פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אין סכנת רעב בישראל"

      כך קבעה ועדה לגיבוש מדדי עוני נוספים, לצד מדד העוני השנתי שמפרסם הביטוח הלאומי. בין ההמלצות: להביא בחשבון את רכוש המשפחה והוצאותיה

      דיווח שנתי על השינויים ברמת החיים לפי חמישונים ופרסום נתונים נוספים לצד מדד העוני - אלה הן חלק מההמלצות של ועדת יצחקי לגיבוש מדדי עוני נוספים שפורסמו אתמול.

      ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושר האוצר דאז, אברהם הירשזון, הקימו בדצמבר 2006 צוות מיוחד לפיתוח וגיבוש מדדי עוני נוספים, לצד מדד העוני השנתי שמפרסם הביטוח הלאומי. בראש הצוות הועמד הסטטיסטיקן הממשלתי, פרופ' שלמה יצחקי. בצוות השתתפו נציגים ממשרד רה"מ, הביטוח הלאומי, האוצר, הג'וינט, האוניברסיטה העברית ובנק ישראל. הוועדה היתה אמורה להגיש את המלצותיה עד סוף אפריל 2007, אך בעבודת הצוות התגלעו חילוקי דעות רבים. ההמלצות יובאו לאישור הממשלה באחת מישיבותיה הקרובות.

      לפי דו"ח העוני שפורסם בשבוע שעבר, ב-2006-2007 חיו בישראל 420 אלף משפחות עניות - כ-1.7 מיליון איש, מהם 805 אלף ילדים.

      אין שיטה מוסכמת

      העילה להקמת הצוות היתה חוסר שביעות רצון של חלק מהגורמים הממשלתיים ביחס לקריטריונים שעל פיהם קובע מדד העוני השנתי של המוסד לביטוח לאומי מיהם העניים בישראל. למרות הטענות שהועלו במהלך עבודת הוועדה נגד הביטוח הלאומי, המוסד ימשיך גם בעתיד לפרסם את הדו"ח הממלכתי על מצב העוני בישראל.

      בדיונים נטען על ידי חלק מהמשתתפים כי רמת העוני בישראל נמוכה מהרמה הבאה לידי ביטוי במדד העוני. מאידך נטען כי בעולם אין שיטה מוסכמת לגבי מדידת העוני וכי כל הגישות המקובלות הן במידה רבה שרירותיות, בהתבססן על הסכמות סובייקטיוויות. אחת הסוגיות שבמחלוקת היתה אם העוני יוגדר במונחים יחסיים או אבסולוטיים. צוות יצחקי הסכים כי "ההגדרה של קו עוני במדינה ברמת רווחה כלכלית כמו בישראל צריכה להיקבע בצורה יחסית".

      פרופ' יצחקי כתב בדו"ח: "במדינה מפותחת כישראל, שבה אין סכנת רעב המונית לאוכלוסייה, מספר העניים נקבע באמצעות הגדרה טכנית-שרירותית של סטיות גדולות מרמת החיים המקובלת במדינה. הוא אינו מייצג את מספר הרעבים, אך למרות זאת מעורר, בדרך כלל, ויכוח ציבורי מתוקשר היטב המלווה ברגשות עזים". חברי הצוות המליצו כי יחד עם פרסום מדד העוני הנוכחי, יפורסמו מדדים ונתונים נוספים, כדי להרחיב את תיאור תופעת העוני ולהאיר אותה מנקודות מוצא וזוויות אחרות. בין היתר המליצה הוועדה להתייחס בחישוב העוני לרכוש שמחזיקה כל משפחה ובהנחות שהיא מקבלת, למשל בארנונה.

      הצוות אימץ שש המלצות. הראשונה היא לפרסם מדי שנה נתונים על שינויים ברמת החיים של האוכלוסייה לפי חמישונים, מתוך הנחה כי החמישון התחתון חופף את אוכלוסיית העניים. ההמלצה השנייה היא להציג נתונים נוספים, לצד מדד העוני, על מצב השכבות החלשות, כולל נתונים על ההכנסות ועל הוצאות כספיות גבוהות שלהן. לפי ההמלצה השלישית יפורסמו הוצאות הממשלה על שירותים חברתיים, כולל תשלומי העברה והוצאות רווחה, לפי חמישונים, על בסיס הכנסה פנויה לנפש. מדובר בבחינת ההשפעה של ההוצאות לשירותי רווחה, כדי להעמיד בסיס לבחינת המדיניות החברתית של הממשלה וכדי לבחון שינויים במדיניות זו על פני הזמן, מבחינת ההשפעה על החמישונים השונים.

      ההמלצה הרביעית היא לערוך השוואות בין מדד העוני בישראל למדדי עוני במדינות מקבילות לישראל ועם המדינות החברות ב-OECD, שמפיץ מדי שנה מדד עוני משלו. לאחר שישראל תתקבל לארגון, תוך כשנה, ניתן יהיה להשוות בין מדד העוני של הביטוח הלאומי ומדד העוני של ה-OECD לישראל. ההנחה בוועדה היתה כי קל יותר לשכנע את קובעי מדיניות להגדיל תקציבים על בסיס השוואה עם מדינות אחרות.

      מעקב אחר שינויים

      לפי ההמלצה החמישית יפורסם מדי שנה דו"ח על בעיות חברתיות בתחומים שאינם כספיים, בשם "דו"ח פני החברה". הדו"ח יתבסס על נתונים מהלמ"ס וממשרדי הממשלה, המתארים ממדים שונים של מצב החברה בישראל, כמו נשירה מבתי ספר, עבריינות במשפחה והתמכרות לסמים.

      ההמלצה השישית, לשיפור והרחבת מערכת הנתונים, מדברת על עריכת סקר ארוך טווח למעקב אחר שינויי התנהגות של פרטים ומשפחות, בניית מדדים לקביעת סיכוי היציאה ממעגל העוני, שיפור היקף ואיכות המידע של שירותים ממשלתיים והשוואת נתונים מינהליים (קצבאות, תשלומים ותקבולים) של הביטוח לאומי ורשות המסים לנתוני סקר הוצאות משק הבית וסקר ההכנסות של הלמ"ס.