הממשלה תסדיר את שיתוף הפעולה שלה עם ארגוני החברה האזרחית - כגון עמותות וארגוני מתנדבים

הממשלה עתידה לאשר היום (ראשון) סדרת החלטות המעגנות את יחסיה עם ארגוני החברה האזרחית - כגון עמותות וארגוני מתנדבים - ועם חברות הפועלות לתועלת הציבור.



ההחלטות קובעות, בין השאר, כי יוקמו מנגנונים לחילופי ידע והתייעצות בין המגזרים ("שולחנות עגולים"), יוקם מאגר מידע על כל הארגונים האזרחיים, יוגדל סכום התרומה הפרטית המוכרת לזיכויי מס, ותינתן עדיפות לעמותות באספקת שירותים חברתיים במימון הממשלה. במשרד ראש הממשלה תוקם יחידה מיוחדת לענייני שיתוף פעולה עם החברה האזרחית בתקציב של 2 מיליון שקל בשנה.



ההחלטות, שמתבססות על תהליך לימוד והיוועצות שנמשך כמעט שנתיים בהובלת משרד ראש הממשלה, נותנות ביטוי למשקל הגדל של עמותות, קרנות ומתנדבים בחיי החברה בישראל לעומת מעורבותה הפוחתת של הממשלה. הן גם משקפות עיקרון שלפיו הממשלה ממשיכה לראות עצמה אחראית למימון, פיקוח, בקרה והתוויה של המדיניות ושירותי הליבה לאזרח, כגון בריאות וחינוך - גם אם לא לביצועם.



"הממשלה היא הריבון והיא הנושאת באחריות מלאה לספק שירותי ליבה לציבור", אמר אתמול מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור. אולם הוא אישר כי תפקיד הממשלה יתמקד בהתוויית מדיניות ולא בביצועה. לדבריו, "הגענו למשרד ראש הממשלה כדי להוביל שינוי לא רק בתחומים המדיניים והביטחוניים, אלא גם ובעיקר בתחומי החברה והכלכלה. המדיניות החדשה מסמנת מפנה עמוק בחשיבה הממשלתית. אנחנו פותחים פרק חדש ביחסי המגזרים בישראל".



דינור ציין, כי ההחלטות מבטאות שלושה יעדים עיקריים שהתווה ראש הממשלה אהוד אולמרט: חיזוק שיתוף הפעולה בין הממשלה לארגוני המגזר האזרחי ולגופים עסקיים, הגברת חלקם של ארגוני החברה האזרחית באספקת שירותים חברתיים לאזרח, ועידוד תהליכי התמקצעות ושקיפות בקרב ארגוני החברה האזרחית וארגונים עסקיים שפועלים לטובת הציבור.



מלחמת לבנון שנייה האיצה את ההכרה



"זו ממש חגיגה", אומר הד"ר ירון סוקולוב, ראש ארגון הגג של גופי החברה האזרחית. לדברי סוקולוב, עד היום הוא יכול היה רק לקנא ביחסים המבוססים בין ארגוני המגזר השלישי לבין ממשלת בריטניה, שאף הקימה משרד ממשלתי מיוחד לתחום זה.



"עד כה הכירה הממשלה שלנו במגזר השלישי דה פקטו, עכשיו אנחנו מקבלים הכרה דה יורה", אומר סוקולוב. "יש כאן מערכת יחסים משולשת: המגזר השני (העסקי, ר"ס) יתרום, השלישי יוציא לפועל והראשון (הממשלה) יבקר ויפקח".



תהליך הגדרתם של היחסים בין שלושת המגזרים החל במשרד ראש הממשלה עוד לפני מלחמת לבנון השנייה, בהשפעת מגמות דומות במדינות כמו אנגליה וקנדה. אבל האנדרלמוסיה באספקת שירותים לאזרחים בצפון והביקורת הקשה על הממשלה האיצו מאוד את התהליך מתוך ראייה שיש להגדיר מהו חלקו של כל מגזר בעתות שלום, כמו גם במלחמה.



דיוני השולחנות העגולים יעסקו במדיניות רווחה, איכות סביבה, חינוך ועוד. ארגונים העוסקים בתחומים אלה ידונו באופן קבוע עם המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים על התפתחויות ידע, על הצרכים בשטח, על המדיניות הרצויה, על חלוקת משאבים. ראש הממשלה אהוד אולמרט ישתתף בשולחן העגול הראשון שיתקיים במחצית החודש הבא.



ההחלטות מיועדות גם לעודד תרומות של בעלי הון וחברות למטרות חברתיות. בין השאר תיבחן אפשרות להקנות מעמד לקרנות פילנתרופיות, שההון והתרומות שלהן לחברה נאמדים במיליארדי שקלים בשנה, אך בניגוד למצב בארה"ב ומדינות אחרות, בישראל אין להן מעמד משפטי או מיסויי.



כדי לעודד תרומות לקרנות תיקבע תקרה של עד 10 מיליון שקל שיהיו פטורים ממס. התקרה של תרומות פטורות ממס לעמותות תועלה מ-4 מיליון ל-5 מיליון שקל בשנה. אובדן המסים לקופת המדינה מהטבות אלה מוערך בשלב זה בכ-10 מיליון שקל.



אחת ההחלטות המרכזיות אמורה לתת דחיפה להקמתו של מאגר שירכז את כל המידע על אודות ארגונים ללא מטרות רווח ויאפשר גישה אליו של הציבור הרחב, התורמים וגורמי הפיקוח.



כיום קיים מידע מוגבל על יותר מ-20 אלף העמותות הרשומות בישראל והוא מפוזר - חלקו אצל רשם העמותות, חלקו אצל החשב הכללי וחלקו במשרד המשפטים. בשנה האחרונה הואץ המשא ומתן על הקמת המאגר, שדומים לו קיימים במדינות רבות, ונראה כי הוא יוקם במשותף על ידי קרן יד הנדיב, הג'וינט ומשרד המשפטים. עלות הקמתו כ-3 מיליון שקל.