דיוויד סוונסן: "המשקיעים צריכים לחזור ליסודות - תעודות סל וכלי השקעה זולים אחרים"

מאת ג’רלדין פבריקנט

מצב השווקים בעת האחרונה מדאיג אפילו את המתוחכם שבמשקיעים. שוקי האשראי במשבר, שוק המניות של ארה"ב רועד והשווקים בעולם נתונים במצב גרוע אף יותר. מה צריך המשקיע הפרטי לעשות?



שום דבר מתוחכם: להיצמד לתיק השקעות מגוון ופשוט, להקטין ככל האפשר את עלויות ההשקעה ולאזן באופן תקופתי את תיק ההשקעות בהתאם ליעדי ההקצאה ארוכי הטווח שנקבעו. איזון פירושו שמירה על הקצאה קבועה של נכסים מסוימים - מניות, אג"ח או פיקדונות. כשערכה של השקעה מסוימת בתיק יורד, ההקצאה שלה יורדת - לכן צריך להגדיל את ההשקעה בתחום זה כדי לאזן את ההקצאה מחדש.



אלה הן עצותיו של דיוויד סוונסן, המנהל את קרן ההשקעות של אוניברסיטת ייל מאז 1988. סוונסן השתמש באסטרטגיה מורכבת, הכוללת השקעות בקרנות גידור ובאמצעי השקעה איזוטריים אחרים. הקרן שבניהולו רשמה תשואה של 28% בשנת הכספים האחרונה, שהסתיימה ב-30 ביוני 2007, והיכתה כל קרן אוניברסיטאית אחרת. היא סיימה את השנה עם נכסים בשווי 22.5 מיליארד דולר.



סוונסן ממליץ לרוב האנשים לנקוט גישה בסיסית: להשתמש בקרנות אינדקס, תעודות סל וכלי השקעה זולים אחרים, ולדבוק בהקצאת נכסים לטווח ארוך - גם כשיש מהומה בשווקים. "אל תתנו לתחזיות על השווקים להסיח את דעתכם", הוא מייעץ, "חייבים לגוון את תיק ההשקעות כדי לעמוד מול הבורות הקולקטיווית".



לא לחקות אסטרטגיות



לטענת סוונסן, אף אחד אינו נמצא במעמד שבו הוא יכול לדעת את התשובות לשאלות מקרו-כלכליות כמו היכן יהיה הדולר בעוד שנה או מה תהיה צמיחת התמ"ג בסין. "על כל אדם פיקח בצד אחד של המשוואה - יש פיקח אחר בצדה השני", הוא אומר.



חיקוי האסטרטגיות של מוסדות כמו ייל הוא בלתי אפשרי בעבור רוב המשקיעים הפרטיים, טוען סוונסן. לדבריו, המשקיעים הגדולים הם בעלי גישה למנהלי קרנות ולאסטרטגיות יוצאות דופן - שאינן בהישג ידם של רוב האנשים.



"האנשים היחידים שיכולים לפעל ככה הם משקיעים פרטיים בעלי משאבים ניכרים וצוות השקעות מיומן מאוד", אומר סוונסן. "לרוב האנשים אין המשאבים והזמן לבחור במנהלי קרנות גידור, מנהלי קרנות פרטיות או מנהלי קרנות של קרנות". לדבריו, הטכניקות שבהן משתמשות קרנות גידור כרוכות במיסוי גבוה יותר מהמיסוי המוטל על השקעה בקרנות אינדקס.



לפיכך הוא ממליץ על גישה אחרת, המוצגת בספרו: "Unconventional Success: A Fundamental Approach to Personal Investment" ("הצלחה לא קונוונציונלית: גישה יסודית להשקעה אישית). סוונסן מציע להחזיק בתיק השקעות המורכב מ-30% מניות מקומיות, 15% מניות זרות ו-5% מניות של שווקים מתעוררים. בנוסף, הוא ממליץ ש-20% מהתיק יהיה בנדל"ן, 15% באג"ח של ממשלת ארה"ב ו-15% באג"ח צמודות של הממשלה (TIPS).



השקעת הנדל"ן יכולה להתבצע באמצעות קרנות נדל"ן מדדיות (אינדקס). אף ששוק הנדל"ן ירד וההקצאה בתיק ההשקעות ירדה עמו, מציע סוונסן לא לתזמן את השוק. "אזנו את התיק, מכיוון שאף אחד לא יודע מתי יגיע השוק לשפל", הוא מסביר.



גוונו את תיק ההשקעות



גיוון כזה יגן על תיק ההשקעות מפני ירידות בנכסים מסוימים. "לדוגמה", אומר סוונסן, "אם הדולר יורד באופן דרמטי, יש לכם מניות של שווקים זרים ושווקים מתעוררים. בנוסף, ירידה של הדולר עלולה לגרום לאינפלציה, כך שתיק השקעות מגוון צריך לכלול גם אג"ח צמודות, כדי לספק גידור. הדבר החשוב הוא שכשתרחיש כזה מתממש, למשקיע יש חלקים נכבדים בתיק ההשקעות שמגנים עליו".



סוונסון אומר עוד כי אם הדבר אפשרי, צריך לנסות לקבל הטבות מס כשמאזנים את התיק. "כשאתם מכניסים כסף חדש להשקעה, שימו אותו בתחום שבו יש לכם השקעת חסר - ותוציאו מתחום שבו יש השקעת יתר". לטענתו, בחירת מניות על ידי משקיעים פרטיים היא חסרת תוחלת. "אין למשקיעים פרטיים שום דרך להתחרות במקצוענים מיומנים, המקבלים שכר גבוה על עבודתם".



ג'ים קריימר, המנחה תוכנית על השקעות ב-CNBC, זוכה לביקורת מצד סוונסון. לטענתו, גישתו של קריימר מעודדת משקיעים לסחור במניות באסטרטגיות שעליהן הם משלמים מחיר גבוה בעמלות ובמסים. "אין דבר שקריימר אומר, המסייע לאנשים לקבל החלטות אינטליגנטיות", אומר סוונסן. "הוא לוקח דבר רציני מאוד והופך אותו למשחק. אם אתם רוצים להשתעשע - לכו לדיסני וורלד".



בריאן סטיל, דובר CNBC הגיב בשמו של קריימר: "לקריימר יש היסטוריה ארוכה של הצלחה כסוחר וכמנהל קרנות". הוא אמר עוד כי קריימר מאמין בהשקעה לטווח ארוך ובמחקר מעמיק.



סוונסן סבור כי משקיעים צריכים לשכוח לחלוטין מהשאיפה לתזמן את השוק. "ברגע שמשקיע פרטי קובע לעצמו דרך פעולה, הוא צריך לאזן אותה מדי רבעון או חצי שנה, באופן ממושמע.



כשהשווקים יורדים - נסו להתעלם מהם", הוא מציע. "הורידו מעצמכם לחץ - דבקו במדיניות הגיונית לטווח ארוך, וחשבו על אופק של חמש-עשר שנים. אל תסתכלו קדימה לטווח של חמישה חודשים".