רו"ח הכהן: ניכוי מס במקור - פתח להונאות

מאת בן-ציון ציטרין

צמרת נציבות מס הכנסה מרוצה מאוד מהשיטה שלפיה כל נישום הוא בתנאים מסוימים גם גובה בכוח של הנציבות. הכוונה לניכויי מס במקור שהנישום מנכה מעובדים או מספקים, ואותם הוא אמור להעביר לגובה המס. השוט של הנציבות כלפי הנישומים הוא שאי-העברת ניכויים היא עבירה פלילית. דהיינו מעבר לתשלום החוב, הריבית וההצמדה, הנישום מסתכן במאסר, וכבר היו דברים מעולם. הנציבות גורסת כי בשיטה זו משולם מס אמת מהרווח, בסמוך למועד התרחשות העסקה ובתוך שנת המס. ואכן, מיליארדי שקלים נגבים בדרך זו מדי שנה.

כיצד עובדת השיטה? בסעיף 164 לפקודת מס הכנסה הוטלה חובת ניכוי מס במקור - בין היתר - על כל משלם או אחראי לתשלומה של הכנסת עבודה; על כל המשלם סכומים ותשלומים שחל עליהם סעיף 18(ב) לפקודה; ועל כל המשלם הכנסה אחרת ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, התייחס אליה בצו.

בסעיף 165 לפקודה נקבע כי הניכוי האמור יקוזז נגד המס שיוטל על הכנסתו החייבת של מקבל ההכנסה בשנת המס שבה נעשה הניכוי או בשנת המס שלאחריה, לפי ברירת פקיד השומה. ואכן, שרי האוצר השונים הרבו להשתמש בסמכותם, ובמשך השנים נקבעו צווים ותקנות רבים בהקשר זה - לא פחות מ-36 במספר. כתוצאה מכך חלה חובת ניכוי מס במקור ממרבית התשלומים העסקיים המבוצעים על ידי אזרחי ישראל, אלא אם בידי המקבל מצוי אישור הפוטר אותו מכך.

ההוראה הכללית ביותר מתייחסת לניכוי מתשלומים עבור שירותים או נכסים מכלל החברות. בהיעדר אישור פקיד השומה על פטור מניכוי מס במקור, חובת הניכוי היא בגובה 30%. כאשר לספק יש אישור על ניהול ספרים, חובת הניכוי הגורפת היא בשיעור של 20% בלבד. קבלנים מחויבים לנכות מס במקור בעבור שירותי בנייה שהם מקבלים מספקים; חברות ביטוח מחויבות לנכות מס במקור בעד עמלות ביטוח שהן מעבירות לסוכנים; משכר סופרים מנוכה מס בשיעור של עד 50% בהיעדר אישור - וזה רק על קצה המזלג.

הכהן, שותף במשרד רוה"ח רוז'נסקי, חליפי, מאירי ושות', אף מרחיק לכת ואומר: "מאחר שאין בידי איש - כולל פקידי השומה - נתונים בדוקים בדבר השפעת חובת ניכוי המס במקור על סכום המס הכולל נטו הנגבה מהנישומים, אין זה מן הנמנע כי המלך הוא עירום, ככל שמדובר בחובת ניכוי מס במקור מתשלומים שאינם נגזרים מיחסי עובד-מעביד".

במה הדברים אמורים? לפי הכהן אפשר לחלק את הנישומים שהם תושבי ישראל, באופן סכמטי לשתי אוכלוסיות - נישומים "חיוביים" (המקפידים לשלם מס כחוק ובמועד) ונישומים "שליליים" (המשתמטים מתשלום). לדבריו, החלוקה יוצרת התפלגות לארבעה סוגי תרחישי-מס:

* המשלם "חיובי" והמקבל "חיובי": במקרה כזה אוצר המדינה נמצא אדיש, למעט הפרשי עיתוי אירעיים, שאינם מהותיים, שכן אין שינוי בסכום המס המועבר בפועל לאוצר המדינה - בשל הכנסתו החייבת במס של המקבל - בין אם המס מנוכה ובין אם לאו.

* המשלם "שלילי" והמקבל "חיובי": במקרה כזה אוצר המדינה נמצא מפסיד, שכן המקבל יזקוף את המס שנוכה במקור על ידי המשלם על חשבון המס המגיע ממנו, בעוד שהמשלם לא יעביר בפועל למס הכנסה את הסכומים שניכה במקור, כולם או מקצתם.

* המשלם "שלילי" והמקבל "שלילי": במקרה כזה אוצר המדינה נמצא מפסיד כפליים, שכן על ידי מעשה קנונייה פשוט למדי ינפיק המשלם למקבל אישור מנופח, על סכום המס שנוכה כביכול מהכנסותיו, וזאת מבלי שיעביר בפועל למס הכנסה את הכספים האלה. "דהיינו ניתנה לנישומים האלה לכאורה אפשרות להדפסת כסף על חשבון האוצר", אומר הכהן.

* המשלם "חיובי" והמקבל "שלילי": במקרה זה בלבד, אומר הכהן, קיימת אפשרות שהאוצר ייצא נשכר. מדובר באותם מקרים שבהם המשלם העביר למס הכנסה את סכומי המס שניכה במקור, בעוד שהמקבל לא הצליח לקבל החזר מס, בסכום זהה, מפקיד השומה. "יש לזכור כי גם נישומים חיוביים נקלעים לעתים לקשיים כספיים", אומר הכהן.

חשבונאות זו נהירה גם לעברייני מס כבדים. אחד הסודות שגם בנציבות אין מסוגלים לחשוף, הוא היקפן של אותן חברות זרות, הרשומות בישראל ובעליהן אינם ידועים, ובאופן שיטתי לא מעבירות לאוצר ניכויים מספקים. כאשר העניינים מסתבכים, חברות אלה חדלות לפעול ונעלמות, ותחתן נרשמות חברות חדשות, כאשר שוב זהות הבעלים האמיתיים לא ידועה. לדברי הכהן, בניגוד למקובל באגף המכס ומס ערך מוסף, שבו למי שתובע החזרים נבדקת החשבונית בתוך חודשיים-שלושה מיום הפנייה לתחנת המע"מ, הרי שהחזרי ניכויים במס הכנסה מתבצעים שנה-שנתיים ואף יותר אחרי תום שנת המס. כלומר ההונאה יכולה להיחשף, אם בכלל, חודשים ארוכים אחרי שהנהנים הרימו עוגן והפליגו מישראל, או טישטשו לחלוטין את זהותם.

הכהן מוטרד מאוד מהיקפי הניצול לרעה של שיטת הניכויים במקור עד כדי כך שהוא אומר, שייתכן ששכרו הכולל של המהלך יוצא בהפסדו. "על אחת כמה וכמה בתקופת מיתון ומשבר שבה מצוי המשק, תקופה שבה הפיתוי או האילוץ שלא להעביר לאוצר המדינה כספים שנוכו במקור מתגברים", הוא מתריע.

ואולם הכהן אינו מציע לבטל את השיטה כליל. לדעתו, עד שתעשה רוויזיה מקיפה בעניין ובדיקה רצינית של כל השיטה, הרי שעל האוצר לחתור לכך שאוכלוסיות המשלמים יופרדו, כך שחובת הניכוי במקור תחול רק על המשלמים החיוביים. קרי, נישום בעייתי לא יוכל לנכות מס ולהשאירו בקופתו עד סוף שנת המס או לעולם. הכהן מתכוון לפנות בעניין זה לנוגעים בדבר מיד אחרי החגים.