאשר בחודשים הקרובים ונראה כי נגיד הבנק יותיר את הריבית על כנה. החדשה היחידה, אולי, היא שככל הנראה התפוגגו הסיכויים להורדת ריבית.

אבינועם נחום, שהיה עד לאחרונה הכלכלן הראשי של "כלל פיננסים" וכיום מנהל את חברת השקעות "פלא", מסכים עם מנחם לגבי העובדה שהמדד לא הצליח להפתיע הפעם - אך חולק עליו לגבי הריבית:

"המדד תאם את ציפיות האנליטסים הפעם כשרוב הקונצנזוס היה סביב האפס. זה טוב מאוד כי המדד האפסי הזה, על רקע התחזקות הדולר מביא אותנו לאמצע תחום היעד של האינפלציה עד סוף השנה, כלומר גדלה ההסתברות שנעמוד ביעד לשנת 2008. בנוסף, על רקע ההתפתחויות יהיה קל לנגיד להוריד את הריבית, שכן זה ייתן תמיכה לפעילות המשק ויועיל לתעשיינים שהקימו קול צעקה בתקופה האחרונה".

נחום סבור, כי מי שצפוי ליהנות בשבוע הקרוב מהעובדה שהמדד נותר ללא שינוי הן איגרות החוב השקליות לטווח ארוך וזאת בשל ההתכנסות ליעד האינפלציה וההסתברות הגדלה להורדת ריבית. באופן כללי צופה נחום, כי לא נראה כאן פניקה בשוק הסולידי כפי שראינו בחודשים האחרונים בכל פעם שהמדד הפתיע את השוק.