מהם המוצרים שמציע שוק הפנסיה?

בשוק הפנסיה קיימים שלושה מוצרים עיקריים, אשר מטרתם חיסכון לגיל פרישה: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל. לכל אחד מסוגי החסכונות קיימים מספר מסלולים, וניתן לבחור מוצר אחד במסלול מסוים או לשלב בין מספר מוצרים. ההיצע גדול ולא פשוט לבחור. כדי לדעת כיצד להתאים את חיסכון הפנסיה לצרכים האישיים, כדאי להכיר את האפשרויות הקיימות ואת ההבדלים ביניהן.

קרן פנסיה היא חיסכון לטווח ארוך, בו מפקיד החוסך סכומי כסף מדי חודש, ומקבל אותו בחזרה רק לאחר שהגיע גיל הפרישה (למעט במקרים חריגים). המבוטח מקבל את החיסכון כקצבה חודשית המשולמת לו עד סוף חייו. במקרים מסוימים ניתן לקבל חלק מהסכום כמענק חד פעמי, בתמורה להקטנת הקצבה החודשית. בנוסף מבוטח החוסך בקרן הפנסיה בביטוח למקרה אובדן כושר עבודה - פנסית נכות ובביטוח למקרה מוות - פנסית שאירים.

הדרך המקובלת לחסוך לפנסיה היא הפרשה מהמשכורת לחיסכון המתחלקת בין העובד למעביד. העובד משלם בדרך כלל 5%-5.5% והמעביד 5%-6%. בנוסף מקובל שהמעביד מפריש גם את תשלום הפיצויים לעובד לתוך החיסכון, שהם 5%-8.3% נוספים. שיעור ההפקדה המקסימלית לתגמולים היא 7% לעובד ו-7.5% למעביד. עובדים עצמאיים יכולים להפריש לקרן פנסיה עצמאית ולהנות מהטבות מס בשיעור מקסימלי של 16% מהכנסתם עד תקרת הכנסה מזכה.

מסלולי החיסכון הפנסיוני מגוונים, וכוללים ביטוח לשארים לאחר גיל הפרישה (בן זוג וילדים עד גיל 21 וכן ילדים המוגדרים תלויים), וביטוח לשארים במקרה של מוות לפני גיל פרישה. ככול שסכומי הביטוח גבוהים יותר, בהתאם למסלולי הביטוח הנבחרים, כך קטן סכום החסכון הנצבר לגיל פרישה, ולהיפך.

סכום הקצבה המשולמת לזכאי ביום יציאתו לגיל פרישה נקבע בסמןך למועד זה, ומבוסס על חישובים אקטואריים שונים - מצב הקרן, הסכום הכולל שנצבר מהפרשות, הרווחים שצבר, מצב המשק ונסיבותיו האישיות של המבוטח.

ביטוח מנהלים הנו חיסכון לטווח ארוך הדומה לחסכון פנסיוני, עם מעט שינויים. גם חיסכון זה נועד לעת פרישה, ויכול לכלול מרכיבים ביטוחיים לאובדן כושר עבודה, שארים וביטוח חיים. שיעורי ההפקדה המקובלים של העובדים והמעבידים דומים לאלה של קרן פנסיה. ההבדל העיקרי בין ביטוח מנהלים לפנסיה הוא שהעובד מקבל פוליסה בה ידועים מראש מקדמי ההמרה לקצבה, לעומת קרן הפנסיה בה המקדמים נתונים לשינוי על פי התקנון. הבדל נוסף הוא שדמי הניהול ועלויות הביטוח נמוכים בממוצע באופן משמעותי בקרן הפנסיה.

לעומת הפנסיה וביטוח המנהלים, בהם ישנו מרכיב ביטוחי, קופת גמל הנה חיסכון בלבד, אשר נצבר לעת פרישה ונהנה מהטבות מס. את החיסכון ניתן למשוך רק מגיל 60, וניתן לקבל אותו כסכום חד פעמי, כקצבה חודשית, או כשילוב בין השניים. בהתאם לתיקון 3 החל מינואר 2008 מוגדרות קופות הגמל כ"קופות גמל לא משלמות לקצבה", וכספים חדשים המופקדים לקופת גמל לא משלמת ניתנים למשיכה רק בהעברתם לקופת גמל משלמת לקצבה, קרי קרן פנסיה או ביטוח מנהלים לקצבה, וזאת רק לאחר תשלום קצבה מינימלית של 3,850 ¤ וכהוון קצבה.

קופות הגמל השונות משקיעות את כספי החוסכים בשוק ההון באפיקי השקעה בעלי דרגות סיכון שונות, שמעלים בהתאם את האפשרות לצבור כסף רב יותר, או להפסיד חלק מהסכום.

תקרת שיעור ההפקדה המותרים לקופת גמל הנה 7% לעובד ו-7.5% למעביד על חשבון תגמולים ועד 8.33% לפיצויים, וזאת החל משנת 2008 בהגבלה של תקרת שכר של 30,652 שקלים לחודש לחיסכון באפיק זה, או באפיק זה המשולב עם אפיק אחר (קרן פנסיה ו/או ביטוח מנהלים). גם עובד עצמאי רשאי לפתוח קופת גמל בתנאים שונים מעט. שיעורי ההפקדה המותרים בתוכנית לעצמאים משתנים בהתאם לשנת פתיחת קופת הגמל.

ההבדל העיקרי בין קרנות הפנסיה לביטוחים השונים וקופות הגמל הוא קיומה או חסרונה של ערבות הדדית. בקרן הפנסיה כל העמיתים ערבים זה לזה. הקצבה נקבעת בין היתר ממצב הקרן. אם נמשכים כספים רבים מהצפוי, הקופה קטנה ואיתה קטנות הקצבאות של שאר המבוטחים. על כן יש לבחור בקרן פנסיה שהיא מאוזנת מבחינת המבוטחים בה. לעומת זאת, היתרון הגדול של קרנות הפנסיה היא זכאותן להשקיע 30% מהכספים באגרות חוב ממשלתיות בריבית חסרת סיכון, דבר שמאזן מעט את הסיכון הכרוך בערבות ההדדית.

היתרון בביטוח מנהלים הוא היכולת לקבוע מראש את מקדמי ההמרה בהתאם לתוחלת החיים, ללא סיכון לשינוי, מכיוון שאין את האלמנט של ערבות הדדית. הביטוח מתבצע מול החברה ולא מול שאר המבוטחים. עם זאת, דמי הניהול על ביטוחים מסוג זה גבוהים יותר מדמי הניהול של קרנות הפנסיה, כך שבפועל הכסף הנצבר לחיסכון קטן.

שלושת המוצרים נהנים החל משנת 2008 מהטבות מס זהות. שילוב בין המוצרים בתכנון נכון יבטיח ביטוח מתאים ופרישה בכבוד תוך חלוקת הסיכונים בין כל המכשירים הפנסיוניים.