שנה וחצי מאסר לבת 50 שגנבה מאחיה ומהוריה למעלה מ-270 אלף שקל

איריס ברקוביץ הורשעה על פי הודאתה במרמה וגניבה מאחיה ומהוריה ניצולי השואה, בסכומים העולים על 270 אלף שקל.



ברקוביץ עבדה כמנהלת בחברת עדי דנט שבבעלות אחיה. בין השנים 2001-1999 ביצעה שורה של מעשי גניבה בכספי החברה. בין השאר זייפה ברקוביץ צ'קים של החברה, חתמה עליהם בשם אחיה והשתמשה בצ'קים לתשלום חובות אישיים שלה. חלק מהצ'קים שימשו לכיסוי הלוואה שנטלה בשוק האפור לצורך מכונית ששימשה אותה. בדרך זו, קיבלה ברקוביץ למעלה מ-100 אלף שקל מהחברה.



באותן שנים רשמה ברקוביץ את בעלה כעובד בחברה אף שמעולם לא עבד בה ושילמה לו משכורת באמצעות צ'קים או העברות בנקאיות מחשבון החברה לחשבונה הפרטי. מעשי מרמה אלו העבירו לחשבונה של ברקוביץ כ-64 אלף שקל.



ברקוביץ הודתה כי רימתה גם את הוריה, ניצולי שואה. ב-1999 פנו אליה הוריה בבקשה לסיוע בביצוע פעולות בנקאיות לאחר שיכולתם הפיזית נחלשה. ברקוביץ משכה כ-106 אלף שקל מתוך חיסכון הרנטות אותו קיבלו הוריה כפיצוי מגרמניה. בנוסף, השתמשה בכרטיס האשראי של ההורים וביצעה בו רכישות רבות בסכומים של עשרות אלפי שקלים, אשר הובילו את הוריה למצב של משיכת יתר.



על מנת שהוריה ואחיה לא יבחינו בפעולותיה, העלימה ברקוביץ מסמכים וביצעה פעולת "עקוב אחרי" ממכשירי פקס וטלפון כך שמסמכים ושיחות טלפון מהבנק יגיעו אליה ישירות.



ברקוביץ', העובדת כשכירה בעיתון "מעריב", טענה כי עשתה את המעשים כדי להחזיר הלוואות שנטלה בשוק האפור כדי להציל את העסק של אחיה, שנקלע לקשיים והפסדים. לדברי האח, העסק לא היה בהפסדים. ברקוביץ, שהודתה במעשים והביעה חרטה וצער על מעשיה, מציינת כי ניסתה ליצור קשר עם משפחתה ולבקש את סליחתם, אך הם מתנגדים.



השופט ירון לוי מבית משפט השלום ברחובות ציין בגזר דינו כי "קשישים, ובמיוחד ניצולי שואה, מוגבלים פיזית, נמנים על אחת החוליות החלשות בחברה הישראלית, הנזקקות להגנת בית המשפט. למרבית הצער מתברר כי נדרשת הגנה מוגברת לאוכלוסיה זו דווקא מפני הקרובים ביותר. הגנה מוגברת זו תימצא, בין היתר, באמצעות ענישה ממשית ומחמירה".



ברקוביץ נדונה לשנה וחצי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, פיצויים לאמה בסך 60 אלף שקל ופיצויים לאחיה בסך 40 אלף שקל.



(פ 2374/05)