פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המערב הפרוע של חריגות הבנייה

      בישראל 84 אלף מבנים בלתי חוקיים, וההפקרות בתחום חוגגת. יו"ר מרכז השלטון המקומי: "צריך שיהיה חוק אחד לערבים וליהודים"

      "אני מציע לכם לבקר בחוף הים באשדוד, יש שם תופעה בינלאומית. בנו שם קיוסק של ארבע קומות, חמישה מטרים מהים ובעל הבית גר שם. מישהו שמע על זה? הוא עובד וגר במקום לא חוקי ואני שואל איך דבר כזה יכול לקרות?" - כך אמר לפני כמה ימים שר הפנים, מאיר שטרית, ביום עיון בנושא תכנון ובנייה. "ההתנהלות בישראל בכל הקשור בתכנון ובנייה דומה למערב הפרוע", הוסיף שטרית.

      ואם אנו חיים במערב הפרוע, צריך שריף לטפל בעניין, ושטרית אכן רואה עצמו כשר הפנים שישים סוף להפקרות וילחם בעברייני הבנייה, הוועדות המקומיות שמניעיהן לא תמיד נקיים והשופטים הרחמנים. זאת באמצעות תוכנית מגירה, שיישומה, אם אכן ימושש, ישנה בצורה מהותית את מכת עבירות הבנייה בישראל.

      בכנס הוצגו נתונים לפיהם ב-2007 נהרסו על ידי היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים רק 759 מבנים בלתי חוקיים מתוך 4,122 כתבי אישום שהוגשו. עד ינואר 2008 נבנו בישראל כ-84 אלף מבנים בלתי חוקיים. בתוך כך, שוקדים משרדי הפנים והמשפטים לביצוע רפורמה שתטפל בעבריינות הבנייה. כך למשל, יורחב תוקף הצווים המינהליים להריסה מ-30 יום לשלושה חודשים, יצומצמו כמעט לגמרי השימושים החורגים ואלה יעברו לאישור אישי של שר הפנים, יבוטלו ועדות מרחביות מ-34 כיום ל-9 בלבד, ויוגבל שיקול הדעת של שופטים.

      על הגורם האחרון המטיר שטרית אש וגופרית: "אני לא מבין על מה כל הדיונים. אם חוק הוא חוק, השופטים לא אמורים לנהל שום פשרות. כל אדם יודע שמבקשים לבנות לול ורואים שבלול הזה יש קירות של חמישה מטרים עם חלונות ראווה, מזרקות ומטבח, זה לא בשביל תרנגולות. צריך להיות טיפש או עיוור כדי לא לראות שזה אולם אירועים. אנחנו הולכים לשנות בחוק את סמכויותיהם של בתי המשפט. שופט לא יוכל יותר להוציא צו התליה (עיכוב) של צו הריסה במעמד צד אחד. שופט גם לא יוכל לטפל או לדון בביטול של צו הריסה אם ממשיכות עבירות הבנייה לאחר שכבר הוצא צו הריסה. אם יעשה כן, השופט יצטרך לנמק בנימוקים שירשמו. השופטים לא יוכלו להתחמק ולהגיד לא ידענו".

      הוועדה המקומית חורגת? תמונה ועדה קרואה

      רפורמת המגירה שמקדם שטרית אמורה לחזק את הוועדות המקומיות, על ידי כך שהאחריות תעבור לראש מועצה או ראש הרשות המקומית. באופן כזה המערכת תהיה משומנת יותר ותפעל ביתר מהירות להוצאת היתרים והגבלת שימושים חורגים.

      גם הסנקציות נגד ועדות מקומיות כושלות יוחרפו מאוד. בימים אלה מקודמת הצעת חוק לפיה תפוזר כל ועדת תכנון ובנייה שאינה פועלת כראוי, ובמקומה תוקם ועדה קרואה חיצונית, כפי שנהוג בהתנהלות רשות מקומית. "כיום זה פשוט בושה מה שקורה בוועדות המקומיות. ישנה תחושה שהן מלוות בהרבה שחיתות וחוסר יושר", אמר שטרית.

      על רקע האמירה הטעונה, שמבוססת על תחושה איתנה שנטועה בציבור כי בפעילות הוועדות המקומיות בישראל מעורבים שיקולים זרים, סיפרה יו"ר הוועדה המרחבית אור יהודה-אזור, שלומית דותן-גיסין, שהוועדות נחשפות גם לאיומים. עליה אישית, כך סיפרה, איימו עברייני בנייה כמה פעמים כמו גם על פקחים. "מדוע מונעים מהוועדות המרחביות לעשות שימוש בגורמי אכיפה חיצוניים?", היא שואלת.

      מנכ"ל משרד הפנים, אריה בר, אמר: "מדוע צריך לגייס 1,000 שוטרים כדי להרוס מבנה בירושלים? במקומות רגישים נצטרך 2,000 שוטרים. מאיפה הם יגיעו? אין מנוס מלהכניס אזרחים שיעשו את העבודה בשיתוף פעולה".

      יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר כרמיאל, עדי אלדר, מחה על כך שמול עיניו הוא רואה כיצד יש חוקים שונים לשני עמים. "אצלי בעיר המצב יותר מסובך. מכיוון שאנו שכנים ליישוב אל סאג'ור, כשאנחנו אומרים לתושבים שלנו שהם ביצעו חריגות בנייה, הם מצביעים לכיוון אל סאג'ור ואומרים: 'למה שם לא אוכפים את חוקי הבנייה?' צריך שיהיה חוק אחד לערבים וליהודים. אי אפשר להגיד לתושב כרמיאל על איזה מטר שהוא מרים גגון שיבואו ויהרסו לו, כשבצד השני בונים וילות ללא רישיון".

      אלדר ציין כי קיים מחסור בכוח אדם והדבר מקשה ליישם את החוק. "כל הרשויות המקומיות בקושי בחיים, אנחנו בקושי מקיימים את היישובים שלנו. אם המדינה רוצה שנאכוף את חוקי הבנייה, עליה לשחרר תקציבים ולחשוב על פתרון בנושא הזה".