שבוע לאחר שנידון ל-12 שנות מאסר וקנס של 22 מ' ש': ישראל פרי הגיש ערעור לבית המשפט העליון

פחות משבוע לאחר שנדון ל-12 שנות מאסר בפועל וקנס בגובה 22 מיליון שקל, הגיש היום עו"ד ישראל פרי ערעור לבית המשפט העליון.



בהכרעת דין חמורה שניתנה באוקטובר 2007, הורשע פרי בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בשתי עבירות של גניבה בידי מורשה, בתיווך ועיסוק בביטוח בלא היתר, בהדחה בחקירה ובשיבוש מהלכי משפט. פרי הורשע בגניבת כ-320 מיליון מארק גרמני מפרמיות ביטוח ששולמו מראש לחברות בשליטתו, וקיבל במרמה שכר טרחה של כ-150 אלף מארק.



גזר הדין בעניינו של פרי ניתן לפני פחות משבוע, במסגרתו מתח השופט זכריה כספי מבית המשפט המחוזי ביקורת נוקבת על התנהלותו של פרי, ולדבריו "הנאשם לא הסתפק באי-גילוי בלבד, אלא טרח והטעה, שיקר ורימה, עיוות והציג מצגי-שווא. ובין המרומים לא רק הלקוחות עצמם, אלא גם גורמים אחרים ובהם בתי משפט לרוב, ועדת הכנסת לביקורת המדינה ועוד... מדובר בפעולה שיטתית, בנויה בקפדנות, מתועלת, כאמור, לכיוונים שונים, ועוטה תכסית של מכובדות, דאגה ללקוחות, ופעולה, כביכול, בעבורם ולטובתם בלבד".



פרי, המיוצג בערעור על ידי עורכי הדין יעקב וינרוט ומיכה קירש, מציין בפתיחת ערעורו, המכיל 102 עמודים, כי ערעורו נכתב בחיפזון, מכיוון שבית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע גזר דינו עד ליום רביעי הקרוב.



כבר בפתיחת ערעורו מדגיש פרי כי "לא היה כמקרה הזה בתולדות הפסיקה בו אדם הורשע בגניבה קולוסאלית כאשר בבסיס הדברים קיים אין עובדתי מוחלט, ואין כל דרך משפטית אמיתית לבסס את ההרשעה כאשר אלמנטים הכרחיים לא הוכחו כלל".



בערעורו מציין פרי כי בית המשפט המחוזי טעה בכך שהרשיע אותו בגניבה, וזאת על אף שבית המשפט עצמו קבע שאיש לא העיד שכספו נגנב. לטענת פרי "בשעריו של בית המשפט המחוזי לא בא - ולו אדם אחד - אשר טען כי הוא רומה על ידי המערערים בכל הנוגע לעניין גניבת פרמיות הביטוח".



פרי ממשיך ומציין כי "בפני בית המשפט המחוזי אשר קבע כי המערערים גנבו את כל לקוחותיו, אלפים במספר, לא הובא עד אחד אשר העיד כי החיובים בגין ביטוח עמדו לנגד עיניו, עניינו אותו, נעשו שלא בהסכמתו, וכי לו ידע על החיובים לא היה נותן את הסכמתו".



פרי תוקף בערעורו את הראיות עליהן התבסס השופט כספי, ובעיקר את פרשנות השופט לעדויות שהובאו בפניו. לטענת פרי העדים שהובאו מטעם התביעה כלל לא העידו שרומו. במקביל, נטען כי השופט כספי לא היה נכון לשמוע את כלל העדים מטעמו של פרי והסתפק בדחיית טענותיהם באופן גורף.



פרי מוסיף כי השופט כספי הסתמך על עדויות של לקוחות, שנפסלו בעבר במשפטים אזרחיים שהתנהלו בין פרי ללקוחות הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי.



מהערעור עולה עוד כי פרי דוחה את הטענה לפיה עסק בביטוח ללא היתר, וזאת מכיוון שלדבריו הוא "מעולם לא עסק בתיווך בביטוח, בביטוח בלא רישיון, ובוודאי שלא עסק כך מעולם בישראל. ההרשעה בעיסוק בביטוח מתבססת על פעולתה של חברת ביטוח זרה, בעלת רישיון בחו"ל, שעשתה חוזה ביטוח בחו"ל בו ביטחה סיכונים של שתי חברות מלוות זרות".



פרי מציין כי נגרם לו ולארגון בראשו עמד "עיוות דין חמור בכך שבית המשפט פעל על סמך שיקולים ו"ראיות" שאינם משפטיים ושחייב היה להתעלם מהם לחלוטין, אך בחר שלא לעשות כן".