קבוצת אי.די.בי בראשות נוחי דנקנר, מנהלת מגעים ראשונים עם גורמים בקטאר, בין השאר באמצעות משרד התשתיות, כדי להיכנס לפרויקט של יבוא גז טבעי (LNG) לישראל. עלות הפרויקט נאמדת במיליארדי דולרים.
הפרויקט כולל יבוא של כמויות גדולות של גז, שיצדיקו את ההשקעות האדירות הנדרשות - בין השאר במתקנים לשינוי מצב הצבירה של הגז לנוזל ובחזרה לגז, והובלת הגז במיכליות ובצינורות לסירוגין.
באי.די.בי החלו לבחון את האפשרות להיכנס לפרויקט, אך טרם התקבלה החלטה מחייבת בעניין. את המהלך מובילים המנכ"לים המשותפים בכלל תעשיות, צביקה ליבנת ואבי פישר. משרד התשתיות ומשרד החוץ מעורבים אף הם במגעים מול הקטארים. אם יוחלט להיכנס לפרויקט, סביר להניח שתוקם לצורך כך חברה חדשה תחת ניהולו של ליבנת, שתהיה כפופה באופן ישיר לדנקנר ותפעל תחת פיקוחו.
ככל הידוע, בוחנת אי.די.בי שיתוף פעולה עם חברת קטאר-גז - חברת יצוא הגז הטבעי של קטאר, הנמצאת בשליטת הממשלה (90%) וקונצרן האנרגיה הצרפתי טוטאל (10%). קטאר מחזיקה כיום בנתח של כ-15% בשוק ה-LNG העולמי והיא הספקית הגדולה בעולם. לצורך כך מחזיקה קטאר בחברה ממשלתית נוספת בשם רז-גז, שבה שותפה (30%) ענקית הנפט האמריקאית אקסון.
מהלך אסטרטגי משמעותי
כניסה לפרויקט השאפתני תהיה מהלך אסטרטגי משמעותי בעבור אי.די.בי - הן בהיבט של ההשקעות והן בעצם הכניסה לתחום פעילות חדש. בנוסף, יקרב הפרויקט את אי.די.בי לכוחות העולים בכלכלה העולמית - הקרנות הממשלתיות של מדינות המפרץ, הפועלות לצד קרנות ממשלתיות מסינגפור, מסין ומרוסיה.
הפרויקט שנבחן כולל כמה שלבים: הפקת גז מבארות בקטאר, ניזולו והעברתו למיכליות, העברתו לנמל עקבה, פריקתו במתקן מיוחד שיהפוך אותו בחזרה לגז והולכתו בצינורות לישראל. הפרויקט מבוסס על אחד הרעיונות שהיו כלולים ב"חזון המזרח התיכון החדש" לפני כעשור. בין השאר, הוצג הרעיון בוועידה הכלכלית האזורית למזרח התיכון, שנערכה בדוחא, בירת קטאר, במחצית השנייה של שנות ה-90.
באותה תקופה נערכו במשרד האנרגיה בדיקות כלכליות מקיפות לפרויקט, והוחלט כי העלויות הגבוהות והסיכון הפוליטי הופכים אותו ללא כדאי מבחינה כלכלית. אלא שמאז עלו מחירי האנרגיה בשיעור חד, ושיקולי הכדאיות השתנו. בנוסף, הקשרים עם קטאר התאפיינו מאז שנות ה-90 ביציבות יחסית, למרות התהפוכות הפוליטיות שחלו במזרח התיכון בשנים האחרונות.
לקראת מכרז בינלאומי
התעניינותה של אי.די.בי באפשרות לייבא גז טבעי נוזלי מגיעה על רקע כוונתה של המדינה לפרסם מכרז בינלאומי להקמת מתקן לקליטת גז טבעי נוזלי (LNG) בחופי ישראל. כפי שפורסם ב-TheMarker, מדובר במכרז B.O.T להקמת המתקן ולהפעלתו במשך 20-25 שנה בהיקף של 500-700 מיליון דולר.
לפי המכרז, יחויב הזכיין באספקת 4 מיליארד מ"ק BCM (גז טבעי מונזל) למשק מדי שנה, בהיקף מכירות משוער של כ-30 מיליארד דולר. המכרז יפורסם בתוך 18 חודשים, מתוך כוונה להפעיל את המתקן החל בשנת 2014. הצעת המחליטים באשר להכנת המכרז צפויה להיות מוגשת עוד השבוע לאישור הקבינט החברתי-כלכלי בידי שר התשתיות בנימין (פואד) בן-אליעזר ושר האוצר רוני בר-און.
ל-TheMarker נודע כי אי.די.בי בחנה בשבועות האחרונים כמה אפשרויות ליבוא גז טבעי נוזלי לישראל, בהן האפשרות להקים מתקן גיזוז (הפיכת נוזל לגז) במפרץ אילת, שישמש לקליטת הגז המיובא מקטאר ושיווקו לצרכנים פוטנציאליים בישראל.
הרחבת הפעילות במשק האנרגיה
לפני כחודשיים פורסם כי כלל תעשיות בוחנת הרחבה של פעילותה במשק האנרגיה - לרבות כניסה לייצור חשמל פרטי בישראל. החברה הודיעה על הסכם שיתוף פעולה בתחום אנרגיית הרוח עם חברת אמפל, שבבעלות איש העסקים יוסי מימן. החברות כבר בוחנות כניסה למיזמי טורבינות רוח ביוון, בהשקעה של עד 200 מיליון דולר.
בנוסף, החברת הבת של כלל תעשיות, מפעלי נייר חדרה (מנא"י), מחזיקה ברישיון מותנה להקמת מתקן קו-גנרציה בהספק של 230 מגה-וואט בשטח המפעל. גם החברה הבת נשר מפעלי מלט מחזיקה ברישיון להקמת תחנת כוח בשטחה (סמוך לרמלה). החברה חתמה על הסכם סופי לרכישת גז טבעי מ-EMG, בהיקף של 125 מיליון דולר ל-15 שנה.
כפי שפורסם ב-TheMarker, כלל תגייס לשורותיה את מנכ"ל נתיבי גז, דני ורדי, העתיד לפרוש מתפקידו בסוף החודש. ורדי הוא בעל רקע עשיר בתחום הגז הטבעי, ולפי ההערכות הוא יעמוד בראש מהלכי החברה בתחום האנרגיה.
