האדריכלות האקולוגית כבר לא נתפשת כעיסוק הזוי של מחבקי עצים. היא נהפכה למתקדמת מבחינה טכנולוגית ובמסגרת העיסוק בה משתמשים בחומרים מתקדמים שרחוקים מאוד מהקש והבוץ שהיו מזוהים איתה בעבר.
בישראל נחשבת העשייה הזו לעסק של גופים גדולים דוגמת אינטל, שמקימה בניין ירוק בתכנונו של האדריכל דגן מושלי בפארק התעשייה מת"מ בחיפה. דוגמה נוספת היא המגדל שמתכנן ריצ'ארד מאייר בשדרות רוטשילד בתל אביב. המגדל אמנם עטוי כמעט כולו בזכוכית, אבל גם מתוכנן במסגרת תנאי ה-LEED האמריקאי, הנחשב לתקן המחמיר בתחום בעולם. הבחירה של קבוצת ברגרואין, יזמית המגדל ברוטשילד, באדריכלות ירוקה, מצביעה על החוש המוצלח שלה לטרנדים וגם יוצרת ציפייה שהטרנד הזה יתחיל לזלוג ממגדלי היוקרה לבנייה הקבלנית הסטנדרטית.
כניסה של מודעות אקולוגית, טכנולוגיה חסכונית באנרגיה וחומרים ירוקים לענף הבנייה היא מגמה משמעותית. ענף הבנייה הוא אחד המזהמים הגדולים בעולם. מחקרים שנערכו בארצות הברית מצביעים על כך שתפעול בניינים צורך 40% מכלל האנרגיה במדינה, משתמש ב-71% מכלל החשמל ואחראי ל-38% מסך פליטת הפחמן הדו-חמצני. המעבר לתכנון אקולוגי וחסכוני עשוי, לפי אותם מחקרים, להוריד את צריכת החשמל בכ-15%.
אף שרוב היזמים עדיין לא התחילו לעסוק בבנייה אקולוגית, יש מקרים של יזמים קטנים שמרימים את הכפפה ומחליטים לקדם תכנון ירוק במגרשים שלהם. שניים כאלה הם היזמים החיפאים יניב ויאיר רייף, שבונים על מגרש בקרבת דרך הים ורחוב שושנת הכרמל בחיפה.
השניים פנו לאדריכל ד"ר יוסי קורי, בעלים של משרד Geotectura המתמחה בבנייה האקולוגית ובת-קיימא, וביקשו ממנו לתכנן להם בית מגורים ירוק של 12 דירות. קורי ביצע את משימה והצליח אפילו לשכנע את היזמים לוותר על אחת הדירות כדי להקטין את טביעת הרגל של הבניין במגרש, להרחיב את המבט לנוף ולאפשר את חדירת הגן למבנה.
הבניין, שזכה לשם 'מפרש השמש', כולל מערכות טיהור של מים אפורים (המים של המקלחות והכיורים), מערכת אוורור פאסיווית (המשתמשת בפתחים המנצלים את משבי הרוח), פתיחות אופטימלית לצורך תאורה טבעית וקיר דרומי מעוגל שתוכנן להיות מחופה בתאים פוטו-וולטיים שאמורים לספק כ-40% מתצרוכת החשמל של הבניין.
למרבה הפלא, הסיבה שהקיר לא יצופה בתאים הממירים אנרגיה סולרית לאנרגיית חשמל, היא פקידי העירייה, שסירבו לכך מסיבות סביבתיות. הסיבה לאיסור: הבניין ייראה שונה משאר הבניינים בסביבתו הקרובה. בתקווה שפקידי העירייה ישנו את דעתם בעתיד הקרוב, נשמרת הצורה של המבנה, ואם יתאפשר יותקנו בו התאים.
למרות הקשיים שעורמת העירייה, קורי מאמין ש"בית ירוק ממותג יותר נכון, ואפשר לשווקו טוב יותר".
יזמי הפרויקט, האמור לקום ב-2010, הם בעלי סוכנות הביטוח רכש, שהפרויקט הנדל"ני הקודם שלהם היה מבנה לשימור. קורי מגדיר אותם כחיפאים שאכפת להם, שמתכננים לבנות זמן רב במרכז הכרמל והרגישו שתכנון אקולוגי הוא הדבר הנכון לעשותו.
אחד היזמים מתכוון לגור בבניין, וקורי טוען ש"מעורבות של יזם בפרויקט לטווח ארוך חשובה מכיוון שבבנייה אקולוגית חלק ניכר מהחיסכון הוא בעלות ההחזקה".
"התפישה של בינוי בר-קיימא היא לעתיד רחוק יותר מהמקובל בשוק הישראלי. המעורבות הכלכלית והרגשית של יזמים בפרויקט לאורך זמן מנבאת טוב".
והנגב עוד יהיה פורח
פרויקט נוסף עליו עובד כיום קורי הוא הצעה לתחרות לתכנון בנייה אקולוגית במדרשת שדה בוקר. מדובר בשכונה אקולוגית במדבר, שמתוכננת במשותף עם פלאביו אדריאני, מהנדס מכונות ברזילאי. בהצעה שהגיש קורי ועלתה לשלב הגמר מתוכנן קיר דרומי עם תאים פוטו-וולטיים, שימוש בהצללות מתאימות, הפיכת הגגות לשטח פתוח ואיסוף מי נגר. קורי מדגיש שמבחינה פונקציונלית המבנה מתוכנן כבית נורמלי.
המבנים ייראו כגבעות נמוכות ולא כאלמנטים דומיננטיים חוסמי מבט. ההצעה היא בעצם לסוג חדש של שכונת פרברים, ובחלק מההדמיות מוצגת גם בריכת שחייה קטנה. תוספת זו מעלה שאלות לגבי בנייה אקולוגית של פרבר, שהוא מעצם הגדרתו זולל שטח ובלתי אקולוגי.
קורי מאמין שאסור להיות פנאטים, ומעדיף להתמקד בצדדים האקולוגיים החיוביים. בשעות הפנאי שלו, הוא הוגה מבנים מורכבים במראה של סרט עתידני, שמבטאים ערכים של חיסכון באנרגיה והקטנת ההפרעה לנוף.
סיוע לאזורי בצורת
קורי אינו מסתפק בתכנון מבנים. לתחרות שאירגנו חברת ההנדסה Arup וארגון WaterAid באנגליה, הוא הגיש תוכנית למתקן להפקת מים, בשם מי-טל. הבנייה הירוקה מתקשרת עם בנייה לאוכלוסיות מצוקה ובאזורים שסבלו מפגיעת מזג האוויר. המתקן שתוכנן בשיתוף עם האדריכל אייל מלכא, נועד להפקת מי שתייה ממי הטל, סינונם ואגירתם במכלים. לפי התכנון המתקן יותקן באזורים הסובלים מבצורת או פגיעה באספקת המים בעקבות אסון או זיהום.
המודל הנוכחי שוקל 35 קילו וניתן להרכבה בקלות. בשלב הבא מתכוון קורי לפתח מודל מתקדם, בשיתוף עם היזם משה חשפיה והחברה ההולנדית Creative Construction, שיהיה מעין ערכת הישרדות ויכלול תאים פוטו-וולטיים. מודל זה ישמש לפי התכנון להקמה של עיר חירום.
דגם של מי-טל בצוותא עם עוד פרויקטים של קורי מוצג עד סוף החודש בתערוכת "חומר למחשבה" בגלריית "זהזה" לאדריכלות בנמל תל אביב, שמציגה את הפעילות של סטודיו גאוטקטורה.
שיתוף פעולה נוסף של קורי ומלכא ייצר את "גור שחקים" (באנגלית: rise-i), פיתוח בר-קיימא של הבית צמוד-הקרקע הנחשב לפירוש הישראלי לאיכות חיים. שיתוף זה זכה במקום השלישי בתחרות בינלאומית לעיצוב מבני מגורים ביפאן, והוכתר כפרויקט הישראלי של השנה ב-2006 בקטגוריה הרעיונית.
הבניין חסכוני בתפישת הקרקע שלו, 5 מטרים על 7.5 מטרים, והוא יכול לצמוח לגובה בהתאם לצורכי המשפחה. הבניין מיועד לייצור בתהליכים מתועשים, עם יכולת שינוי והתאמה לטעמה של כל משפחה. ההצעה המשלבת מערכות לאיסוף מים, שימוש באוורור פאסיווי על ידי ארובות שרב קטנות ותאים פוטו-וולטיים.
תוכנית נוספת שהגה קורי ונעה על הגבול בין רעיון לממשות היא "תקוות השמש". תוכנית זו פותחה בצוותא עם ד"ר פיני גורפיל מהפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל בטכניון. התוכנית נועדה לפתור את בעיית מגבלת המקום שעליו ניתן להרכיב תאים פוטו-וולטיים. מדובר במעין שיבולת המורכבת ממספר בלונים, בעלי צורה של צלחת מעופפת, ממולאים בהליום ומצופים בתאים פוטו-וולטיים.
"כדי להפיק כמות אנרגיה רבה צריך שטח גדול, ובגלל מגבלת השטח הגינו את השיבולים שיש בהן תמיד חלק החשוף לשמש והיכולות לשמש גם 'תחנות דלק' למכוניות חשמליות", מספר קורי.
הבלונים של קורי יוכלו גם לקדם את הרעיון של שי אגסי להפוך את ישראל לשוק של מכוניות חשמליות - רעיון שנקודת התורפה שלו כרגע היא ההישענות על ייצור חשמל ממזוט או פחם, המזהמים את הסביבה.
עיסוקו של קורי באדריכלות אקולוגית, או כפי שהוא מעדיף לקרוא לה, אדריכלות בת-קיימא, נובע מהאמונה כי לאדריכל בן-זמננו אסור להתחמק מהעיסוק בבעיות גלובליות. "כולנו רוצים עולם טוב יותר, וזה בידיים שלנו. לא מספיק רק לחלום על עולם כזה, צריך גם ליצור אותו", מסביר קורי.
אדריכלים ויזמים רבים מתחילים להבין שבית ירוק נהנה ממיתוג עדיף - ואפשר לשווקו בקלות רבה יותר
שני שילה
22.2.2008 / 11:59