בניו זילנד מלאימים, בישראל מפריטים

מאת זוהר בלומנקרנץ

הלאמתה מחדש של חברת התעופה של ניו זילנד על ידי הממשלה בסוף השבוע שעבר - 12 שנים לאחר הפרטתה; הסיוע הכספי בסך 270 מיליון דולר של ממשלת שווייץ לחברת התעופה סוויס אייר; והחלטת הממשל האמריקאי להעביר סכום של 15 מיליארד דולר לחברות התעופה האמריקאיות, מחדדים את השאלה של מדיניות ממשלת ישראל כלפי חברת אל על. יש בהם כדי לבחון מחדש את הצורך בהפרטתה של אל על ואת הכיוון שאליו צריכה החברה לפנות בעתיד.

"מצבה של סוויס אייר כיום דומה מאוד למצבה של אל על ב-1982", אמר בכיר באל על. "בשני המקרים הממשלות לא נתנו לחברות התעופה לקרוס. סוויס אייר היא אמנם לא חברה ממשלתית כמו אל על, אך בדומה לאל על היא נתפשת ואף פועלת כחברה לאומית. זאת, בשונה מחברות תעופה אמריקאיות דוגמת טאואר אייר, שנסגרה מבלי שהממשל האמריקאי יתערב לטובתה", הוסיף.

ב-1982 נקלעה אל על למשבר כלכלי חמור ונסגרה לתקופה קצרה. היא נפתחה לאחר ארגון מחדש, תחת ניהולו של מפרק זמני, עו"ד עמרם בלום, ואחרי פיטוריהם של אלפי עובדים. בתמורה לתוכנית ההבראה, הבטיחה אז ממשלת ישראל את המשך פעילותה של אל על.

הנעשה בסוויס אייר

תהליך דומה עוברת עתה חברת סוויס אייר. תמורת הסיוע הכספי מצד הממשלה והבנקים, ופיטוריהם של 2,600 עובדים, נדרשת החברה לרה-ארגון שיחל בסוף אוקטובר. עיקרה של התוכנית היא הפעלתה של חברת תעופה חדשה, Swiss Air Lines , שתורכב מחברות התעופה סוויס אייר וקרוסאייר; שינויים ברשת היעדים העולמית; וארגון מחדש של חברת הקייטרינג שלה, Gate Gourmet.

דוברת סוויס אייר בישראל אומרת כי "תפישת הגוף החדש של Lines Swiss Air משמרת את ייחוד המותגים של סוויס אייר וקרוסאייר, יחד עם אינטגרציה ברשת היעדים קצרי הטווח של שתי החברות, וצמצום רשת היעדים ארוכי הטווח של סוויסאייר". היא מציינת כי החברה החדשה תתבסס על גישת קרוסאייר לאספקת מוצר ברמה גבוהה, ובו בזמן תיישם מודל בעל עלויות נמוכות מזה של סוויס אייר.

לדבריה, החברה תתרכז בעיקר בקווי תעופה פנים-אירופיים איכותיים, בבד בבד עם תגבור של השירות ליעדים ארוכי טווח רווחיים. יעדים אלה נמצאים בעיקר באסיה, אפריקה והמזרח התיכון. משמעות האסטרטגיה החדשה היא צמצום צי המטוסים המאוחד של סוויס אייר וקרוסאייר עד 2004, וקיצוץ של 25% בצי המטוסים ארוכי הטווח.

בניו זילנד, לפי התוכנית, הממשלה תלווה לחברת התעופה 122 מיליון דולר ותמורתם תקבל מניות חדשות בחברה. בתחילת 2002 תזרים הממשלה עוד 585 מיליון דולר תמורת מניות. סוויס אייר ואייר ניו זילנד נקלעו לקשיים עוד לפני מתקפת הטרור בארה"ב, בעיקר בשל אסטרטגיית התרחבות מהירה, שבה השקיעו כספים בצורה כושלת. אייר ניו זילנד רכשה בין היתר את השליטה בחברת הטיסות המקומית האוסטרלית אנסט, כדי שזו תשמש פלטפורמה לפעילותה האזורית. סוויס אייר, לעומתה, השקיעה בצורה כושלת בחברות תעופה אירופיות מפסידות, דוגמת סבנה.

אנסט התמוטטה בתחילת ספטמבר, ואייר ניו זילנד נאלצה להפריש 530 מיליון דולר בגין השקעתה בה. בשנה החולפת דיווחה אייר ניו זילנד על הפסד של 571 מיליון דולר. סוויס אייר רשמה ב-2000 הפסד של 1.8 מיליארד דולר. חובותיה של סוויס אייר מגיעים לכ-10.5 מיליארד דולר.

חברת אל על הפסידה אף היא ב-2000 סכום גבוה של 109.4 מיליון דולר. בחמש השנים האחרונות - מלבד 1998 שבה הרוויחה 22.7 מיליון דולר ו-1999 שבה הרוויחה 16 מיליון דולר - רושמת אל על הפסדים. כך למשל, ב-1996 הפסידה אל על 83.1 מיליון דולר וב-1997 הפסידה 4.2 מיליון דולר.

מזור לתחלואי החברה

למן 1988 דבקו כל ממשלות ישראל במדיניות שלפיה הפרטת אל על היא המזור לתחלואיה הכלכליים של החברה. הפרטת החברה, שתאפשר הפעלת טיסות בשבת וצמצום כוח אדם ומטוסים במקרה של שפל כלכלי, נתפשה כפתרון האידיאלי להמשך פעילותה של אל על כחברה כלכלית. לדברי בכיר באל על, "תוכנית ההפרטה חוגגת השנה בר מצווה. 13 שנה מדברים על הפרטה, אך כל ממשלות ישראל לא נקטו שום צעד מעשי לקידום התוכנית. היינו הכי קרובים להפרטה בתקופת כהונתו של שר התחבורה יצחק לוי. יו"ר מועצת המנהלים דאז, יוסף צ'חנובר, הכין את כל המסמכים. אני סבור כי אל על לא תופרט".

בניגוד להערכתו של הבכיר, רואה מנכ"ל אל על, דוד חרמש, את הפרטת אל על כדרך המועדפת להתמודדות ארוכת טווח עם מצבה הכלכלי הקשה. הוא סבור כי הפיגועים בארה"ב לא צריכים להרתיע את הממשלה מלהמשיך בתהליך ההפרטה.

חרמש אומר כי השפל בענף התעופה מחייב את החברה לנקוט צעדי התייעלות שיכללו פיטורי עובדים, הקטנה של צי המטוסים וצמצום מספר הקווים. לדבריו, צעדי התאמה אלה יכולים לשמש מנוף לקראת הפרטתה של אל על, הואיל והם ישפרו את מצבה הכלכלי ותפקודה. "במקביל למאמצי החיסכון וההתייעלות בתוך החברה, מוטלת על ההנהלה החובה למצוא דרך להקטין את הנטל הגדול של עלויות הביטחון, ושל האיסור להפעיל את הקווים שבעה ימים בשבוע. "אני סבור שהפרטת החברה תפתור בעיות אלה ותייעל את תפקודה", אמר חרמש.

מנהל רשות החברות הממשלתיות, ירון יעקובס, מאיץ אף הוא בממשלה להמשיך בתהליך הפרטת אל על, בלא קשר למתקפת הטרור על ארה"ב ותוצאותיה. לדברי יעקובס, יש להתחיל בתהליך ההפרטה מאחר שקיימת החלטת ממשלה עקרונית בעניין, שלא צריכה להיות מושפעת מההתפתחויות האחרונות.

יעקובס מוסיף כי החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה לגבי אופן ההפרטה, לא צריכה להיות תלויה במצב החדש. לפי התכנון המקורי, ועדת השרים להפרטה אמורה להתכנס לאחר החגים כדי להחליט בעניין הפרטת אל על. לפי הצעת ההפרטה החדשה של אל על, שעליה יצטרכו שרי הוועדה להצביע, המדינה תמכור את כל אחזקותיה באל על. בוועדה חברים שר האוצר, שר המשפטים, שר התחבורה, שר התיירות וראש הממשלה.

לפי תוכנית הממשלה, המכירה תיעשה בשלבים, כשבתחילה יימכרו 49% ממניותיה של החברה, ובהמשך יימכרו יתר אחזקותיה של המדינה בחברה. רשות החברות הממשלתיות הכניסה תיקונים בהצעת ההחלטה המקורית, על סמך הערות שהתקבלו מאל על ומ