בתוך "מפץ הפנסיה הגדול", שהוביל המפקח על הביטוח באוצר, ידין ענתבי, בחודשים האחרונים, מסתתר תרגיל קטן. קטן, אך מחוכם. תרגיל שאם הציבור יבין את חשיבותו, הוא עשוי לגזול את עיקר כוחם של סוכני הביטוח לדורותיהם, משום שהוא יקהה את יכולתם לבלבל את החוסכים לפנסיה עם כפל המושגים חיסכון וריסק.
ענתבי הצליח להעביר בחודשיים האחרונים ארבעה שינויים אדירים בעולם הפנסיה: 1. הסכם על פנסיית חובה; 2. כניסה של הבנקים לייעוץ פנסיוני של ביטוחי חיים; 3. האחדת הכללים על חיסכון בקצבה ובהון; 4. ניוד החיסכון הפנסיוני.
אלה ארבעה שינויים נפרדים ושונים זה מזה, אך יחד הם מרכיבים תמונה חדשה של החיסכון הפנסיוני בישראל. לכן, צירוף השינויים זכאי להיקרא "מפץ הפנסיה הגדול".
הפרדת החיסכון מהביטוח
הכותרת הזאת מובנת אולי רק למקצוענים, אבל היא מיועדת ונותנת כוח מיקוח לכל אחד. מטרת ההפרדה היא להקהות את הסיבוך העיקרי הקיים בחיסכון הפנסיוני (לצד הסיבוך הנוסף - הטבות המס - שטופל בדרך אחרת), כך שגם גברת כהן מחדרה תוכל סוף סוף להתחיל להבין מה נותן לה החיסכון הפנסיוני שהיא קונה.
ההערכה היא שכאשר גברת כהן תבין, היא גם תוכל לקבל החלטות מושכלות יותר בתחום הפנסיה, והיא תיהפך להרבה פחות תלויה בעצות של סוכן הביטוח שלה - שלא פעם ניצל את אי הבנתה לטובתו.
אז מהו השינוי? פשוט מאוד: פיצול החבילה הפנסיונית למרכיביה. כל סכום שאנו מפקידים מדי חודש לחיסכון הפנסיוני שלנו מתפצל כיום לשניים: מרבית הכסף הולך לחיסכון - קרן חיסכון שתיצבר לנו לגיל הפרישה. מיעוטו של הכסף מופנה לרכישת ביטוח. הכסף שמופנה לביטוח קרוי בשפה המקצועית "ריסק".
בחבילת הפנסיה נכללים כיום שני ביטוחים עיקריים: הראשון הוא ביטוח חיים (או ביטוח שארים), שנועד להבטיח למשפחה כסף במקרה שבו המבוטח נפטר בגיל צעיר. השני הוא ביטוח אובדן כושר עבודה (או ביטוח נכות), שמבטיח שיהיה לנו ממה להתקיים אם נאבד את יכולתנו להמשיך לעבוד ולהשתכר.
החלק של החיסכון בחבילה הפנסיונית הוא פשוט וקל להבנה. החלק של הריסקים, לעומת זאת, מסובך. הכריכה של שני אלה יחדיו הפכה את החבילה הפנסיונית כולה לקשה מאוד להבנה, ואיפשרה לסוכני הביטוח להטות את החוסכים לפנסיה כראות עיניהם. כך, למשל, הסוכנים חסמו אנשים מלעבור מתוכנית ביטוח חיים לקרן פנסיה בטענה שהדבר יפגע בכיסוי הביטוחי שלהם.
עכשיו שם לזה האוצר סוף. מעכשיו, הביטוחים הכלולים בחבילת הפנסיה - ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה - יימכרו בנפרד מהחיסכון. את החיסכון הפנסיוני שלנו נוכל להפקיד בידיים של מנהל ההשקעות המועדף עלינו, זה שקופות הגמל שלו מניבות תשואות טובות לאורך זמן. במקביל נוכל לרכוש חבילת ביטוח (ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה) אצל אחת מחברות הביטוח.
ההפרדה הזו - בין החיסכון לביטוח - תעשה רק טוב לחבילת הפנסיה הכוללת שלנו. ראשית, היא תאפשר לנו להתמקד בחלק החשוב באמת בפנסיה שלנו - כלומר בחלק של החיסכון. ההסתברות של מוות בגיל מוקדם, או של פגיעה בתאונה שתגרום לנו לאבד את יכולת העבודה, אינה גבוהה.
כמובן, אלה סיכונים שחייבים להתגונן מפניהם, אבל אסור לשכוח שהסיכון הגדול באמת שאורב לחוסכים לפנסיה הוא שהכסף שנחסך לא יספיק לשארית חייהם. לכן, חשוב מאוד להתמקד בבחירת מנהל החיסכון הפנסיוני הטוב ביותר, שיניב לנו את הרווחים הגדולים ביותר, ולא להתפשר על מנהל פחות טוב רק מכיוון שחבילת הביטוחים שהוא הציע היתה זולה יותר. ההפרדה של החבילה למרכיביה מאפשרת לנו לעשות כן.
שנית, ההפרדה חושפת בפעם הראשונה את המרכיב הנסתר של הביטוח בתוך חבילת הפנסיה, והופכת את מחיר הביטוח לשקוף.
הנה תזכורת חשובה: רק לפני עשר שנים סוכני הביטוח הנמרצים שיכנעו מבוטחים לקנות פוליסות ביטוח, שבהן רק 72% מהכסף הופנה לחיסכון. 28% מהכסף הופנה לרכישת ביטוחים. כל מבוטח שכזה איבד, כבר עם רכישת הפוליסה, יותר מרבע מהחיסכון שלו.
השערורייה הזו התאפשרה מכיוון שהמבוטחים לא ידעו מה הם קונים. הם לא הבינו ש-28% מכספם זורם לרכישת ביטוחים (ובפועל - לרווחי חברת הביטוח). עכשיו, כשנקנה את חבילת הביטוחים ישירות, נדע היטב מהו השיעור המדויק מההפקדה החודשית שמופנה לרכישת ביטוח.
שלישית, השקיפות החדשה תעודד תחרות על מחירי פוליסות הביטוח. מי שעשויים להמריץ את התחרות הם הבנקים, שכחלק מהייעוץ הפנסיוני שהם מעניקים לציבור ידרשו מחברות הביטוח למכור להם את חבילות הביטוח בזול - כתנאי לכך שהם ימליצו לציבור לקנות אותן.
רביעית, ההפרדה מחזירה לתמונה את אחד משחקני הפנסיה החשובים - קופות הגמל. קופות הגמל מכרו כל השנים חבילת פנסיה חסרה, כי הן עסקו רק בניהול החיסכון ולא יכלו לספק למבוטחים את המטרייה הביטוחית. בעידן של ייעוץ פנסיוני, חיסרון כזה היה מוציא את קופות הגמל מהמשחק, והתחרות הפנסיונית היתה מצטמצמת לקרנות פנסיה וחברות ביטוח בלבד. ההפרדה של הריסק מהחיסכון מאפשרת לקופות הגמל לקנות חבילות מוזלות של ריסקים, ולהציע אותן למבוטחיהן עם שירותי ניהול החיסכון - כחלק משירות כולל.
לכן, ההפרדה של החיסכון והריסקים היא מהפכה שעושה רק טוב. צריך, עם זאת, להבהיר כי המהפכה הזו מתמקדת למעשה רק בתוכניות הפנסיה שמכרו עד כה חברות הביטוח. התוכניות של קרנות הפנסיה נשארו ללא שינוי - חבילה מאוחדת הכוללת חיסכון וביטוח. זאת משום שקרן פנסיה היא ביטוח הדדי, ולכן לא ניתן להפריד אותה למרכיביה.
ועוד נקודה חשובה: כדי לאפשר את הפרדת החיסכון מהריסקים, ערך משרד האוצר שינוי המאפשר לקבל את הטבות המס על רכישת הריסקים בנפרד. משמע, ההוצאה על הפנסיה שלנו, בין אם היא הוצאה על רכישת חיסכון או הוצאה על רכישת ביטוח, לא תיחשב בכל מקרה כחלק מהשכר שלנו ולא תחויב במס הכנסה.
באותה הזדמנות כדאי להעיר שאנחנו זכאים לקבל זיכוי מס גם בעבור ביטוחי החיים שאנו רוכשים כחלק מהלוואות המשכנתא. עם זאת, כדי לקבל את זיכוי המס הזה, יהיה צורך להגיש דו"ח למס הכנסה.
הגבלת התשלום על ביטוחים
בניסיון נוסף להגן עלינו, ולמנוע מאתנו לבזבז יותר מדי מהפרמיה החודשית שלנו על רכישת ריסקים מסובכים - ובכך לפגוע בכמות הכסף הנצברת בחיסכון - קבע משרד האוצר תקרה להוצאה על ריסקים. לכל היותר 5% מהשכר יוכלו להיות מופנים לרכישת ריסקים. בכל מקרה, הכסף המופנה לרכישת ריסקים לא יעלה על 35% מההפרשה לפנסיה של העובד והמעביד גם יחד.
מה זה אומר? מקובל שהעובד מפריש 5%-7% משכרו לחיסכון הפנסיוני, והמעביד מוסיף על כך עוד 5%-7.5% משכר העובד. אם ההפרשה של העובד והמעביד יחד מסתכמת ב-10% מהשכר (5%+5%), הסכום המקסימלי שיכול להיות מופנה לרכישת ביטוחים הוא 3.5% מהשכר.
אם ההפרשה של העובד והמעביד גם יחד מגיעה ל-14.5% (7%+7.5%), הסכום המקסימלי המופנה לרכישת ריסקים לא יעלה על 5% מהשכר. עד היום התקרה הזו היתה 6%, מה שאומר שהאוצר קיצץ עוד 1% מהסכום שאנחנו יכולים להוציא על רכישת ביטוחים - וזאת כדי להגדיל את החלק בהפרשה שמופנה לחיסכון.
מצמצמים לעשירים את ביטוח אובדן כושר עבודה
בביטוח המסובך הזה נעשה שינוי בשיעור מהשכר שניתן להפנות לרכישתו - השיעור הוגדל מ-2.5% מהשכר ל-3.5%. זאת כדי לאפשר לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה בסכום מספק גם בגילים מבוגרים.
שינוי נוסף, פשוט יותר להבנה, נוגע ישירות לכיסם של עובדים ששכרם עולה על 30 אלף שקל בחודש (ארבע פעמים השכר הממוצע במשק). עד כה, יכלו העשירים לקנות לעצמם ביטוח אובדן כושר עבודה על שכרם הגבוה, וליהנות מהטבות מס על כך. קשה לראות את ההיגיון בכך, ובמשרד האוצר ניצלו את ההזדמנות כדי לתקן את העיוות. מעתה, הטבות מס ישולמו רק על ביטוח לשכר של עד 30 אלף שקל בחודש.
אם גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, רוצה לקנות לעצמה ביטוח לשכר המיליונים שלה - בבקשה, אבל היא לא תקבל על כך הטבות מס מהמדינה.
עיקרי השינויים:
א. חבילת הפנסיה כוללת: לפני: ביטוח חיים: חיסכון, ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה קרן פנסיה: חיסכון, ביטוח שארים וביטוח נכות קופת גמל: חיסכון אחרי: ביטוח חיים: חיסכון. הביטוחים נקנים בנפרד קרן פנסיה: חיסכון, ביטוח שארים וביטוח נכות קופת גמל: חיסכון. ניתן לקנות ביטוחים בנפרד
ב. שיעור ההוצאה המקסימלי על ביטוחים לפני: 6% מהשכר אחרי: 5% מהשכר
ג. שיעור ההוצאה המקסימלי על ביטוח אובדן כושר עבודה לפני: 2.5% מהשכר אחרי: 3.5% מהשכר
ד. תקרת ביטוח אובדן כושר עבודה לפני: אין תקרה אחרי: עד שכר של 30 אלף שקל בחודש (שכר גבוה יותר ללא הטבת מס)
התרגיל של ידין ענתבי: סוכני הביטוח לא יוכלו לבלבל יותר את החוסכים לפנסיה
מירב ארלוזורוב
24.2.2008 / 9:09