למה טבע מרשה לעצמה להיות כל כך אופטימית?

>> הצגת התוכנית האסטרטגית של טבע ל-5 השנים הקרובות שיקפה אופטימיות רבה ביחס לשוק הגנרי ולמעמדה העתידי של החברה בו. המצגת זימנה כמה הפתעות להערכות הרווחות בנוגע לאסטרטגיה של החברה.



מנכ"ל טבע צפון אמריקה, ביל מארת', העריך שהחברה תצמח בקצב מהיר מהשוק הגנרי בארה"ב (13%-17% בשנה בממוצע ב-5 השנים הקרובות, לעומת צמיחה של 10% בממוצע לשוק כולו), ותגדיל בכך את נתח השוק שלה מ-20% ל-30%.



תחזית זו ניתנה כמה ימים לאחר שבנק ההשקעות אופנהיימר ציטט את נתוני סוכנות המחקר הרפואית IMS, לפיהם השוק הגנרי האמריקאי צמח בקצב אטי של 3.8% ב-2007. אופנהיימר הביע במשתמע ספקות ביחס ליכולת טבע להפיק רווחים גדולים משיווק תרופות בבלעדיות על פי סעיף 4 לחוק הץ' ווקסמן. מנהלי טבע הדגישו את כוונתם להכפיל את השקעותיהם במו"פ כדי להגיש מקסימום של בקשות על פי סעיף 4 לחוק הץ' ווקסמן.



לנוכח קצב הצמיחה של השוק האמריקאי ב-2007 ופרשת פוסמקס, עולה השאלה אם תחזית הצמיחה של טבע לשוק האמריקאי והדגש החזק על שיווק תרופות גנריות בבלעדיות היא רלוונטית, או שהיא מתייחסת לימים טובים יותר בעבר.



לדברי מנכ"ל טבע, שלמה ינאי, השוק האמריקאי צומח ב-4%-7% בשנה. החברה מעריכה שצמיחה היא יצרן הערך הטוב ביותר, וסבורה שביכולתה לצמוח בקצב של 13%-17% בשנה ב-5 השנים הקרובות באמצעות ניצול מעמדה המוביל בשוק ויתרון לגודל.



מינוף יתרון הגודל



"כל הרעיון מאחורי התוכנית הוא איך למנף את היתרון לגודל", ציין ינאי. לדבריו, השגת יעד הצמיחה בארה"ב תיעשה בשני ממדים: העצמת היתרון שיש לחברה בתחום הגשת מוצרים על פי סעיף 4; ויוזמות שיווקיות שמטפחות את יחסיה המסחריים עם ענקי הסיטונות והקמעונות בארה"ב תחת הכותרת Big To Big.







ינאי הוסיף ואמר: "השוק האמריקאי עובר קונסולידציה מהירה בצד הלקוחות. כשאתה רשת גדולה מסוגה של וול מארט אתה יותר מדי גדול וכבד מכדי להסתמך על יצרן הודי קטן, וגם אין לך רצון לנהל מו"מ עם 80 ספקים. זה נותן ליצרן גדול כמו טבע, שמסוגל לספק בן-לילה כמויות גדולות, יתרון עצום, משום שהלקוחות יבואו אליך".



באשר לאסטרטגיית סעיף 4, אמר ינאי: "כשזיהינו את הפוטנציאל הבנו שההשקעה הטובה ביותר שלנו היא במו"פ, ולכן לא יהיה מוצר שלא ניגע בו. אם צריך נעסיק שני צוותי מחקר במקביל על פיתוח המוצר, כדי להגדיל את הסיכויים שנהיה הראשונים שנגיש את הבקשה.



ינאי ציין שהתוכנית האסטרטגית מבוססת על 5 עמודי תווך, אך לא כלל בהם מיזוגים ורכישות. ינאי הבהיר כי יעדיה המספריים של התוכנית - מכירות של 20 מיליארד דולר ורווח של 4 מיליארד דולר ב-2012 - מתבססים על צמיחה אורגנית ורכישות משלימות של כמה עשרות עד מאות בודדות של מיליוני דולרים.



התבטאות זו מפתיעה לנוכח עברה של טבע, שרכשה ב-25 השנים האחרונות חברה בממוצע בשנה. קשה לדמיין, למשל, כיצד טבע היתה רושמת את הרווחים העצומים של 2006 אלמלא רכשה בתחילתה את איווקס.







לדברי ינאי, ברור שלטבע יש אסטרטגיית צמיחה באמצעות רכישות, אלא שכל כוונתו היתה להבהיר שהמספרים שקיבלו מתבססים על צמיחה פנימית. לדבריו, אנליסטים ומשקיעים אינם יודעים להתמודד עם רכישות, בשל אופיין המזדמן והלא ודאי - וטבע ביקשה לתת להם בהירות. הוא ציין כי כיום בקופת טבע יש 3 מיליארד דולר, ואם יימשך קצב ייצור המזומנים המתוכנן, יעמדו לרשותה 10 מיליארד דולר אם לא תבצע רכישות. לדבריו, ייעשה הכל כדי לחלק סכום זה כדיווידנד, משום שלהערכתו החברה מסוגלת לייצר לבעלי מניותיה תשואה גבוהה יותר.



מנכ"ל טבע אירופה, חרדד ואן אודייק, וסמנכ"ל טבע לשוק הבינלאומי, חיים הורביץ, דיברו על שווקים מעניינים כגרמניה ויפאן. ביחס לגרמניה, אמר ינאי, כי מדינה זו היא אחד משני מוקדי הצמיחה העתידית באירופה, בצד אירופה הלטינית (ספרד, איטליה וצרפת). אם כי טבע אינה רוצה להיות במצב שבו היא רוכשת נכס ורואה את שוויו מתכווץ במהירות.



באשר ליפאן, אמר ינאי, מדובר בשוק חשוב - מפני שהוא שוק התרופות השני בגודלו בעולם ומשום שהממשלה היפאנית, ולא החברות הגנריות, היא שיוזמת את הגדלת חלקה של הגנריקה בשוק התרופות במאמץ לרסן את העלייה החדה בתקציבי הבריאות. ינאי אישר שהדילמה הקיימת לפני חדירה לכל שוק, כלומר אם להקים חברה חדשה או לרכוש חברה פעילה שמכירה את השוק המקומי, אינה רלוונטית - משום שהאופציה הראשונה של הקמת חברה חדשה אינה ממשית ביפאן בשל פערי תרבות עסקית. נראה אם כן שהסיכויים שטבע תבצע רכישה במדינה זו גבוהים יחסית.



ינאי התייחס ליעד המכירות של מוצרים מקוריים - 3 מיליארד דולר ב-2012. יעד זה, על אף שהוא משוקלל סיכונים (Risk Adjusted), נראה אופטימי בהתחשב בסיכויים לתחרות גנרית בתרופה קופקסון - שמשווקת בארה"ב זה 12 שנים ושמכירותיה במונחי מכירות לשוק הסתכמו ב-1.7 מיליארד דולר ב-2008.



נראה שמשמעות יעד זה היא שטבע אינה מייחסת סבירות גבוהה לירידה במכירות קופקסון. עם זאת, הוא מעריך שאזילקט לטיפול במחלת פרקינסון תיהפך לתרופה שמכירותיה כמעט מיליארד דולר, אולי בהנחה שתצליח להראות שהתרופה בולמת את התקדמות המחלה, ולא רק מטפלת בסימפטומים שלה.



ינאי סבור שיש הגזמה ואי הבנה באופן שבו אנליסטים מתארים את שקיעת הקופקסון. לדבריו, מכירותיה של תרופה זו ימשיכו לצמוח ולא ייפגעו מגנריקה - הן בשל ההגשה הצפויה של בקשה לשווק גרסה של 40 מיליגרם של קופקסון, שתהיה אפקטיווית יותר; הן משום ההצלחה בשימוש בקופקסון לטיפול באנשים שעוד לא חוו אירוע שני, ועל כן עדיין לא הוגדרו כחולים במחלה.



לדבריו, טבע מעריכה שעד 2013 לא תהיה תחרות גנרית בקופקסון - הן משום שהפטנט עליה תקף עד 2014, ועד היום לא הוגשה בקשה שמאתגרת את הפטנט (עובדה שדוחה את התחרות 30 חודשים מהיום לפחות); הן בשל המבנה המורכב של התרופה, שמקשה על פיתוחה וייצורה הסדרתי. להערכת טבע, כל חברה גנרית שתרצה לייצר גרסה משלה לקופקסון תידרש בידי FDA לערוך ניסוי קליני, משום שהמולקולה מתפרקת - ועל כן לא ניתן להוכיח שקילות ביולוגית של הגרסה הגנרית באמצעות השוואת רמת החומר הפעיל בדם של הגרסה הגנרית לרמתו בתרופה המקורית.



טבע קיבלה את האישור הראשון לתרופה ביו-גנרית באירופה



>> חברת טבע חגגה בסוף השבוע שעבר היסטוריה קטנה כשקיבלה חוות דעת חיובית ממועצת התרופות האירופית לשיווק של G-CSF - גרסה ביו-גנרית של המוצר Neopogen שפותח בידי חברת Amgen ומיועד להגברת ייצור כדוריות דם לבנות במוח העצמות של חולים שעוברים טיפול כימותרפי.



מכירותיה של גרסת המקור של התרופה באירופה הסתכמו ב-300 מיליון דולר ב-12 החודשים שהסתיימו בסוף ספטמבר 2007, על פי סוכנות המחקר הרפואי IMS.



שיווק התרופה תחת השם "Tevagrastim" יאושר סופית בידי רשות הבריאות האירופית (EMEA), אך לעתים נדירות דוחה הרשות המלצות של מועצת התרופות האירופית שמשמשת כוועדה המדעית של הרשות. תרופה זו מיוצרת בטכנולוגיה של הנדסה גנטית בחיידקים, בניגוד לתרופות הרגילות שמיוצרות בסינתזה כימית - ועל כן קשה יותר להוכיח שהמוצר הגנרי זהה לו מבחינת פעילותו הכימית וקשה יותר לייצרו. עובדה זו עשויה להבטיח שמחירו של המוצר, לאחר השקתן של גרסות גנריות, יירד ב-25%-40% בלבד, בהשוואה למחירן של תרופות כימיות שיורדות לעתים בעד 95% לאחר תחילתה של תחרות גנרית.



בנוסף לטבע קיבלו אישור גם החברות הגנריות הגרמניות Ratiopharm ו-Stada. טבע פיתחה את הגרסה הגנרית בשיתוף עם גורם חיצוני. לדברי שלמה ינאי, מנכ"ל טבע, מדובר באחת החברות שקיבלו חוות דעת חיובית ממועצת התרופות האירופית. הוא ציין שהחברה פיתחה את התרופה במפעלה בליטא, שנרכש במסגרת רכישת חברת סיקור בינואר 2004.



סמנכ"ל טבע למשאבים גלובליים, אמיר אלשטיין, אמר כי האישור משקף את חוזקה של החברה במחקר ובפיתוח של תרופות ביולוגיות. לדבריו, יכולות אלו התחזקו עוד יותר בעקבות רכישתה של חברת CoGenesys תמורת 400 מיליון דולר, שאושרה ביום חמישי שעבר. יכולות אלו וצנרת המוצרים הביו-גנריים של טבע מבטאת, לדברי אלשטיין, את נחישותה של טבע למצות את ההזדמנות העסקית ארוכת הטווח שגלומה בשוק זה.



אלשטיין חושף את האסטרטגיה של טבע לשוק הביו-גנרי



>> "אנחנו עומדים לעשות ב-5 השנים הקרובות באירופה את מה שטבע עשתה בארה"ב ב-5 השנים שעברו, תוך 'גניבת' ידע שטבע צברה בארה"ב. כלומר, להכפיל את המכירות ולהגדיל את הרווח התפעולי בקצב מהיר יותר", כך אמר מנכ"ל טבע אירופה, חרדד ואן אודייק, בכנס המשקיעים של טבע שנערך בניו יורק ביום חמישי לרגל פרסום תוכנית החומש של החברה.



ואן אודייק ציין שני מוקדי צמיחה ביבשת הישנה. אחד הוא גרמניה, שוק גנרי של 5 מיליארד דולר, שבו הוכיחה טבע יכולת להתמודד על מכרזי קופות החולים, אף שההספקה בפועל הוקפאה בשל הליכים משפטיים. הציר השני שאותו כינה כדובדבן שעל הקצפת הן מדינות דרום אירופה, בעיקר אירופה הלטינית: ספרד שבה המעבר לגנריקה רק החל; צרפת שבה טבע היא החברה הרביעית בגודלה; ואיטליה. שיעור החדירה הזעום של הגנריקה במדינות אלו - 12%, 17% ו-7% בהתאמה - הפך אותן לאטרטקטיוויות מבחינת טבע.



ואן אודייק העריך שאירופה כולה תיראה בסוף כמו השווקים הגנריים המפותחים של הולנד (שבה הגנריקה היא 50% מהשוק במונחי נפח) ובריטניה (65% ושבה נתח השוק של טבע 30%), שטבע היא החברה הדומיננטית בהן ושבהן רמת השירות, סל מוצרים רחב ואסטרטגיית Big To Big הם שם המשחק.



הוא ציין שהחברה נערכת לגידול מהותי בביקושים בשוקי מפתח באמצעות הקמת מרכז לוגיסטי עצום בלידס, אנגליה, ומפעל בהונגריה, שכושר הייצור הצפוי שלו הוא 14 מיליארד טבליות בשנה, מה שיהפוך אותו לגדול מסוגו באירופה.



ואן אודייק העריך שטבע היא היחידה שמסוגלת לנהל את המורכבות של עבודה מול 30 רשויות בריאות באירופה, והיחידה שיש לה יכולת לספק את התרופות הנדרשות ל-18 מיליון הגרמנים, שמבוטחים בקופת החולים AOK, ושלקוחותיה של החברה מודעים לכך ומעריכים זאת. סמנכ"ל טבע לשוק הבינלאומי, חיים הורביץ, אמר שיעד החברה הוא להגדיל את מכירותיה באמריקה הלטינית, מזרח אירופה, אסיה, ישראל, המזרח התיכון ואפריקה מ-1.4 מיליארד דולר ב-2007 ל-3.2-4.0 מיליארד דולר ב-2012, ב-18%-23%, בעיקר באמצעות צמיחה אורגנית.



הורביץ הבחין בין שני סוגי שווקים: שווקים שמתאפיינים בכלכלות צומחות במהירות וביקוש עולה למוצרי איכות (כמו ברזיל, שהגנריקה צומחת בה ב-25% בשנה, ומקסיקו, שטבע היא החברה המובילה במגזר הממשלתי בה), לשווקים גנריים מתעוררים (כמו יפאן, שבה הממשלה קיבלה החלטה לכפות חדירה גנרית של 30% עד 2012, בהשוואה ל-17% כיום). הורביץ העריך שיש להתמקד ב-12 שווקים לכל היותר מ-100 השווקים שכלולים באחריותו, ואמר שקביעת סדרי העדיפויות נעשית על בסיס גודל השוק, קצב צמיחתו, יציבות פוליטית, מחויבות הממשלה לשירותי הבריאות וסביבה רגולטורית וחוקית.



סמנכ"ל טבע למשאבים גלובליים, אמיר אלשטיין, ציין שהשוק הביו-גנרי הוא גל הצמיחה הבא של טבע. הוא ציין שתרופות ביולוגיות, שהיקף מכירותיהן הוא 40 מיליארד דולר, עומדות לאבד את ההגנה הפטנטית ב-10 השנים הקרובות, והדגיש שמדובר בשוק עם מחסומי כניסה גבוהים.



טבע תבסס את החדירה שלה לשוק זה על השקעה בטכנולוגיות שיאפשרו לה לפתח מוצרים ביו-גנריים בעלות נמוכה - משום שבניגוד לשוק הגנרי הקלאסי חברות גנריות יידרשו לבצע ניסויים יקרים בבני אדם כדי לקבל רישוי לשיווק גרסות משלהן.



האסטרטגיה של טבע בשוק זה תהיה Same For Less, כלומר ייצור מוצר ביולוגי בעלות נמוכה משמעותית מעלות הייצור של התרופה המקורית. שיתוף הפעולה עם פרוטליקס ממחיש אסטרטגיה זו - שכן פרוטליקס מפתחת טכנולוגיה לייצור חלבונים באמצעות הנדסה גנטית של תאי גזר צמח; מהלך שאם יצלח יקטין דרמטית את עלות הייצור.



האסטרטגיה השנייה והיותר אופורטוניסטית לשוק הביו-גנרי היא More For Less - פיתוח מוצר עדיף על המקור בעלות נמוכה יותר. כך, למשל, ייצור באמצעות הטכנולוגיה של חברת קוג'נסיס (Albumin Fusion), שרכישתה הושלמה ביום חמישי שעבר, יאפשר לייצר תרופה כמו הגרסה הגנרית ל-Neupogen - שהחומר הפעיל שלה יתפרק בזמן כפול ויותר מהחומר הפעיל של התרופה המקורית של אמג'ן, ובעלות נמוכה יותר.