30 מיליארד שקל גויסו בתשקיפי מדף מאז אושרו התקנות

בסוף 2005 אישרה ועדת הכספים של הכנסת הנפקת ניירות ערך באמצעות תשקיף מדף. התקנות החדשות שינו את עולם ההנפקות הישראלי. המוצר החדש - תשקיפי מדף, איפשר לחברות ציבוריות לגייס כסף באמצעות הגשת תשקיף להנפקה, קבלת אישור לגייס סכום כסף מסוים לאורך תקופה של שנתיים - ומימוש הזכות הזו כרצונן, במועד הנראה לחברות אלה מתאים.



30 מיליארד שקל גויסו באמצעות תשקיפי מדף מאז אישור התקנות - כך עולה ממחקר שערכה חברת נטרא יעוץ כלכלי. קבוצת גזית (דרך החברות גזית גלוב/גזית ישראל) הינה בכירת משתמשי תשקיפי המדף, עם גיוס של כ-6.3 מיליארד שקל באמצעות פרסום 14 דו"חות הצעת מדף.



קבוצת אי.די.בי (בתשקיפי מדף של דיסקונט השקעות, אי.די.בי פיתוח, אי.די.בי אחזקות ונכסים ובניין) גייסה סך של למעלה מ 4.6 מיליארד שקל, כאשר במחצית 2007 גויסו 1.75 מיליארד שקל בהנפקה אחת של אי.די.בי פיתוח בחלוקה לשלוש סדרות של ניירות ערך. קבוצת אפריקה (אפריקה, אפריקה תעשיות) גייסה באמצעות הנפקת אג"ח ומניות, על בסיס תשקיף מדף, כ-2.6 מיליארד שקל.



לאומי מימון הנפיק שתי סדרות של כתבי התחייבויות נדחים ברבעון האחרון של 2007 בסך כולל של 2.2 מיליארד שקל, ובנוסף בתחילת 2008 הנפיק שתי סדרות של כתבי התחייבויות נדחים בסך של כ-2.5 מיליארד שקל, מתוכם הנפקה הגדולה מסוגה בגיוס על ידי סדרה בודדת בסך כולל של 1.7 מיליארד שקל.



מגייסים גדולים נוספים הם קבוצת דלק וקבוצת פישמן (כלכלית ירושלים, מבני תעשייה)



"העלויות הרבה יותר נמוכות"







תשקיף המדף מאפשר ביצוע מספר רב של הנפקות - של סוגי ניירות ערך שונים - על בסיס תשקיף אחד, אשר כולל בתוכו את המסגרת של כל ההצעות העתידיות שהחברה מתכוונת לבצע בתקופת התשקיף.



ההנפקה בפועל מבוצעת באמצעות פרסום "דו"ח הצעת מדף" - שצריך להיות מפורסם לא יאוחר ממספר שעות לפני תחילת המועד להגשת הזמנות לניירות הערך הכלולים באותה הצעה, וכולל את התנאים הסופיים של ניירות הערך (כמות ומחיר). בדו"ח הצעת המדף צריך להציג כל שינוי ועניין מהותיים אשר אירעו בעסקי התאגיד מאז פורסם תשקיף המדף.



"היתה פה מהפיכה. אין פה חיתום כמו שהחתמים התרגלו אליו. בשיטה החדשה העלויות הן הרבה יותר נמוכות. ומדובר על תהליך הנפקה מהיר וקצר - בתגובה מהירה לתנאי שוק", אומר זהר טל, מנכ"ל נטרא, המייעצת לתהליכי הנפקה.



עלות הגיוס באמצעות תשקיף מדף נמוכה באופן משמעותי מעלות הגיוס בשיטה המסורתית. בדרך המסורתית היה צריך לפרסם תשקיף חדש לפני כל הנפקה. ועלות תשקיף רגיל היתה 3%-5% מהיקף הגיוס. "בתשקיפי מדף החתמים לא נותנים חיתום בפועל. יש מפיצים, אבל העמלות שהם גובים הן עולם אחר", אומר טל, "העמלות לא מגיעות גם ל-1% מהגיוס. ומהוות בין 0.2% ל-0.5% מעלות הגיוס".



מגישות התשקיף אינן משלמות קנס אם הן לא מנפיקות - ורק מחצית מ-70 החברות שפירסמו תשקיף כזה ביצעו באמצעותו הנפקה בפועל, דבר שטל מעריך כי נגרם בגלל השינוי בסביבת הריביות - שייקרה בחודשים האחרונים את עלות גיוס הכסף.



מרבית הגיוס - כ-95% - בוצע בדרך של הנפקת אג"ח, והשאר בדרך של אופציות ומניות. חברות מתחום הנדל"ן גייסו כשליש מסך סכום הגיוס הכולל בהנפקות אלה. מרבית הסכומים שגויסו היו של סדרות מדורגות ב"דרגת השקעה". מיעוטן של החברות היו לא מדורגות והן גייסו סכומים נמוכים. חברות המדורגות בקבוצת AA גייסו סך כולל של כ-22 מיליארד שקל אשר משקפים כ-75% מסך הגיוס. החברות הלא מדורגות גייסו רק 1.4 מיליארד שקל.



גורל התשקיף הרגיל נחרץ







אם מחפשים גורם שלילי ברעיון של תשקיפי המדף ניתן למצאו בכך שהם עלולים לפגוע ברמת השקיפות למשקיעים - שכן החברה המגייסת עושה זאת על סמך תשקיף שהוגש לפני מספר חודשים. לצורך זה החברה מחוייבת לפרסם דו"ח על שינויים מהותיים. בין הדוגמאות לשינויים כאלה, שפורסמו בגיוסים של חברות, זהר טל מביא את חברת רפק, שדיווחה על שיעור החשיפה שלה לדולר ומצב צבר ההזמנות שלה, את גזית שפרסמה אודות שינוי בהרכב הדירקטוריון של החברה, את אפריקה שדיווחה על שינויים במועדי הסיום של הפרויקטים שלה - מאז התשקיף.



"ב.יאיר למשל פירסמה תשקיף מדף, ואני לא רואה אותה משתמשת בתשקיף הזה בזמן הקרוב", אומר טל.



היקף הגיוס באמצעות תשקיפי מדף גדל מדי רבעון. ברבעון הראשון של 2008 כבר גייסו עד כה ארבע חברות סך כולל של כ-4.8 מיליארד שקל, וטל מעריך כי גורל הגיוס באמצעות תשקיף רגיל כבר נחרץ. "מי שכבר מפרסם - יעשה זאת כבר עם מדף. התשקיפים הרגילים יישארו, אבל בשביל חברות חדשות - שלא יכולות לפרסם מדף", מסביר טל.



טל חושב שמחצית החברות שהוציאו תשקיף מדף אך טרם ביצעו הנפקה על בסיסו, ינצלו את חלון ההזדמנויות (שנתיים ממועד פרסום תשקיף המדף) ויעשו בו שימוש במהלך 2008-2009.