ממשלת קטאר רוכשת בימים אלה מניות בקרדי סוויס, הבנק השני בגודלו בשווייץ. בנוסף מתכננת המדינה להשקיע ב-2008 כ-15 מיליארד דולר ברכישת מניות של בנקים בארה"ב ובאירופה - כך אמר ראש ממשלת קטאר, השייח' חמד בן ג'אסם אל-תאני, בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג.
"יש לנו מערכת יחסים עם קרדי סוויס ורכשנו חלק ממניות הבנק, אך איני יכול לומר איזה נתח משום שאנו עדיין נמצאים בתהליך של רכישה", אמר אל-תאני, המשמש גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הממשלתית של קטאר. "קטאר מתכננת להקים קרנות בסך מיליארד דולר שישקיעו בפינלנד ובמלזיה".
"סאנדיי טלגרף" הבריטי דיווח בחודש שעבר כי קטאר מתכננת לרכוש נתח של 5% בקרדי סוויס בשווי המוערך ב-3 מיליארד דולר. בשבוע שעבר הפך קרדי סוויס לבנק הרווחי ביותר במדינה ועקף את מתחרהו UBS, לראשונה מזה עשור. זאת, לאחר שדיווח על רווח שנתי מפעילות מתמשכת של 8.5 מיליארד פרנק שווייצי בעקבות צמצום השקעותיו בשוק הסאבפריים.
רווחיו של קרדי סוויס נפלו ברבעון הרביעי של 2007 ב-72% ל-1.33 מיליארד פרנק שווייצי. בין השאר, על רקע מחיקות בסך 2.07 מיליארד פרנק (1.88 מיליארד דולר) בשל השקעות בשוק ה-CDO והאג"ח המגובות במשכנתאות.
השקעות מסביב לעולם
ההשקעה הקטארית בקרדי סוויס היא האחרונה בשורה של השקעות שביצעו לאחרונה קרנות ממשלתיות זרות בבנקים גדולים שספגו הפסדים כבדים בעקבות משבר הסאבפריים בארה"ב.
זרוע ההשקעות של ממשלת אבו דאבי - ADIA - רכשה בנובמבר נתח של 4.9% בסיטי תמורת 7.5 מיליארד דולר. שורה של משקיעים זרים - בהם ממשלת סינגפור - הזרימו לענקית הפיננסים האמריקאית 12.5 מיליארד דולר נוספים. מריל לינץ מכר נתח של 9.4% ממניותיו תמורת 4.4 מיליארד דולר לטמאסק הולדינגס - קרן ההשקעות של ממשלת סינגפור - אשר השקיעה 9.6 מיליארד דולר גם בענק הבנקאות השווייצי UBS.
מריל לינץ' הודיע בדצמבר כי גייס 6.6 מיליארד דולר נוספים מקרן ההשקעות של ממשלת דרום קוריאה, ממשלת כוויית ומיזוהו פייננשל - הבנק השני בגודלו ביפאן. בנוסף, זרוע ההשקעות של ממשלת סין רכשה נתח של 9.9% במורגן סטנלי בעבור 5 מיליארד דולר.
קרן ההשקעות דלתא של ממשלת קטאר הסירה בנובמבר את הצעת הרכש שהגישה עבור סיינסבורי, רשת המרכולים השלישית בגודלה בבריטניה, בעקבות המשבר בשוקי האשראי. דלתא, בעלת נתח של כ-24% ממניות סיינסבורי, הגישה הצעת רכש לא רשמית לרשת המרכולים הבריטית בסך 10.4 מיליארד ליש"ט (כ-21 מיליארד דולר). קרדי סוויס היה אחד משלושת הבנקים האירופים שהסכימו להלוות לקרן הקטארית 19 מיליארד דולר למימון העסקה.