באגף כלכלה של התנועה הקיבוצית נמצא, כי בעזרת התמורה שקיבלו הקיבוצים ממכירת מניות תנובה, הם צפויים לסגור את הגירעון האקטוארי בקרנות הפנסיה שלהם בשבע שנים (2014). מדובר בגירעון כולל של 3.8 מיליארד שקל בסכומים שהפרישו הקיבוצים לקרנות הפנסיה של התנועה הקיבוצית. סגירת הגירעון תבטיח לכלל חברי 250 קיבוצים בתנועה הקיבוצית פנסיית מינימום צנועה של 2,600 שקל לחודש.
גירעון אקטוארי פירושו כי סך הקצבה הפנסיונית שאמורים לקבל החברים, גבוה מהסכום שהצטבר בקופה, כך שלא ברור מאין יגיעו התשלומים.
האפשרות שניתנה לקיבוצים בהסכם מכירת מניות תנובה לאייפקס-שמיר להקדיש 66% מהתמורה להפרשות לפנסיה, היוותה את השיקול מכריע בהחלטות שקיבלו קיבוצים רבים למכור את מניותיהם בתנובה ולוותר על השליטה בחברת המזון הגדולה במשק, בה שלטו בשותפות עם המושבים יותר מ-80 שנה.
עוד עולה מנתוני אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית, כי 66 קיבוצים מכלל 250 קיבוצי התנועה הקיבוצית כבר סגרו את הגירעון האקטוארי והבטיחו לחבריהם את הפנסיה הצנועה. בהנחת הגדלת יעד הפנסיה ל-3,500 שקל לחודש לחבר, יעד עליו הוחלט כבר בכמה עשרות קיבוצים חזקים. ל-44 מהקיבוצים בארץ כבר יש יכולת אקטוארית לממש את היעד הזה.
20 קיבוצים מוגדרים חדלי פירעון
מנהל אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית דורון סט, שהתייחס לנתונים, אמר כי הבעיה הגדולה במרבית הקיבוצים בסוגיית הפנסיה, שאן בהם צבירה המאפשרת לשלם פנסיה לחברים שמעל גיל 70.
לדבריו, 2.2 מיליארד שקל מהחוב האקטוארי מתוך חוב כולל של 3.8 מיליארד שקל, הוא בגין זכויות הפנסיה של חברים מעל גיל 70 ואם מנטרלים את ההתחייבות הזאת החוב האקטוארי של כלל קיבוצי התנועה הקיבוצית יורד ל-1.6 מיליארד שקל בלבד והוא ייסגר בתוך 3 שנים בלבד.
בעיה קריטית נוספת המקשה על חיסול הגירעון, אומר סט, היא מצבם הכלכלי הקשה של 20 קיבוצים המוגדרים חדלי פירעון, שאין בהם צבירה פנסיונית כלל.
לגבי התרומה של מניות תנובה לסגירת הגירעון האקטוארי, מסתבר בחישוב כולל שהיא תאפשר לקצר את המועד לסגירת הגירעון האקטוארי של הקיבוצים מ-8 שנים ל-7 שנים.