מישהו מחכה לכם בבית

לפני כשנתיים החליטה גילה, ביולוגית במקצועה, להאט מעט את קצב העבודה שלה במכון מחקר ידוע כדי להקדיש יותר זמן לטיפול בשלושת ילדיה הקטנים. בעלה, בכיר במחלקת שיווק בחברת היי-טק, לא שקל ללכת בעקבותיה. הוא ממשיך עד היום בקצב עבודה מואץ, אפילו מטורף.

בעלה של גילה מתייצב במשרד ב-7:30 ועוזב לא לפני 21:00. לפעמים הוא מוצא את עצמו נשאר בעבודה בשעות מאוחרות יותר, בגלל הפרשי השעות לעומת ארה"ב, שבה ממוקם מטה החברה. טלפונים והודעות אי-מייל בענייני העבודה אף פולשים לשעות הפנאי שלו בסופי השבוע.

גילה השלימה עם סדר יומו הארוך של בעלה בעבודתו; מה ששבר אותה היה העובדה שבמסגרת עבודתו כאיש שיווק הוא נהפך לנוסע מתמיד בקווי הטיסה ללונדון, לקליפורניה ובאחרונה גם לבייג'ין. "היעדרותו מהבית והשתתפותו הדלילה בגידול הילדים העיקו עלי, ולא פחות מכך עליהם", מספרת גילה. "ערב אחד, שבו בעלי בושש לבוא, הבת הקטנה שאלה אותי: 'בשביל מה צריך אבות כשיש אמהות בעולם?'"

גילה מספרת שהיא שקלה לשים קץ לזוגיות עם בעלה, מכיוון שהתמסרותו הרבה לעבודה באה על חשבון חיי המשפחה, ואולם לאחר שנועצה בחברים היא נסוגה מהרעיון. "לאחר שכמעט נואשתי מהמשך הקשר עם בעלי, הבנתי שאין סיכוי שאשכנע אותו להפסיק להיות משועבד לעבודה", היא נזכרת.

"נכון שהשתוקקתי שהוא יבלה זמן איכות רב יותר עם המשפחה, אך אם הייתי מציבה לו אולטימטום ודורשת ממנו לבחור בין צמצום דרסטי של שעות העבודה שלו לגירושים, זה היה מוביל כנראה לפרידה, שהיתה קשה לכולנו", היא מוסיפה. "חוץ מזה, גם אם הוא היה נכנע לאולטימטום ומקצץ משמעותית בשעות העבודה כדי לעשות לי טובה, שום טוב לא היה יוצא מזה בסופו של דבר. הוא היה מתמלא בחשש שמעמדו במקום העבודה יתערער והיה מסתובב בבית מתוסכל".

לדברי גילה, דרך הביניים שבה בחרה, על דעתו של בעלה, ושחילצה אותם כנראה ממשבר הזוגיות, היתה פשוטה: בן הזוג ימשיך באותם דפוסי עבודה, אלא שפעם בשבוע, ביום קבוע, הוא יעזוב את המשרד בשעה מוקדמת יותר, והשניים ייצאו לבילוי משותף. "נוסף על כך", אומרת גילה, "הסכמנו להגדיל בהדרגה את מספר החופשות המשותפות. לפחות אחת מהחופשות שלנו בכל שנה אינה בישראל, אלא בחו"ל, ושם קטן הסיכוי שבעלי יוטרד בטלפון בענייני עבודה.

"הצלחתי למנוע את התמוטטות הזוגיות בכוחות עצמי", היא מוסיפה, "אך לזוגות אחרים הנקלעים לסיטואציה דומה על רקע עבודה תובענית אני מציעה ללכת לקבוצות תמיכה. חשוב שבסדנאות האלה ישתתפו שני בני הזוג ולא רק אחד מהם".

אסתי תירוש, יועצת במרכז דואט לטיפוח הזוגיות, אומרת שבעידן הגלובלי אנשי עסקים ועובדים בחברות היי-טק, תקשורת ופיננסים נאלצים להיעדר הרבה מביתם לרגל נסיעות בתפקיד לחו"ל. נסיעות אלה, היא אומרת, אינן קשורות בהכרח באישיותו של איש העסקים (או העובד השכיר), אלא בצורכי העבודה.

"נסיעות תכופות, חשובות לחברה ככל שיהיו, יכולות לפגום בזוגיות או ברקמה המשפחתית, מכיוון שהן יוצרות פתח לבגידות, לתחושת בדידות, לתסכול ולמתח נפשי אצל בן הזוג הנשאר", היא טוענת. הבעיה מחריפה כשלזוג יש ילדים קטנים - מצב היוצר מטלות רבות יותר בבית - אך אחד מבני הזוג מנותק פיסית בגלל נסיעת עבודה ואינו לוקח חלק פעיל בטיפול בילדים.

"ריבוי נסיעות לחו"ל דורש מודעות לא רק מצד העובד, אלא גם מצד הארגון השולח אותו", מציינת תירוש. "צר לי לראות איך חברות ההיי-טק נוטות לשלוח עובד לתערוכה או השתלמות מקצועית מעבר לים בקלות, אך אינן מתעניינות כלל במה שמתרחש בתא המשפחתי שלו, שנשאר כאן". מחלקת משאבי האנוש בחברה נרתעת מלהתקשר לבני הזוג של העובדים או לילדם ולשאול אותם אם נסיעת העובד יצרה אצלם בעיה כלשהי - מחשש שהדבר יתפרש כחדירה מוגזמת לפרטיותו של העובד.

"זו גישה מוטעית", קובעת תירוש. "הרי הארגון עצמו גרם למתח בין העובד לבין משפחתו עקב ההחלטה לשלוח את האיש לחו"ל, ולכן מוטלת על מנהלי החברה החובה לנסות ולמתן את המתח הזה". איך? למשל על ידי כך שהעובד ובת זוגו יוזמנו על ידי החברה להרצאה קצרה הקשורה בנושא שבעטיו העובד עתיד לנסוע, או סדנה בהנחיית פסיכולוג המסבירה איך להתמודד עם היעדרות של בן זוג לרגל עבודתו.

אם מדובר בנסיעה של מנהל לשליחות בחו"ל לתקופה ארוכה יחסית, שבועות או חודשים, טוב תעשה החברה אם תיערך מראש ותארגן לשניים פגישה אצל יועץ לזוגיות. "מודעות והיערכות מתאימה לפני הנסיעה לחו"ל יכולות להבטיח את השגת המטרה שבשליחות מבחינת המעסיק ולמנוע חיכוכים מסוכנים בין עובדים לבני זוגם, ואף להפוך את נסיעת העבודה לסוג של ריגוש בקרב בני הזוג, תבלין לחיי הנישואים", אומרת תירוש.

היא מדברת מניסיון אישי: "בעלי הוא יהלומן, ובמסגרת עיסוקו הוא נוסע הרבה לבלגיה, ובאחרונה גם לרוסיה", היא מספרת. "חברות טובות שלי רמזו לי שנסיעותיו למקומות שבהן יש נשים 'ליברליות' יכולות ליצור בעיה בזוגיות שלנו, והן הציעו לי לנסות למנוע אותן.

"דיברתי אתו על הנושא. הבעתי בפניו את דאגתי, והוא כעס והסביר שוב ושוב שהוא אינו יכול לוותר על הנסיעה, מכיוון שעליו לפגוש את אנשי תעשיית היהלומים הרוסית בארצם. יחסינו הידרדרו. פניתי למומחית לזוגיות. היא חיזקה אותי והסבירה שבמקום להיות בעמדה של קוטרית, עלי לגלות אמון בבן זוגי, כדי שישמח לחזור הביתה. למדתי גם שבעת היעדרו של בן הזוג בשל נסיעה לחו"ל, חשוב שתתקיים תקשורת בינינו".

אורלי צדוק, פסיכולוגית תעסוקתית ומנחה בכירה בעמותת נטע, אומרת שמשבר זוגיות נפוץ בייחוד במקרים שבהם שני בני הזוג עובדים - ובאופן הבולט ביותר בענף ההיי-טק. "בשעות הערב, בעודם מותשים מיום העבודה, זוגות רבים מתווכחים ביניהם מי תורם יותר לטיפול בילדים ולדאגה לצורכי הבית", אומרת צדוק. "כדי שהבית לא ייהפך לזירת התגוששות נפיצה, אני מציעה להקטין מעט את הנטל המשותף ולקבוע, למשל, שביום אחד בשבוע, הקטן ייאסף מהגן על ידי ילדה מהשכונה. כדי להקטין את השחיקה בזוגיות מומלץ מאוד לקבוע יום אחד בשבוע או אפילו בשבועיים שבו היא והוא ייפגשו לארוחת צהריים בעיר, למין שעה של כיף באמצע יום העבודה".