מיסוי/ מפטור על קרנות - לפטור על רווחי הון

מאת בן-ציון ציטרין

החלטת שר האוצר, סילבן שלום, מהחודש שעבר לפטור ממס ישראלי קרנות הון סיכון זרות המשקיעות בישראל, לא עוררה התרגשות רבה ולא הרעידה את אמות הסיפים, משום שתנאי השוק כיום אינם אטרקטיוויים. קרנות הון סיכון אינן פעילות עתה כפי שהיו בעבר, והיזמים כבר אינם עומדים אצלן בתור.

רו"ח אילן עזרא, שותף במשרד רואי החשבון סומך-חייקין מרשת KPMG העולמית, המלווה את התחום בשנים האחרונות, אומר כי "זהו צעד נדרש, אך לא מספיק".

על כך מגיב ד"ר גדעון קלוגמן, שותף במשרד עורכי הדין ד. פוטשבוצקי, "כי זו ההחלטה הנכונה ביותר בנסיבות הקיימות". לדבריו, החלופה היתה זו שהוצעה על ידי שגריר ארה"ב בישראל, דן קרצר, לפני כמה שבועות ושבעבר דגל בה גם משרד האוצר. המדובר הוא בהצעה לפתיחת אמנת המס בין ישראל לארה"ב למו"מ מחודש והגעה להסכם בין שתי המדינות בדבר מיסוי הקרנות האמריקאיות על ידי ישראל.

עם כל הקסם שחלופה זו - שכן היא הבטיחה לכאורה אפשרות לישראל להטיל מס על הקרנות האמריקאיות - היא היתה המסוכנת ביותר, ושר האוצר נהג נכון כשנמנע מלנקוט בה", אומר קלוגמן, שהיה יועץ וחבר משלחת ישראל למו"מ עם ארה"ב על אמנת המס בין ישראל לארה"ב. לדעתו, נהג שלום נכון כשהחליט "לתפור" את בעיית מיסוי הקרנות באופן חד צדדי.

לדברי רו"ח עזרא, "מההכרזה עולה כי הפטור ניתן למשקיעים זרים בקרנות הון סיכון, ולפיכך משקיעים אסטרטגיים ואחרים שאינם משקיעים באמצעות קרנות הון סיכון לא יהיו פטורים ממס, שעה שבימים אלה נראה כי דווקא הם יכולים להיות מקור להשקעות חדשות. שכן תעשיית קרנות הון הסיכון נמצאת בשפל יחסי".

לדעת רו"ח עזרא, מהרוחות הנושבות מהדרג המקצועי בנציבות מס הכנסה עולה כי הפטור יינתן רק לגבי התחייבויות חדשות להשקעה ולא לגבי השקעות ישנות, ואף לא לגבי התחייבויות ישנות להשקעה שעדיין לא בוצעו. "נראה כי פרשנות זו בעייתית, שכן יכול להיווצר מצב בו על שני משקיעים זרים שנתנו התחייבויות במועדים שונים לקרן שעדיין לא סיימה את מהלך הגיוס, יחולו משטרי מס שונים. זהו מצב לא רצוי שיוצר אווירה של חוסר אמינות לגבי כוונות מתן הפטור", מתריע עזרא. מה גם שמבחינה טכנית ניתן לבטל התחייבות וליצור התחייבות חדשה. הסוגיה נכונה לגבי הקרנות שעוד לא החלו או עוד לא השלימו את הגיוס.

רו"ח עזרא מצביע גם על בעיות טכניות ביישום, כגון תקופת הפטור. הפטור ניתן כרגע על פי הכרזת שלום עד ינואר 2004. "נשאלת השאלה מה דינה של השקעה שבוצעה עד למועד זה, אך המימוש נעשה לאחר מכן. כלומר, האם המועד הקובע הוא התחייבויות להשקיע או שגם מועד המימוש קובע?", מקשה רו"ח עזרא.

עזרא מתנחם בהערכה כי בעיות אלה ודומות להן אמורות להיות מוסדרות באמצעות הליך פרה רולינג (הסדר מקדמי) שייערך בין פקיד השומה לבין נציגי הקרן, "בתקווה שבאמצעות הסדרים אלה לא יתמסמס הפטור למצבים שוליים בלבד".

לדברי קלוגמן, בדין הישראלי קיימים כלים המאפשרים לפטור ממס את הקרנות האמריקאיות המושקעות בישראל. לדבריו, זו גם השיטה המקובלת בעולם. "שר האוצר נקט איפוא גישה נכונה, ואם תחומי ההשקעה וסוגי הקרנות הזכאיות לפטור יוגדרו נכונה תוכל ישראל לפתור את אחת הבעיות המרכזיות, אם לא המרכזית שבהן, בדרכן של קרנות הון סיכון להשקיע בחברות ישראליות, ובו זמנית יימנע ניצול לרעה של הפטור", אומר קלוגמן.

רו"ח עזרא אינו מסתפק במה שנעשה עד כה. "לשם עידוד פעילות מגזר ההיי-טק נדרשים צעדים משלימים, הכוללים הפחתת שיעור מס רווחי הון על יזמים ומשקיעים ישראליים לשיעורים המקובלים בעולם; התאמת חוק עידוד השקעות הון לסביבת הפעילות המיוחדת של חברות ההיי-טק; וכן מתן הקלות נוספות במסגרת חוק המיזוגים והפיצולים לחברות היי-טק, והתאמתו לסיבת הפעילות המיוחדת להן".