היום שבו עופר קוטלר עבר את הקווים

בתחרות של עולם העסקים על כוח אדם איכותי, רשמה לעצמה ביום חמישי שרי אריסון ניצחון על אחד ממתחריה הישירים, לב לבייב. עופר קוטלר, מנכ"ל חברת התשתיות והבנייה דניה סיבוס, שבשליטת אפריקה ישראל של לבייב, הודיע על עזיבתו את דניה סיבוס, חצה את הכביש ומונה לתפקיד מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי שבשליטת אריסון. הוא ייכנס לתפקידו בחודשים הקרובים.



בכך הצטרף קוטלר לרשימה ארוכה של מנהלים בכירים באפריקה ישראל, ובהם ארז מלצר (לשעבר המנכ"ל), יעקב בן משה, אבי נוטה, שאול גליקסברג ומוטי לייבוביץ, שפרשו באחרונה מאפריקה ישראל ומחברות בנות שלה.



אורי שני פרש מתפקיד מנכ"ל שיכון ובינוי ב-20 בדצמבר 2007. מאז חיפשה אריסון מחליף שיעמוד בראש קבוצת הבנייה והתשתיות הגדולה בישראל. כפי שפורסם בראשונה לפני כשבוע וחצי ב-TheMarker, קיבל קוטלר בהצעה מפתה מאריסון בתקופה האחרונה.



לפני כמה שבועות נפגש לבייב עם קוטלר בביקור עבודה במוסקווה, ובו הפתיע קוטלר את לבייב כשסיפר לו על הפנייה שקיבל מאריסון. לבייב לא השיב לקוטלר, וביקש ממנו להמתין עם ההחלטה עד לביקורו הבא בישראל.



בשוק מעריכים כי קוטלר ביקש להישאר בקבוצה, אך בתפקיד מנכ"ל אפריקה ישראל. כשהובהר לו כי באפריקה ישראל מעדיפים שיישאר בתפקיד מנכ"ל דניה סיבוס בתנאים משודרגים, החליט לקבל את הצעתה של אריסון - שהיה בה גם שדרוג משמעותי בשכרו.



על אף שההחלטה להצטרף לשיכון ובינוי היתה גמורה וחתומה אצל קוטלר בשבועות האחרונים, הוא שמר את הדבר בסוד. גם מקורביו בדניה סיבוס לא היו שותפים להתלבטויות. רק ביום חמישי אחרי ההודעה הרשמית לבורסה על פרישתו זימן קוטלר את מנהליו והודיע להם על כך. קוטלר שמר ביום חמישי על פרופיל נמוך וסירב בעקשנות להתייחס לפניות העיתונאים.



בשוק טענו כי אריסון היתה נתונה בלחץ, אחרי שכמה מועמדים בכירים דחו את הצעתה. הדובר של שיכון ובינוי אמר ביום חמישי: "קבוצת שיכון ובינוי בחנה 12 מועמדים השונים ובחרו במועמד הראוי ביותר".



מאז מונה קוטלר למנכ"ל דניה בתחילת 2006, הוא אימץ אסטרטגיה של הקטנת החשיפה והתלות בשוק המקומי מחד גיסא והרחבת הפעילות הרב לאומית מאידך גיסא. קוטלר הוביל את דניה לתחרות ישירה מול חברת התשתיות הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי, סולל בונה ארצות חוץ - שנהנתה עד לכניסתו של קוטלר לדניה מהגמוניה בתחום התשתיות בינלאומיות שמבוצעות בידי חברה ישראלית.



בשנתיים האחרונות פעל קוטלר להרחבת פעילות החברה ברוסיה, בהם הקמה של פרויקטי נדל"ן למגורים ותשתיות באזור מוסקבה ובאזורים אחרים של רוסיה. קוטלר גם הוביל בהצלחה את דניה לזכייה בפרויקטים גדולים ברומניה והכין את התשתית להשתלבות בפרויקטי תשתיות ואנרגיה במדינות אחרות במזרח אירופה ואסיה, כמו קזחסטאן.



קוטלר גם לא זנח את השוק המקומי, ותחת ניהולו הצליחה דניה סיבוס לזכות בפרויקטי תשתיות גדולים בתחומי הכבישים, הגשרים ופרויקטי תשתיות אחרים, כמו כביש 431.



מיד עם כניסתו לתפקיד המנכ"ל עצר קוטלר את קבלת פרויקטים חדשים בעבור קבוצת הבנייה של חפציבה של משפחת יונה - שקרסה לפני כחצי שנה. למרות זאת דניה נאלצה להתמודד עם ההשלכות החמורות של הפרשה, ומחקה 28 מיליון שקל בעקבות חשיפתה לפרויקטים שבוצעו בשביל חפציבה. קוטלר גם נחקר ברשות ני"ע בעקבות כך.



קוטלר גם היה שותף פעיל בצוות שהוביל את הזכייה של קבוצת אפריקה ישראל יחד עם שותפים בפרויקט התחבורה הגדול ביותר בישראל - הרכבת הקלה של תל אביב. בפרויקט זה הוא התמודד ישירות, וניצח, את קבוצת אריסון. בין קוטלר ללבייב שררו יחסים חמים על רקע הצלחותיו של קוטלר בכל הגזרות.



בתפקיד החדש יעמוד קוטלר מול מבחנים חדשים. אריסון ביקשה בשנה האחרונה להנפיק את החברה הבת של שיכון ובינוי, שיכון עובדים, ואף החלה בתהליך של הכנה להנפקה תחת ניהולו של שני. אחת הסברות לפרישתו של שני מהתפקיד והצטרפותו לעסקיו הפרטיים של ארקדי גאידמק היתה כי כישלון ההנפקה נזקף לחובתו של שני.



קוטלר נכנס לנעליו הדומיננטיות של שני, והוא יצטרך לעשות הרבה יותר מאשר להוביל את ההנפקה הזו בהצלחה. שני, שקיבל את החברה מידיו של עוזי ורדי-זר עשה ניקיון כללי בקבוצה כדי לצמצם הפסדים מתמשכים ולסגור פעילויות מפסידות. הוא הצליח בתוך פרק זמן קצר לצמצם את מצבת כוח האדם ולהגדיל את התפוקה לעובד בחברה, וכן להובילה לפסי רווחיות. עכשיו מוטלת על קוטלר החובה להרחיב את פעילות הן בשוק המקומי הן בחו"ל - בעיקר בתחומי תשתית, אנרגיה, התפלת מים, חומרי בניין, נכסים מניבים ובנייה למגורים.



מינוי קוטלר מעורר בעיה בדניה סיבוס והוא מכה קשה לעסקי התשתיות של אפריקה ישראל. קוטלר היה ידוע כמנהל ריכוזי, ובדניה סיבוס לא הוכשר עד עכשיו מועמד שיוכל לרשת אותו באופן מיידי.



גם בקבוצת שיכון ובינוי יוצר המינוי תסיסה בצמרת הניהולית. כמה מנהלים בכירים, ובהם יהושע רפפופרט, יהודה אלימלך ועמית שגב, המצויים בחברה בתפקידים בכירים לאורך תקופה, ראו את עצמם כמועמדים ראויים וחלקם עשויים לפרוש.



הפרישה של קוטלר מותירה את לבייב עם בעיה ניהולית קשה. הוא ממשיך אמנם לטעון כי "המניה של החברה היא המציאה הטובה ביותר בשוק", אך עליו לפעול בדחיפות למציאת מנהלים מקצועיים ומוכשרים שיובילו את הקבוצה בקרוב. הוא עדיין לא מצא מחליף למלצר מאז סיים זה את תפקידו כמנכ"ל אפריקה ישראל בתחילת ינואר. בינתיים, ממשיך למלא את התפקיד נדב גרינשפון, האחראי על ניהול עסקיו הפרטיים של לבייב.



יו"ר שיכון ובינוי, רוית ברניב, ציינה ביום חמישי כי "ניסיונו הרב של קוטלר יתרום להמשך מינופה ופיתוחה של קבוצת שיכון ובינוי, והצעדה לעבר יעדים חדשים בישראל ובעולם".



דובר שיכון ובינוי ציין: "קוטלר שמח עם המינוי, והוסיף כי שיכון ובינוי נמנית עם אחת החברות המובילות במשק, והתפקיד החדש מציב בפניי אתגרים רבים".



דובר אפריקה מסר בתגובה כי "כפי שדיווחה החברה בעבר, הדירקטור הפעיל, גרינשפון, מכהן כממלא מקום מנכ"ל אפריקה ישראל עד למינויו של מנכ"ל קבוע לחברה". הדובר הדגיש כי החברה בחנה וממשיכה לבחון שורה של מועמדים ראויים לתפקיד מנכ"ל החברה.



אמנם מניית אפריקה ישראל עדיין רחוקה בכ-55% מהשיא במאי 2007, אך בימים האחרונים המניה זינקה ביותר מ-10% לאחר דבריו של לבייב על המניה".



יובל זעירא, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי, ציין כי "בבית ההשקעות ממשיכים להאמין בדרכו של לבייב", והוסיף כי כל עוד לבייב בסביבה אין מה לדאוג באשר להתפתחות העסקים של אפריקה. באשר לעזיבתו של קוטלר, בצד העזיבה של מלצר, ציין זעירא כי מדובר באירוע נקודתי בעבור אפריקה, שכן החברה התמודדה כבר בעבר עם עזיבתו של פיני כהן ותסתדר גם עכשיו. באי.בי.אי מותירים המלצת "קנייה" לאפריקה ישראל ונוקבים למניה מחיר יעד של 350 שקל.