נצבא תובעת 12 מיליון שקל מהבנק הבינלאומי: הפר הסכם להענקת אשראי וגרם לה לשלם ריבית יתר

וחברה נכדה שלה, משגב שירותי אספקה ופרסום, תובעות 12 מיליון שקל מהבנק הבינלאומי בטענה שהבנק גרם להן לשלם סכומי ריבית ביתר.



בעלי מניותיה של נצבא היו בעיקרם חברי קואופרטיב אגד וגימלאיה. מהתביעה עולה כי בשלב מסויים נאלצה משגב ליטול אשראי מהבנק בסכומים שתפחו במהלך השנים. זאת, בשל קשיים כלכליים שנצבא נקלעה אליהם ברכישת מניות של חברים פורשים. מדובר בהלוואות על פי דרישה ("און קול") שעם פרעונן על פי דרישה שהעמיד הבנק לחברות - הן מוחזרו לפי הנטען על ידו במשך שנים עד ל-2003. להבטחת האשראי שיעבדה נצבא לטובת הבנק את מניותיה של נצבא החזקות הנסחרת בבורסה.



החברות טוענות כי נוכח העובדה שנצבא לא ניהלה עסקים החל מתחילת שנת 96' והכנסותיה נבעו מדיווידנדים שחולקו על ידי חברת הבת שלה נצבא החזקות. נוכח קשיים שנתגלו בעסקים של משגב הרי שמ-2000 היה ידוע לבנק כי סילוק החובות יכול להיעשות רק באמצעות מכר המניות שהחברות שיעבדו לו. בין התובעות לבין הבנק התגבשו בעל פה הסכמות לפיהן החברות יפעלו למכור את המניות ששיעבדו לבנק. עד למכירתן ימשיך הבנק להעמיד לחברות את האשראי.



מכירת מניות נצבא החלה בשלהי 2000 והסתיימה ב-2006 עם מכירת המניות לאיירפורט סיטי בשווי של כ-645 מיליון שקל. לטענת החברות המיוצגות על ידי עו"ד עמית לוין, הליכי המכירה היו ידועים לבנק והוא הסכים שלא לנקוט בהליכים להעמדת האשראי לפרעון.



לטענת החברות, בינואר 2003 הפר הבנק את ההסכמות למרות שיכולתו לגבות את מלוא חובותיו לא נפגעה. הוא שינה באופן חד צדדי את שיעורי הריבית בהלוואות על פי דרישה ובכך גרם לחברות לשלם סכומי ריבית ביתר. עוד נטען כי הבנק החל שלא למחזר את סכומי הריבית בגין ההלוואות על פי דרישה, ובכך גרם לכך שחשבונות החברות יכנסו ליתרות חובה ויחויבו בשיעורי הריבית המקסימלית.