יעקב דנון: "בתום המהלך נדע כמה עובדים לגייס"

>> לפני כשלושה שבועות נפל דבר בבנק ישראל: לאחר שנים ארוכות של מאבקים קשים, נחתם הסכם השכר החדש בבנק. כיום, כל שיחה עם בכיר או עובד מהשורה מתחילה בסיפורים על המהפכה והרה-ארגון שהבנק החל לעבור ועוד יעבור בחודשים הקרובים. אחת ההשלכות של תהליך זה היא התחזקות השקל השקל, שנהפך באחרונה למטבע חזק מאוד, ובעוד שלושה-ארבעה חודשים יהיה למטבע בר המרה בשוקי המטבע הבינלאומיים, כמו 15 המטבעות המובילים בעולם.



"הסכם השכר", אומר מנכ"ל בנק ישראל, יעקב דנון, "מאפשר לבנק להתקדם במגוון תחומים. עד לחתימת ההסכם, האוצר וועד עובדי הבנק עיכבו את הרה-ארגון והשינויים המבניים. אחת התוצאות החשובות היא הפיכת השקל, בראשונה, למטבע בר-המרה בשווקים הפיננסים הבינלאומיים. המהלך הזה הותנה על ידי הבנק הבינלאומי CLS, האחראי להפיכת השקל למטבע בר המרה, בשני תנאים מוקדמים שעמדנו בהם - הפעלת מערכת RTGS ("מערכת זהב") בשוק הבנקאות בישראל בהצלחה, וקיומו של חוק תשלומים וסליקה.



"בשלוש השנים האחרונות הוביל בנק ישראל רפורמה מקיפה במערכות התשלומים והסליקה. עיקרה של הרפורמה היה הקמת מערכת סליקה מתקדמת ויעילה (RTGS) שמשמעה זיכויים והעברות כספים בזמן אמת. מדובר בשילוב מתקדם, חיובי, בין אנשי הכספים ואנשי טכנולוגית המידע. במקביל עבר בכנסת, בשבוע שעבר, בקריאה שניה ושלישית, ?חוק מערכות תשלומים וסליקה'".



מהפכה אחרת שבנק ישראל מוביל היא מעבר למערכת חדשה, מודרנית, הקרויה ביזי, לניהול יתרות המט"ח של המדינה (כ-30 מיליארד דולר). דנון מדגיש כי "לרשות הדילרים של בנק ישראל ולכל מי שמתעסק בבנק בתחום היתרות, יעמדו כלים מתקדמים מהשורה הראשונה בעולם".



"ה-RTGS וניהול היתרות מחייבים את בנק ישראל להעסיק אנשים ברמה מאוד גבוהה. משמיצים את המגזר הציבורי, משמיצים את בנק ישראל, אבל העובדה היא שאנחנו מפעילים מערכות מאוד מתקדמות", אומר דנון. בנק ישראל יכריז בקרוב גם על מדיניות חדשה בתפעול מערך המזומנים. הבנק קולט ומספק מזומנים לבנקים המסחריים, ומטרת הרפורמה היא ביזור הפעילות. המדיניות הקיימת, שלפיה כלי הרכב המשוריינים של הבנקים השונים עולים מדי יום לירושלים, תיפסק. הפעילות תבוזר ברחבי המדינה, מה שיאפשר התייעלות ארגונית, חיסכון במשאבים, יתר גמישות לבנקים בניהול המטבע ופיזור הסיכונים בשעת חירום.



נערכים לשעת חירום



במבנה החדש של בנק ישראל תקום חטיבה חדשה למידע וסטטיסטיקה. היא תרכז את כל האינפורמציה שהיתה מפוזרת עד כה בכמה מחלקות בבנק, לעתים בחוסר יעילות ותוך בזבוז מקורות. המידע שיהיה בחטיבה יעמוד לרשות עובדי הבנק, חוקרים מחוץ לבנק, גופים עסקיים והציבור הרחב.



במקביל, בנק ישראל משפר את ההערכות שלו לשעת חירום. עם כניסתו לתפקיד הנגיד, פעל סטנלי פישר רבות לקידום הסוגיה - עוד לפני מלחמת לבנון השנייה, שחידדה חשיבותה. בשנה האחרונה בנק ישראל בנה מערכות שליטה לזמן חירום, ולדברי דנון, "למעט גופים יש את המערכות שלנו. זה מסוג הדברים שאנחנו משפרים כל הזמן. שיפרנו גם את כל תחום ניהול המזומנים בזמן חירום".



ב-2005 גובשה, בראשונה, תוכנית עבודה מקיפה לכל מחלקות הבנק תוך הקפדה על עמידה בתקציבו. התוכנית השפיעה על תרבות העבודה בבנק ב-2006-2008, מנעה כפילויות, הגדילה את ניצול משאבי הבנק, ואיפשר מעקב יעיל של מנהלים אחר לוחות זמנים. הבנק גם ערך באחרונה, לראשונה מזה עשרות שנים, סקר שנועד למפות את כל הסיכונים לפעילות הבנק, ואת ממצאיו יישמו החטיבות השונות.



דנון מציין כי בימים האחרונים חודש הטיפול בעניין החוק החדש לבנק, ובבנק מקווים שהוא יונח בקרוב על שולחן הממשלה והכנסת.



דנון: "מדובר במהפכה עמוקה מאוד - כזאת שמעט מאוד גופים ציבוריים עשו. המטרה היא להפוך את הבנק למודרני ולאחד מהיעילים בעולם. למדנו מטיוטת החוק החדש של בנק ישראל, מהשינויים שעברו בנקים מרכזיים בעולם, ומההתפתחויות במוסדות עסקיים. התקופה הזו בבנק אינה פשוטה. יש הרבה אי-ודאות וחוסר ביטחון. יש ארגונים בתחום ההיי-טק שכל שנה או שנתיים עוברים רה-ארגון, רה-ארגון זו דרך חיים אצלם, ואילו בבנק לא נעשה רה-ארגון מעולם.



"מי שעומד מאחורי הרה-ארגון הוא ראש מחלקת משאבי אנוש, רפי לנקרי, שעושה עבודה טובה מאוד. זו תקופה של הרמת שטיחים בבנק. ההחלטות העקרוניות מתקבלות בפורום של ראשי הבנק שבראשות הנגיד. העבודה היישומית נעשית על ידי מנהלי החטיבות בשיתוף העובדים. כשמרימים שטיחים מתגלים דברים, ובעקבותיהם עולות שאלות ונחשפים סיכונים".



דנון מעריך כי שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אייל אברהמי, המגשר בין הבנק לאוצר, יפרסם את החלטותיו במחלוקות הפתוחות בהסכם השכר בין שני הצדדים כבר באפריל. לדבריו, הדבר יאפשר לבנק לשכור אנשים חדשים, לפי הסכם דור ב' (הסכם השכר לעובדים החדשים בבנק). שאלה שנותרה פתוחה היא אם ומתי בכירי הבנק בעבר ובהווה יחזירו כספים שקיבלו שלא כדין. לדעת דנון, ניתן לפתור את כל הבעיות תוך שעות במו"מ ענייני. בינתיים הבנק ממתין לזימון של האוצר לפתיחת המו"מ.



כמות העובדים תקטן



"אני מכיר את בנק ישראל מסוף שנות ה-80, כשהייתי ממונה על השכר", אומר דנון, "אני קובע כי שיעור גבוה של העובדים בבנק הם ברמה מאוד גבוהה, ומסורים לדרך ולבנק. חורה לי מאוד שנוטים לעתים להמעיט בערכם. נכון, כמו בכל ארגון יש גם עובדים אחרים, אבל הם מעטים", אומר דנון.



דנון מבטיח כי כחלק מהרה-ארגון יקטן מספר עובדי הבנק. "לפני שנתיים דיברנו על פרישת 80-100 עובדים ואנחנו עומדים מאחורי המספרים. חלקם יצאו לפנסיה, אחרים רוצים לפרוש אחרי שירות ארוך בבנק כדי לפתוח בסיבוב שני, וחלקם מבינים כי בשל העלאת הדרישות בבנק עדיף שיפרשו. לא הסתרנו אף פעם שנעשה רענון. למרות הקשיים בטווח הקצר, תרומת הרענון בטווח הבינוני והארוך תהיה גבוהה. תקן העובדים בבנק שהיה יותר מ-750 ב-2005 ירד ל-650-660. היעד הראשון שלנו הוא לשלב עובדים ותיקים בתפקידים חדשים, כדי לנצל את הידע והמקצוענות שלהם. כשנסיים את הרה-ארגון נדע כמה עובדים חדשים עלינו לגייס מבחוץ".