קזינו בקופת הגמל "חרמון": איך מפסידים 8% בחודש אחד

ינואר היה חודש קשה בשוק ההון וגם מנהלי ההשקעות המוכשרים ביותר לא הצליחו לחולל ניסים. תעשיית קופות הגמל הציגה בינואר תשואה שלילית של 2%-4%. אבל המספרים של קופת הגמל של פריזמה, חרמון, ושל קרן ההשתלמות שלה, תבור, בולטים גם על רקע המספרים הגרועים של הקופות האחרות. שתי הקופות הניבו תשואה שלילית של יותר מ-8% - יותר מפי שניים מאשר הקופות הגרועות ביותר.



כדי להדגיש, לא מדובר על קופות שמתמחות במניות. הקופות המנייתיות כולן הניבו תשואות שליליות גבוהות במיוחד בינואר. שתי הקופות של פריזמה הן קופות כלליות שנחשבות בדרך כלל סולידיות, ואינן קטנות במיוחד. חרמון מנהלת 1.4 מיליארד שקל ותבור מנהלת 1.2 מיליארד שקל (נכון לדצמבר 2007).



איך הצליחה פריזמה ליפול בצורה כל כך חריגה? בשלב זה יש יותר שאלות מתשובות. יש להניח שמנהלי ההשקעות של שתי הקופות ביקש לפתוח את השנה בצורה חזקה והימרו על כיוון השוק באמצעות אופציות.



נוכח ירידה של 13% בשוק המניות בינואר ועליות בשוק האג"ח הממשלתי, כמו גם העובדה שחרמון מחזיקה עד 30% מניות - הרי שהקופה היתה צריכה לדווח על תשואה שלילית של כ3%-4% בלבד. בכדי להגיע לתשואה שלילית של 8% היא היתה צריכה להחזיק 60% מהנכסים במניות, דבר שאינו אפשרי, שכן אחזקה של יותר מ-50% היתה הופכת את חרמון לקופה מנייתית. גם אם חרמון השקיעה בכמה מניות כושלות במיוחד וגם אם ההשקעה הזו היתה למשל בארה"ב, כך שהיא הפסידה מהפיחות בדולר בינואר (5%), עדיין נראה כי מדובר בתשואה חריגה שלא הגיעה מהרכיב המנייתי בלבד.



בתעשיית קופות הגמל מדברים על כמה אפשרויות לתשואה החריגה: ראשית, פתיחה של פוזיציה גדולה באופציות ובנגזרים - פוזיציה שהתבררה ככושלת לקראת סוף החודש. שנית, השקעה במכשירים פיננסיים מורכבים הקרויים בעגה המקצועית 'ריברסים'.



מכשירים אלה, המשווקים למשקיעים המוסדיים, דומים לאופציות ומבטיחים תשואה במקרים ספציפיים. סיבה נוספת אפשרית היא שיערוכים גבוהים מדי כלפי מעלה, של ני"ע לא נזילים - שהירידות בשווקים אילצו את מנהלי הקופה לתקן את השערוך כלפי מטה ולהציג תשואות שליליות.



מנהל קופת חרמון הוא בן גביזון (31) עם חמש שנות ניסיון בשוק. גביזון פועל תחת ועדת השקעות שבה יושבים גם דירקטורים חיצוניים. ביניהם מאיר וידל, נילי מארק ופרנסין דבי. בנוסף אליו יש להזכיר את מנהל ההשקעות הראשי של פריזמה, ירון פיטארו, ומנכ"ל הקופות של פריזמה, עליו מדברים גם בתור מועמד לתפקיד מנכ"ל בית ההשקעות - עזרא עטר. מעליהם נמצאים דב קוטלר המנכ"ל, ורון לובש, היו"ר.



לאן נעלמו כל האנשים האלה, שמטרתם לפקח על ניהול הסיכונים בקופות הגמל? האם הם קיבלו דיווח על רמת הסיכון? האם הם דנו בהשקעה הספציפית? איזו מדיניות הם היתוו? האם הם קיבלו דיווח במהלך החודש לגבי הנעשה בקופה או שגילו את הירידה החדה רק לקראת סוף החודש כשכבר היה מאוחר מידי?



מעניין עוד יותר להזכיר שלפריזמה יש קופה אחות לחרמון, בשם סגנון חרמון, שעשתה תשואה שלילית של 1.5% בלבד. כלומר, יש פער של כ-7% בתשואה חודשית בין שתי קופות שמתנהלות תחת אותה מדיניות השקעות ותחת אותה ועדת השקעות, ושיש להן שם דומה עד כדי בלבול. סגנון חרמון מנהלת כ-50 מיליון שקל (נכון לדצמבר 2007). בשוק אומרים כי לקוחות זועמים שמתקשרים לפריזמה זוכים להנחה בדמי הניהול.



כדאי אולי להפנות גם כמה שאלות למפקח על שוק ההון והביטוח, ידין ענתבי. בשוק טוענים שכדי שסוכני ביטוח זועמים לא יגרמו ללקוחות לצאת מחרמון, פריזמה היתה מוכנה להגדיל את העמלות המשולמות להם בגין כל תיק שנשאר בחרמון. הבעיה היתה שמצב כזה יוצר עבודה של הסוכנים כנגד האינטרס של הלקוחות - רק כדי שיקבלו תגמול עודף.



מפריזמה נמסר בתגובה: "מקובל ונכון למדוד את ביצועי קופות הגמל, כחיסכון לטווח ארוך, על פני תקופה ארוכה. האירוע הגלובלי שהתרחש בינואר, השפיע כמובן על ביצועי הקופות המדוברות, אך ראוי לבחון אירוע זה בפרספקטיווה הנכונה, כלומר, בטווח הארוך:



1. הפוזיציות של ינואר נסגרו.



2. ועדת ההשקעות מקבלת דיווחים שוטפים, מגבשת ומלווה את מדיניות ההשקעה. במקרה זה מדובר באירוע שהתפרץ בפתאומיות ונמשך כיומיים.



3. ניהול ההשקעות בקופה נעשה בהתאם למדיניות ובמכשירים המקובלים.



4. ההבדל בביצועי הקופות פריזמה חרמון וחרמון סגנון נובע מהעובדה שסגנון היא צעירה וצומחת וניהול ההשקעות בה מאפשר תמרון רב יותר וגמיש, שבשעות משבר, יש לו יתרון משמעותי.



5. כל התמריצים וההטבות שניתנים ויינתנו ללקוחות ולסוכנים נעשים בהתאם למקובל בשוק".



ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר עורך ביקורות ובדיקות שוטפות באשר לאופן התנהלותם של הגופים המוסדיים שבפיקוחו, ובכלל זה תפקוד בעלי התפקידים בגופים המוסדיים".