מפץ הפנסיה הגדול

המחיר ששילמתם עד כה על רכישת ריסקים כחלק מהפנסיה שלכם יוגבל ל-5% מההפרשה לכל היותר. גם כספי הפיצויים של חלק גדול מכם יעברו ב-2013 לבעלותכם, חוץ מזה שהם יוגבלו מעתה בסכום מרבי. אל תשכחו שאת סוג הפנסיה שלכם אתם יכולים לקבוע מעתה רק בגיל 67, ושעד 2025 תקרת הפנסיה הפטורה שלכם תגדל מ-1.3 מיליון ל-1.8 מיליון שקל - מה שרלוונטי עבורכם רק אם אתם עשירים, אבל אז דעו לכם גם כי ההטבות הפנסיוניות שלכם הוגבלו מאוד בעת האחרונה.

מבולבלים? אין לכם מושג על מה אנחנו מדברים? חבל, כי כל חבילת השינויים הזו - ועוד רבות לצדה - נכנסה לתוקפה בחודשיים האחרונים, במה שצריך להיחשב ל"מפץ הפנסיה הגדול".

המפץ הגדול הזה הוא תוצאה של ארבעה שינויים אדירים בפנסיה, שנדחפו בידי המפקח על הביטוח במשרד האוצר, ידין ענתבי, ואושרו כולם על ידי הכנסת בחודשיים האחרונים. ארבעת השינויים - הסכם פנסיה חובה, הכנסת הבנקים לייעוץ גם לגבי ביטוחי חיים, האחדת הכללים לחיסכון בקצבה ובהון, וניוד החיסכון הפנסיוני - הם נפרדים ושונים זה מזה, אבל ביחד הם מרכיבים את התמונה החדשה של החיסכון הפנסיוני בישראל.

בתמונה הזו יהיו שלושה שחקנים גדולים בשוק הפנסיה - קופות הגמל, ביטוחי החיים וקרנות הפנסיה - שיתחרו על כספו של החוסך, ויביאו בכך לשיפור התנאים המוצעים לו. בתמונה הזו יקבל מעתה החוסך לפנסיה ייעוץ המתמקד אך ורק בצרכים הפנסיוניים שלו, ולא בהבדלים בהטבות המס המוענקות לו במכשירים השונים - לאחר שהההבדלים האלה בוטלו. בתמונה החדשה הזו, כל ההחלטות החשובות בנוגע לפנסיה נדחו לזמן הרלוונטי, משמע לגיל הפרישה.

תחת הכותרת המבהילה הזו מסתתרת מציאות שבה השיקול בבחירת האפיק שדרכו נחסוך לפנסיה - קופת גמל, ביטוח או קרן פנסיה - יהיה מעתה ענייני, ולא יושפע מהבדלים בהטבות המס בין האפיקים השונים. ההבדלים הרבים שהיו בוטלו לחלוטין, ומעתה כל חוסך לפנסיה, בכל האפיקים, נהנה מאותן ארבע הטבות מס:

1. ההפרשה של המעביד לפנסיה של העובד אינה נחשבת לחלק משכרו, ולכן היא פטורה ממס הכנסה. בדרך כלל המעביד מפריש, על חשבונו, 5%-7.5% מהשכר ברוטו של העובד לפנסיה. כלומר בפועל, המעביד משלם לעובד שכר של 107.5%, רק שה-7.5% הנוספים אינם מגיעים לחשבון העו"ש של העובד אלא לחשבון הפנסיה שלו - והם פטורים ממס הכנסה. הפטור הזה הוא הטבת המס החשובה ביותר בחיסכון הפנסיוני כיום.

הפטור ממס חל עד לרמת שכר של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק (כ-30 אלף שקל בחודש). ההפרשות של כל מי שמשתכר יותר מכך, כלומר העשירים, כבר אינן נהנות מפטור ממס.

2. ההפרשה של העובד לפנסיה נהנית מזיכוי מס בגובה 35%. בדרך כלל מפריש העובד כ-5% משכרו נטו - לאחר שנוכה מהשכר מס הכנסה - לחיסכון הפנסיוני שלו. ההפרשה הזו אמנם נעשית מהשכר נטו, אבל היא מזכה את העובד בהחזר מס: כשליש מסכום ההפרשה (35%) מנוכה מתשלום המס שלו, ומקטין את המס המשולם על ידו.

3. פטור ממס רווחי הון עד לפרישה לגמלאות: כל הרווחים הנצברים בחיסכון הפנסיוני פטורים ממס רווחי הון (מס של 25% על הרווח הריאלי), וזאת עד ליום מימוש הפנסיה. משמע, עד לגיל הפרישה.

4. פטור ממס על חיסכון פנסיוני בגיל הפרישה, עד לסכום של 1.8 מיליון שקל: בעת הפרישה יקבל הגמלאי את הפנסיה שלו פטורה ממס הכנסה, וזאת עד לתקרה שנקבעה בידי משרד האוצר. התקרה, נכון להיום, נקבעה לקצבת פנסיה חודשית של 6,500 שקל בחודש, ועוד כל החיסכון הפנסיוני שנצבר למשיכה חד פעמית (הון) - בסכום ממוצע מוערך של כחצי מיליון שקל.

ביחד מדובר בסכום חיסכון פנסיוני מוערך של כ-1.8 מיליון שקל, הפטור כולו ממס הכנסה עם הפרישה לגמלאות. הרוב המוחלט של אזרחי ישראל יהיו מתחת לתקרה הזאת, ולכן ייהנו מפנסיה פטורה ממס. רק העשירים ביותר יחרגו מהתקרה הזאת ויאלצו לשלם מס: מס הכנסה שולי על קצבת הפנסיה, או קנס של 35% מס על סכום החיסכון אם הם יבחרו למשוך את הפנסיה שלהם כמשיכה הונית חד פעמית. זהו קנס עצום, שנועד למנוע מחוסכים (גם אם הם עשירים מאוד) למשוך את כספי הפנסיה שלהם בבת אחת - ולגרום להם להעדיף קבלת קצבת פנסיה חודשית עד לסוף חייהם.

האחדת ההטבות לפנסיה בין קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי החיים הפכה את שלושת האפיקים למתחרים שווים על ניהול כספי הפנסיה של החוסך הישראלי, ובכך צפויה להגביר עד מאוד את התחרות בענף - לטובת החוסכים, כמובן.

הכותרת המסובכת הזו בעצם מפשטת לחוסכים לפנסיה את הבחירה, ומבטיחה כי מעתה הם יתמקדו במה שחשוב באמת - מי מבין כל מנהלי החיסכון לפנסיה יניב להם את הרווח הגדול ביותר. זאת, לעומת המצב הקיים עד כה, שבו השכילו לבלבל את החוסכים לפנסיה עם הבדלים בין פנסיית קצבה לפנסיה הונית.

אם עד היום החוסך לפנסיה צריך היה לבחור בין חיסכון לפנסיית קצבה (קצבה חודשית לכל החיים), לבין חיסכון לפנסיה הונית (חיסכון פנסיוני שנמשך בבת אחת, עם הפרישה לגמלאות), הרי שמתחילת 2008 הבחירה הזו בוטלה לחלוטין. מעתה אנחנו רק חוסכים לפנסיה, בלי שום הבדל בין הון לקצבה. כל שחשוב הוא שביום הפרישה לגמלאות - בגיל 67 - החיסכון הפנסיוני שלנו יהיה הכי גדול שאפשר, לא משנה אם אנחנו מושכים אותו כקצבה או כהון.

ביטול ההבדלים בין הון לקצבה מיקד את כל תשומת הלב של החוסך הפנסיוני, בצדק, בהגדלת החיסכון שלו לגיל פרישה. רק אז, בהגיעו לגיל 67, הוא יצטרך לקבל את ההחלטה כיצד הוא מושך את הפנסיה שלו: כקצבה חודשית או כהון. למעשה, מרחב הבחירה שלו הוא מצומצם מאד, מאחר שמשרד האוצר קבע שורה של הטבות מס שמנתבות אותו להעדיף באופן ברור למשוך את הפנסיה שלו כקצבה. רק העשירים ביותר יוכלו להרשות לעצמם פנסיה הונית מצומצמת.

ובכל זאת, עצם הבחירה כיצד להקצות את כספי החיסכון הפנסיוני תשלח את החוסכים לפנסיה לעשות דבר שהם לא עשו עד כה: לבדוק את כל ההצעות בשוק לגבי תשלומי קצבה ותשלומים הוניים, כדי לבחור את ההצעה המתאימה להם ביותר. כלומר, בפעם הראשונה, החוסכים לפנסיה יוכלו לעשות שופינג בין כל חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל, כדי לבחור מהיכן הם הולכים לקבל את תשלומי הפנסיה שלהם.

הבחירה הזו תיעשה בנפרד מהבחירה במי שניהל להם עד כה את החיסכון הפנסיוני שלהם, ותפתח שוק חדש של קצבאות פנסיה המותאמות לצורכי הלקוח. ניתן למשל, לחסוך בקרן פנסיה, אבל עם הפרישה להעביר את כל סכום החיסכון שנצבר לחברת ביטוח ולקנות אצלה קצבת פנסיה עם סכום מובטח לכל החיים (מכשיר שקרן פנסיה תתקשה לספק).

מרחב הבחירה של החוסכים, בין הון לקצבה, הוגבל מאוד בידי המפקח על הביטוח - במטרה לכוון את החוסכים עד כמה שאפשר למשיכת הפנסיה שלהם כקצבה חודשית לכל החיים. כך אוכף המפקח כלל בסיסי ראשון: חובה של חיסכון לקצבת פנסיה בסכום מינמלי של 3,800 שקל בחודש (מחצית השכר הממוצע במשק).

קצבה של 3,800 שקל בחודש משמעה חיסכון פנסיוני של כ-800 אלף שקל ביום הפרישה לגמלאות. כל מי שהחיסכון שלו קטן מ-800 אלף שקל, זכות הבחירה ניטלה ממנו: הפנסיה שלו תשולם כקצבה חודשית, נקודה.

רק העשירים, מי שהחיסכון הפנסיוני שלהם גדול מ-800 אלף שקל, יוכלו לבחור אם למשוך את הפנסיה שלהם כקצבה או כהון - אבל גם כאן קבע המפקח הטבות מס שאינן מותירות הרבה סיבה להתלבטות. כך, עד קצבה חודשית של 6,500 שקל - סכום חיסכון של כ-1.3 מיליון שקל - ניתן למשוך את הקצבה פטורה ממס. ב-2025 סכום הקצבה הפטורה ממס יעודכן ל-9,000 שקל בחודש, שהם סכום חיסכון של כ-1.8 מיליון שקל.

רק העשירים מאוד, מי שהחיסכון הפנסיוני שלהם גדול מ-1.3 מיליון שקל, יוכלו למשוך את החיסכון ההוני שצברו עד 2007 כשהוא פטור ממס. בממוצע, מדובר בחיסכון של כחצי מיליון שקל נוספים.

כלומר, בסך הכל, העשירים מאוד יוכלו למשוך פנסיה פטורה ממס - חלקה כקצבה וחלקה במשיכה הונית - בסכום של עד 1.8 מיליון שקל. ב-2025, לאחר שדור החוסכים לפנסיה הנוכחי (שצבר כספים עד 2007) כבר ייצא לגמלאות, סכום הפנסיה הפטורה יישאר 1.8 מיליון שקל, אבל ניתן יהיה למשוך אותו או כקצבה (9,000 שקל בחודש) או כהון (מיליון שקל), או בכל שילוב ביניהם.

א. הטבות מס

קודם: הטבות מס שונות לקרנות פנסיה לעומת קופות גמל וביטוחי חיים. כיום: הטבות המס בכל האפיקים זהות.

ב. פיצול בין קצבה להון

קודם: החוסך צריך היה לבחור אם להצטרף לתוכנית פנסיה לקצבה או לתוכנית פנסיה להון. כיום: החיסכון לפנסיה נעשה בצורה אחידה, ללא הבדלים בין התוכניות.

ג. בחירה בין קצבה להון

קודם: הבחירה נעשתה עם פתיחת תוכנית החיסכון לפנסיה. כיום: הבחירה בין הון לקצבה נעשית רק עם הפרישה לגמלאות. בפועל, האוצר מכוון אותנו למשיכת הפנסיה בעיקר כקצבה חודשית.

ד. הפרדה בין החיסכון הפנסיוני לתשלום הפנסיה

קודם: מי שחסכנו אצלו לפנסיה - שילם לנו את הפנסיה. כיום: הפרדה מוחלטת. עם גיל הפרישה ניתן לערוך שופינג ולבחור מי ישלם לנו את הפנסיה, ובאיזו צורה.

ה. פנסיה מינימלית חובה

קודם: לא היתה חובה על סוג הפנסיה שתשולם לנו. כיום: חובת רובד מינמלי של 3,800 שקל בחודש קצבת פנסיה