ברזיל - לא רק פלה וקרנבל: מה כדאי לדעת על הקצב האמיתי של העסקים במדינה הגדולה בדרום אמריקה

המוסיקה היתה קצבית ושמחה, התהלוכות ססגוניות, התפאורה מרהיבה מתמיד - ואפילו הגשם ששטף את רחובות סאו פאולו וריו לא הצליח לעצור את קרנבל הסמבה הברזילאי. אלפי רקדנים מקצועיים וחובבים גדשו את הרחובות והסתחררו בקצב הצלילים שבקעו מרמקולים ענקיים. התלבושות הכבדות ממילא נרטבו בגשם ומשקלן הוכפל, הלבוש המינימלי ניצנץ עוד יותר במשחק שבין הגשם לשמש, אבל אף רקדן סמבה לא יתן לקצת מים לקלקל לו את החגיגה שהוא מחכה לה שנה שלמה. אכן, ברזיל יודעת לשמוח, והיא מקפידה לשמר בגאווה את מסורת הסמבה המושכת עשרות אלפי תיירים למדינה באותו שבוע של קרנבל, אף שמקצוענים לוחשים, שמקור הריקוד בכלל באפריקה.



ואולם, הקצב הסוער של הסמבה הברזילאית, שהוא כמעט טבע שני לכל מקומי, אינו תואם את קצב העסקים בברזיל. ישראלים הפועלים במדינה מספרים על משא ומתן שנמתח כמו מסטיק, על חוסר יוזמה בצד הברזילאי ועל קושי בשמירה על הקשרים העסקיים. ובכל זאת, לא מעט ישראלים עושים היום עסקים בברזיל, ונפח הסחר ההדדי הולך ותופח.



ברזיל צריכה לעניין את היצואן הישראלי גם אם הוא אינו חובב סמבה. לפני כחודשיים חתמה ישראל על הסכם ייחודי עם גוש הסחר של דרום אמריקה, המרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורגוואי). ההסכם מעניק לחברות ישראליות יתרון על פני מתחרותיהן במדינות אלה באמצעות הטבות מס. המשמעות: המוצר הישראלי יוכל להיות זול יותר ממתחרהו מאירופה או מארצות הברית. ניתן לשער שמדובר בחלון הזדמנויות ולא ביתרון קבע, כיוון שאירופה וארצות הברית לוחצות לקבל הטבות דומות.



מי שברזיל מתקשרת אצלו להיפר-אינפלציה, שחיתות פוליטית ושחיתות כלכלית, צריך לדעת שכל אלה היו נחלת שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. לאחר יצוב רמות המחירים במשק הברזילאי וצמצום תרבות השוחד (מספרים שהיא עדיין קיימת, אולם באופן מוצנע יותר מבעבר), ברזיל התחילה בסוף שנות ה-90 בתהליך הפרטה מואץ של חברות בתחומי האנרגיה, התקשורת, התשתיות והבנקים. כיום היא מסומנת כאחת המדינות הצומחות והמבטיחות לשנים הקרובות לצד רוסיה, הודו וסין, עם סיכוי להצטרף למועדון המדינות המפותחות (OECD) בעוד כשנתיים.



"ברזיל היא הכלכלה השמינית בגודלה בעולם, נכון ל-2007", ציינה רונה קוטלר בן ארויה, הנספחת הכלכלית של משרד התמ"ת בברזיל. "החקלאות בברזיל מהווה 8% מהתמ"ג, מספקת את צרכי המזון של ברזיל ומעסיקה כרבע מכוח העבודה. ברזיל היא יצרנית קני הסוכר והקפה הגדולה בעולם ויצואנית גדולה של קקאו, פולי סויה ומיץ תפוזים. בברזיל תעשייה גדולה מאוד של גידול בקר ועופות. מוצרים חקלאיים ומוצרי מזון מהווים כ-35% מסך הייצוא הברזילאי", הוסיפה.



רוב התעשייה הברזילאית מרוכזת בדרום ובדרום-מזרח. הצפון הוא האזור העני ביותר. המגזר התעשייתי אחראי לשליש מהתמ"ג. התעשייה מגוונת וכוללת מכוניות, פלדה, מחשבים, מטוסים ומוצרים בני-קיימא. בנוסף, בברזיל קיימים מאגרי ברזל ומנגן, שנחשבים למקורות חשובים לחומרי גלם תעשייתיים, וכן שכבות של ניקל, בדיל, כרום, בוקסיט, בריליום, נחושת, עופרת, טונגסטן, אבץ וזהב.



החקלאות צומחת, הישראלים מרוויחים



בשנים האחרונות סומנה ברזיל כמדינה יעד על ידי משרד התמ"ת, שהחל להשקיע יותר בהפניית יצואנים ישראלים אליה. התוצאות לא איחרו לבוא: היצוא הישראלי לברזיל עלה ביותר מ-40% ב-2007 לעומת 2006 - מכ-700 מיליון דולר ליותר ממיליארד דולר. שיאניות היצוא הן תעשיות אגרו-כימיה (68% מהיצוא הישראלי לברזיל) שנהנות מצמיחת מגזר החקלאות - בראשן מפעלי ים המלח, מכתשים אגן וחיפה כימיקלים - ואחריהן חברת לוכסנבורג המייצרת תרופות וטרינריות.







יצואניות תקשורת מובילות אף הן את היצוא, בהן אלביט, אינדיגו, hp ישראל ווריפון. גם לישקר נתח מכובד ביצוא לברזיל, על אף שהיא אחת החברות שיש לה בנוסף מפעל מקומי. רשימת החברות הישראליות הנוספות שהקימו מפעלי יצור בברזיל כוללת את מפעלי ים המלח, נטפים, מגל, פלסטרו, שטראוס, תדיראן, קומברס, רפאל ורד תקשורת.



איך זה התחיל? כמו במדינות אחרות ששייכות למה שכונה פעם העולם השלישי, הרצון לפתח קשרים מדיניים הוביל להצעה ישראלית מפתה לשיתוף פעולה חקלאי. ישראל נחשבה אז למעצמה של חקלאות ממוכנת, ומשרד החוץ שיגר לכל היבשת את מיטב מומחי החקלאות שמצא בישראל. אחריהם הגיעו אנשי העסקים. בברזיל זה התרחש באמצע שנות ה-70. החברות הראשונות שנכנסו לפעילות בצפון החקלאי היו ברמד, עמיעד וחברות הכימיקלים, בהן כימיקלים לישראל וחיפה כימיקלים, שמכרו בעיקר דשנים. חברת תה"ל החלה באותו זמן בביצוע פרויקטים גדולים בתחום המים בברזיל.



בתחום הציוד הרפואי נכנסה אז לברזיל חברת אלסינט, הרבה בזכות רכישות שביצע בית החולים היהודי "אלברט איינשטיין" בסאו פאולו. בית החולים שהוקם על ידי הקהילה היהודית נחשב לטוב באמריקה הלטינית, ומשמש מאז הקמתו חלון ראווה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום הרפואי. החיבור של בית החולים היהודי לישראל ולטכנולוגיות הישראליות המתקדמות בתחום הציוד הרפואי הוביל לכניסתה של אלסינט למקומות נוספים בברזיל ולמכירת מוצריה לבתי חולים נוספים אחרים במדינה.



עד שנות ה-90 פעלו חברות ישראליות בברזיל בהיקפים קטנים יחסית ובעיקר באמצעות משרדי סחר מקומיים. המפנה הגיע בתחילת שנות ה-90 עם תהליך הייצוב במשק הברזילאי, שרמת האינפלציה בו ירדה מ-5,000% ב-94' ל-2.5% ב-98'. בד בבד ביצע הממשל הברזילאי רפורמות שפתחו את הכלכלה הריכוזית הברזילאית בפני הסקטור הפרטי ומשקיעים זרים. תוכנית ההפרטה שבוצעה עד סוף 2003 הביאה לברזיל חברות רב-לאומיות והשקעות זרות, בהן ישראליות. אם בתחילת שנות ה-90 נכחו בברזיל כ-20 חברות ישראליות בלבד בעיקר באמצעות משרדי סחר מקומיים, כיום מגיע מספרן לכ-150 - וחלקן פועל בה באמצעות חברות בנות ומפעלים מקומיים.







בשנות ה-90 נכנסו לברזיל חברות ההשקייה הישראליות: נטפים שהקימה שם מפעל, נען דן ופלסטרו. תהליכי ההפרטה הביאו לשוק חברות נוספות כמו תדיראן, דגם מערכות, מוטורולה ישראל, אמקור, גילת, איתוראן, מולטילוק, פלסאון, רפאל, סאיטקס, אלאדין, אלווריון, צ'ק פוינט, סראגון, קומברס, ECI, ישקר, טבע, גיוון אימג'ינג, צים ואל על.



איפה נמצא הפוטנציאל?



"התעשייה הברזילאית ענקית ומגוונת והיא מייצרת כמעט כל מוצר, משרוך נעל ועד מטוסים - אולם השוק הברזילאי זקוק לטכנולוגיות ומוצרים מתקדמים כמעט בכל תחום", ציינה קוטלר בן ארויה. לדבריה, בשוק המקומי קיימים ביקושים ערים למוצרים ולטכנולוגיות מתקדמים בתחומים תקשורת, תוכנה, IT, אגרו-טכנולוגיה, אבטחה, מדעי החיים, טכנולוגיות מים ואיכות הסביבה, תעופה וחלל. הביקוש משתלב היטב עם היכולת של חברות ישראליות, וכמעט בכל תחום יש לחברות ישראליות בעלות טכנולוגיות מתקדמות פוטנציאל להרחיב את פעילותן בשוק הברזילאי.



* תקשורת, תוכנה ו-IT: שוק זה הופך בשנים האחרונות ליותר ויותר תחרותי. קיים ביקוש אדיר לשירותים ומוצרים מתקדמים, מאחר שהקיימים לא מצליחים לענות על דרישות האוכלוסייה הגדולה. כך, לדוגמה, מפתחת תוכנת התרגום בבילון חתמה על עסקה עם ענקית האנרגיה הברזילאית פטרוברס, חברת הדלק השישית בגודלה בעולם.



* טלוויזיה דיגיטלית: ביולי 2006 חתם נשיא ברזיל לולה על חוק חדש, המאמץ את שיטת השידור הדיגיטלית היפאנית כתקן לשידורי טלוויזיה דיגיטליים קרקעיים בברזיל. המעבר משידורים אנלוגיים לדיגיטליים יימשך עשר שנים, ובזמן זה יתווספו גם ערוצי טלוויזיה ממשלתיים חדשים. התוכנית להעברת מערכת השידור הקרקעית לדיגיטלית ברחבי ברזיל כבר יצאה לדרך בדצמבר 2007, והמשדרים האנלוגיים יכובו סופית ב-2016. להחלטה הברזילאית משמעות גיאו-פוליטית נרחבת, מכיוון שהשיטה שתיבחר תאומץ בכל מדינות דרום אמריקה.



* אגרו-טכנולוגיה: סקטור החקלאות מתפתח ומייצר ביקוש גבוה לטכנולוגיות מתקדמות של השקייה, מחלבות, לולים וחממות.



* בטיחות ואבטחה: בעיות פשיעה בערים וחדירות לאורך הגבולות מעלים את הביקוש למוצרי מיגון ואבטחה בשוק הפרטי והציבורי. הצלחה ישראלית בתחום היא חברת היעוץ הישראלית ISDS, שזכתה בחוזה יעוץ לאבטחת המשחקים הפאן-אמריקאיים ביולי 2007.



* מדעי החיים: בברזיל קיימת מערכת רפואה פרטית מפותחת ומתקדמת. מתוך כלל בתי החולים בברזיל, כ-4,000 הם מוסדות פרטיים המתעדכנים בחידושים טכנולוגיים. ניכר עניין רב ביצירת שיתוף פעולה בין מוסדות רפואיים ויצרנים ברזילאיים לבין חברות ישראליות בתחום.



* מים ואיכות הסביבה: ברזיל ניצבת בפני בעיות של ניהול מקורות מים, בצורת, זיהום מקורות מים ושפכים, במיוחד על רקע צמיחת האוכלוסייה והמעבר לערים. בצנרת: שלוש חברות ישראליות בתחום המים נמצאות במגעים מתקדמים עם חברת המים של ברזיליה וסאו פאולו ועם ממשל סאו פאולו על עסקות ושיתופי פעולה לשדרוג מערכות המים של הערים.



* אנרגיה חלופית (קלינטק): ברזיל מייצרת אתנול - דלק המופק מסוכר או מתירס, ומחפשת פריצות דרך טכנולוגיות. בצנרת: ביוזמת המשרד הכלכלי של ישראל בברזיל, ביקרו בישראל בכירים מחברת האנרגיה הברזילאית פטרובראס. בעקבות הביקור מנהלת החברה משא ומתן עם אחד החוקרים ממכון ויצמן על שיתוף פעולה בתחום האנזימים.



כך תצליחו בברזיל



1. בברזיל 27 מדינות עם חקיקה מקומית לא אחידה. עדיף להיכנס לשוק באמצעות סוכן או מפיץ מקומי, ולהימנע ממתן בלעדיות לטווח ארוך לשיווק (מומלץ מינוי לתקופת ניסיון). יש להימנע ממינוי מספר רב של נציגים, שיבלבל את הלקוחות, ורצוי לחבור לחברה שמסוגלת להפיץ בכמה מדינות בתוך ברזיל.



2. כדאי להתייעץ עם משרדי רואי חשבון ועורכי דין בינלאומיים בברזיל, שלהם בדרך כלל גם נציגות בישראל, לפני חתימה על חוזי התקשרות להפצה או לאספקה. זאת, גם בשל הכדאיות בתכנון המיסוי (בישראל ובברזיל במקביל), וגם כדי להישמר מנפילה לשחיתות ולהפרות פטנטים או זכויות יוצרים.



3. המעורבות הממשלתית בברזיל עדיין גבוהה, והיכרות עם אנשי הממשל תסייע לחברות שרוצות לפעול ביעילות.



4. התובלה בתוך ברזיל בעייתית מבחינת אמינות ומהירות. טיסות פנימיות יקרות מאוד.



5. התרבות העסקית והמנטליות בברזיל שונים מאלה שבישראל. המקומיים אטיים יותר בהתנהלות העסקית. כמעט ולא ניתן לחדור לשוק או להגדיל מכירות בברזיל ללא ידיעת השפה הפורטוגזית. בקרב הקהילה העסקית יש סקרנות כלפי ישראל, ורצון לדעת עוד על המדינה ששמעו עליה בהקשרים דתיים ופוליטיים. בולטת גם ההערכה למדינה הצעירה ולהישגיה.



6. למי שמעוניין להעסיק עובדים מקומיים, חוקי העבודה הם מחמירים ונוקשים ונוטים לטובת העובד.