עו"ד ישראל פרי - שגנב מלקוחותיו 320 מיליון מארק - נידון ל-12 שנות מאסר

ב-1983 נודע לפרי כי בין ישראל למערב גרמניה נחתמה אמנה שלפיה כל אדם שהחזיק באזרחות ישראלית מ-1953 והתגורר בתחומי הקו הירוק, זכאי להצטרף לביטוח הממלכתי הגרמני ולקבל מגרמניה זכויות סוציאליות מלאות. כדי להצטרף לתוכנית הפנסיה היו צריכים המבקשים להשקיע 100 אלף מארקים גרמניים. פרי החליט להקים חברה שתייצג את האזרחים המעוניינים במימוש הזכויות בפני שלטונות גרמניה, ותסדיר להם הלוואות מבנקים בחו"ל לצורך מימושן.



בהסכמי ההלוואות נתנו הלקוחות לנאשמים הרשאה לגבות מהם פרמיות ביטוח. על פי השופט זכריה כספי, כל לקוח שחתם על ההסכם, הבין כי ערך הסכם ביטוח עם חברת ביטוח חיצונית ומוכרת. בהסכמים נכללו גם הוראות לביטוח ההלוואות במקרה של פטירה והוראות לביטוח חיים. אך בהכרעת הדין קבע כספי כי פרי יצר בפני לקוחותיו מצג שווא כאילו החברות המלוות והמבטחות הן צד שלישי, שאין לו בהן כל אינטרס, בעוד שבבית המשפט התברר כי החברות שהלוו את הכסף ומשלב מסוים גם החברות שביטחו את פירעון ההלוואות היו כולן בשליטתו. כספי קבע כי חברת "בריטניה" שהקים פרי באיי קיימן אינה חברת ביטוח, וקבע כי היא נוסדה כדי ליצור לפרי מקור רווח נוסף.



כספי קבע כי פרי וחברתו "לא רכשו ביטוח כפי שהובטח, למרות שחייבו את הלקוחות וגבו מהם את הכספים שנועדו לצורך רכישת הביטוח הזה. הם חישבו את הסכומים שגבו מן הלקוחות לצורך רכישת פרמיות הביטוח מראש בשיטה בלתי מקובלת, כך שבמקרים מסוימים עלתה פרמיית הביטוח ששולמה, כביכול מראש, על מלוא גובה החוב אותה היתה אמורה לכסות. הנאשמים שלחו ידם במרמה בחלק מכספי הלווים, בזה שלקחו לחזקתם את הכספים שיועדו לרכישת ביטוח מראש מבלי לערוך ביטוח כזה".