ריצ'ארד סוונסון - מומחה עולמי לאנרגיה סולארית: "ישראל יכולה לספק חלק גדול מצריכת החשמל שלה על בסיס אנרגיית השמש"

כאשר סיפרתי לד"ר ריצ'רד סוונסון, הנחשב מומחה בעל שם עולמי לאנרגיה סולארית, על כך שבישראל שוקלים להקים בנגב תחנת כוח גרעינית - אנרגיה הנחשבת שנויה במחלוקת מבחינה סביבתית - הוא פרץ בצחוק ממושך. "ישראל היא ארץ ברוכת שמש אשר יכולה לספק חלק גדול מצריכת החשמל שלה על בסיס אנרגיית שמש", אמר סוונסון, מייסד ונשיא ענקית אנרגיית ה-PV האמריקאית, סאן-פאוור (SunPower), בראיון בלעדי ל-TheMarker.



"שמש היא מוצר טבעי עבור ישראל, ולאור העובדה שיש לכם שטח מדברי גדול והרבה חול (שבו יסוד הצורן, החומר המוליך למחצה השכיח ביותר בטכנולוגיית - PV נ.ה.), הייתי ממליץ לממשלתכם לשקול זאת היטב". סאן-פאוור היא מחלוצות השימוש המסחרי באנרגיה פוטו-וולטאית (PV), טכנולוגיה המבוססת על מוליכים למחצה, הממירים אנרגיה מקרינת השמש ישירות לחשמל.



האפקט הפוטו וולטאי מוכר כבר מאמצע המאה ה-19, ואולם רק במאה ה-20 החל יישום מעשי של טכנולוגיה זו. בין החלוצות בתחום היתה לא אחרת מאשר ישראל. "היסטורית, ישראל היתה שוק PV מוביל, עם שימוש נרחב בקולטים פוטו-וולטאים (סולאריים) וכן בתחומים רבים אחרים באנרגיה זו, כמו דודי שמש", אמר סוונסון.



עם זאת, בשנים האחרונות ישראל דווקא מפגרת אחרי מדינות רבות שאפשרויות ניצול השמש בהן נמוכות בהרבה. גרמניה למשל, האחראית לכמחצית משוק אנרגיית השמש העולמי, אינה מדינה עתירת שמש במיוחד. במובן זה, המעבר של ישראל ממעמד של כלכלה מתפתחת לכלכלה מפותחת לא בא לידי ביטוי בתחום הסולארי.



צמיחה מהירה בשווקים המפותחים



"שווקים מתעוררים היו בעבר השוק הגדול ביותר של PV, בזכות מערכות מקומיות אשר שינו מקצה לקצה את חייהם של התושבים. בכפרים נידחים בארצות מתפתחות כמו הודו והפיליפינים, שבהם הותקנו קולטי שמש, גילו לפתע התושבים את נפלאות החשמל", אומר סוונסון. ואולם, לדבריו "ההתפתחות המואצת של התחום קיימת כיום דווקא במדינות המפותחות והעשירות, שגילו את היתרונות שבביזור מערכת ייצור החשמל".







סוונסון מבהיר כי הצרכנים הפרטיים הם המרוויחים הגדולים מאנרגיית PV. לדבריו, "היישום הכי כלכלי של PV נמצא בצד של הצרכנים - על הגג של הבית שלהם, ולכן המחיר הקמעונאי שהם משלמים עבור חשמל יורד". סוונסון מתכוון בדבריו למודל החדשני אותו מובילה כיום גרמניה, לפיו תחנת הכוח נמצאת אצל הצרכן, על גג ביתו. מערכות PV ביתיות, ממש כמו אלה המשמשות את הישראלים לחימום המים בדודי השמש, מחוברות לרשת החשמל ומאפשרות לצרכנים למכור לחברת החשמל את עודפי החשמל שלהם ולהרוויח כסף (ראו מסגרת). מודל זה מביא לצמיחה מהירה של שוק ה-PV במדינות המפותחות, אשר גדול כיום בהרבה מהשוק במדינות המתעוררות.



עלייה של 50% בשנה



מגזר אנרגיית השמש רשם צמיחה בשיעור שהוא לא פחות ממדהים - בחמש השנים החולפות רשם שוק ה-PV העולמי צמיחה של 50% בשנה, והספק החשמל של מערכות המותקנות ברחבי תבל זינק לכמעט 3,000 מגה וואט בשנה שעברה. "הספק החשמל העולמי יחצה השנה את רף ה-4,000 מגה וואט, ובקצב הצמיחה הנוכחי אנרגיית PV תהפוך לגורם משמעותי בשוק האנרגיה", העריך סוונסון. "עם זאת, קשה להאמין שצמיחה בשיעור של 50% בשנה תוכל להימשך לאורך זמן, ואולם גם כך היא תישאר ברמה של לפחות 30% בשנה, או צמיחה של פי 20 בכל עשור", הוסיף.



אנרגיית PV נמצאת גם בחזית הקידמה הטכנולוגית והיזמית. שמונה מתוך כתריסר חברות אנרגיית PV בארה"ב ממוקמות במדינת קליפורניה, ושבע מהן בעמק הסיליקון. סאן-פאוור, שבראשה עומד סוונסון, יותר משילשה את הכנסותיה בשנה שעברה, ומכירותיה השנה צפויות להגיע ליותר ממיליארד דולר. מניית החברה זינקה בוול סטריט ב-2007 בלמעלה מ-250% - יותר מאשר מניות טכנולוגיה לוהטות דוגמת גוגל או אפל.



עם זאת, העובדה כי אנרגיית שמש עדיין מהווה פחות מ-0.1% משוק האנרגיה העולמי המגלגל שלושה טריליון דולר בשנה, גרמה לכמה ממבקריה לטעון כי אנרגיה זו, אשר נחשבה להבטחה הגדולה של שוק האנרגיה בשנות ה-70, עלולה לשוב ולהתברר כבלתי ישימה במונחים כלכליים. המשקיעים והעסקים, כך נדמה, חושבים אחרת. כך למשל, ענקית הנפט האיטלקית Eni הודיעה באחרונה על מימון בסך 50 מיליון דולר למחקר ופיתוח של אנרגיה סולארית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). כמו כן חטיבת יזמות האנרגיה של Google.org, חטיבת התרומות של חברת האינטרנט הנודעת, השקיעה 10 מיליון דולר בחברת האנרגיה הסולארית האמריקאית eSolar.



בשבוע האחרון לבדו התפרסמו גם ב"ניו יורק טיימס" וגם ב"אקונומיסט" כתבות על אנרגיה סולארית. "ניו יורק טיימס" דיווח כי חברות סטארט-אפ בעמק הסיליקון מפתחות תאים פוטו-וולטאיים חדשים, אשר אינם שונים מאוד במהותם משבבי סיליקון שמשמשים בתעשיית המחשבים. "זהו השוק הגדול ביותר שעמק הסיליקון בחן מעודו", אמר ל"ניו יורק טיימס" ט.ג'יי רוג'רס, מנכ"ל חברת המוליכים למחצה סייפרס סמיקונדקטור, שהיא גם מבעלות השליטה בסאנפאואר.



בנוואדה מדווח "אקונומיסט" כי החברה הספרדית אקסיונה חנכה מפעל סולארי חדש, המבוסס על טכנולוגיית - CSP כוח סולארי מרוכז. הטכנולוגיה החדשה אמנם חזקה יותר, אך עדיין אינה זולה יותר מכוח פחמי, ואולם מדינות בארה"ב דורשות כי חברות החשמל ייצרו אחוז מסוים מהאנרגיה שלהן מאנרגיות מתחדשות - ומכאן ההשקעה הגדולה באנרגיה סולארית.



"נסתדר גם בלי סבסוד"



אנרגיית שמש נהפכת ליותר משתלמת כלכלית ככל שמתייקרים מחירי דלקים מאובנים. מומחים מעריכים כי אנרגיית שמש יקרה רק פי שלושה עד חמישה מאנרגיית פחם, ללא שקלול היתרונות הכלכליים הגלומים בהיותה ידידותית לסביבה. "מחירי הפחם, הנפט והגז הולכים ומתייקרים, וככל ששוק אנרגיית PV צומח, מחירי החשמל המופק על ידו יורדים. לכן בסופו של דבר אנרגיית PV תהיה זולה יותר מהמחיר של דלקים מאובנים", מסביר סוונסון. "כבר היום יש יישומים רבים של אנרגיית PV בעולם שיש בהם היגיון כלכלי מלא, ובתוך חמש שנים יהיו מחירי אנרגיית PV במרבית דרום מערב ארה"ב כלכליים, גם ללא תמיכה ממשלתית".



עם זאת, מודה סוונסון כי רוב שוק אנרגיית ה-PV עדיין זקוק לתמיכה ממשלתית. הציבור והממשלות מבינים היטב כי קיים צורך לפתח חלופות לדלקים מאובנים, ועל כן תומכים בסובסידיות לאנרגיית שמש. "יש צורך בתמיכה מצד הפוליטיקאים בתהליך היווצרותו של מגזר אנרגיה חדש. לאורך השנים, מגזר אנרגיית PV היה כל כך קטן ביחס למגזר האנרגיה, עד כי חברות אנרגיה גדולות כלל לא ראו בו איום. עם זאת, בכל פעם שמישהו מנסה לצמצם את הקלות המס למגזרי האנרגיה הגדולים, הם ישר מייללים".







כך למשל, אומר סוונסון, "באחרונה היה בארה"ב ניסיון להגדיל את הקלות המס לאנרגיית שמש על חשבון מגזר הנפט, וחברות האנרגיה הגדולות חסמו את המהלך". מגזרי הנפט והגז בארה"ב נהנים מהקלות מס של עשרות מיליארדי דולר במסגרת מדיניות המס של הממשל, כך שהתמיכה הממשלתית במגזרים אלו גדולה למעשה לאין ערוך מזו שבאנרגיה סולארית. "זו אחת הסיבות שאנחנו לא מרגישים רע לקבל כסף מהממשלה, כי זה מעט מאוד לעומת מה שהם מקבלים", אמר סוונסון.



אירופה בעקבות גרמניה



"בתחום מדיניות התמיכה הממשלתית אנו עדים לשינוי גדול באירופה, וממשלות רבות הולכות כעת בעקבות גרמניה, ובודקות את העניין לעומק", הוסיף. "המובילה העולמית הראשונה בתחום היתה יפאן, ואחר כך גרמניה הלכה בדרך זו . בעקבות גרמניה התפשטה ההתלהבות מאנרגיה סולארית ברחבי אירופה, וספרד צומחת כעת מהר יותר מגרמניה. באחרונה החלה גם צמיחה מהירה באיטליה, וגם ארה"ב צפויה לצמוח לשוק גדול, אם כי כיום היא מהווה רק 10% מהשוק העולמי".



באשר לעתיד, מצביע סוונסון על סין. "יש להם תוכניות גדולות, אולם הם מתחילים בקנה מידה קטן בינתיים. סין עשויה להפוך לשוק גדול, אבל זה ידרוש עוד כמה שנים. גם דרום קוריאה מתחילה להתפתח בתחום זה, ויש בה עניין רב באנרגיית שמש פוטו-וולטאית, וגם בהודו צפויה צמיחה".



האם תזרח השמש על מגזר האנרגיה הסולארית? "רבים מטילים ספק בעתיד תחום אנרגיית השמש. הם אומרים - יש לנו בעיות אנרגיה גדולות, אנחנו צריכים לבצע קידוחים תת ימיים, אין לנו זמן להשקיע בזה" מסביר סוונסון. כך או כך, אם הצמיחה במגזר ה-PV תימשך בקצב הנוכחי, כל שנותר הוא לתת לשמש לעלות.



קולטי השמש מכווצים את חשבון החשמל ב-90% בקיץ



>> המודל העסקי שצובר תאוצה באחרונה בשוק אנרגיית השמש במדינות העשירות, הוא מודל מיקרו-גרידס (micro grids, רשתות חשמל קטנות), המתאפיין בביזור ייצור החשמל לעומת המודל הריכוזי השולט כיום במשק החשמל. במודל זה נהפכים קולטי שמש המותקנים על גגות בתים למעין תחנות כוח סולאריות המשתלבות ברשת החשמל, ומסייעות להשלים הפרשי ביקוש בשעות היום.



צרכנים שעל גגות בתיהם הותקנו קולטי שמש רוכשים כרטיס חיוב באמצעותו הם משלמים או מקבלים זיכוי עבור ההפרש בין החשמל שייצרו הקולטים על ביתם לבין החשמל שרכשו מחברות ייצור חשמל חיצוניות. בפרויקטים של חברת סאן-פאוור בארה"ב הביאו מערכות מסוג זה לצמצום הוצאות החשמל של משקי בית בשיעור של עד 90% בקיץ, לעומת חיסכון של 3%-4% בלבד שמניבים דודי השמש בישראל.



מערכות אלה גם משתלבות היטב בעיצוב החיצוני של הבית, שכן הקולטים מוצמדים לגג ואינם משנים את צורתו, בניגוד לקולטים המוכרים לנו בישראל המוצבים על מתקן מיוחד ומכערים את הנוף האורבני. הצמדת הקולטים לגג אף משפרת את הבידוד בגג הבית.



מודל מיקרו-גרידס ניתן ליישום לא רק במגזר הדיור אלא גם בעסקים. כך למשל, המרכז של ענקית התוכנה מיקרוסופט בעמק הסיליקון חסך 120 אלף דולר בהוצאות החשמל השנתית לאחר שהתקין קולטי שמש על גג הבניין בשטח של 3,100 מ"ר. הקולטים שהותקנו על גגות שני מרכזי הפצה של ענקית התכשיטים טיפאני בניו ג'רזי, מייצרים ביום הספק חשמל שווה לצריכת האנרגיה של 1,330 משקי בית, וחוסכים כמעט חצי מיליון דולר בשנה. יקבי היין רודני סטרונג בקליפורניה צימצמו את הוצאות החשמל ביותר מ-40% בשל הקולטים ביקב ששטחו 10,000 מ"ר. 45 אלף הקולטים שעל גגות 28 חנויות מייסי'ס צפויים לצמצם את פליטת גזי החממה בכמות שוות ערך לזו שמייצרים 19,500 כלי רכב.